מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה רנא
והיא להרמב"ם ל"ת קנ"א ולהרמב"ן מצוה רכ"ו ל"ת קמ"ו.
מל"ת שלא לעונן שנאמר לא תעוננו עיי' ברמב"ם שם ביאורו ולדעת הרמב"ם המחשבים בכוכבים בחכמת אצטגנינות גם הם בכלל מעוננים לפי משמעות לשונו וזה תימה שהרי מצינו בדברי חז"ל סוף שבת ובכמה דוכתי שחשבו במזלות ועיין בר"ן שפי' בחי' דלאו היינו חישוב אצטגנינות אבל בדברי הרמב"ם אין לכוון זה ובאחיזת עינים מבואר מלשון הרמב"ם דהוי יש בו מעשה ומבואר בדבריו דיש ב' מיני אחיזת עינים א' העושה בתחבולה והוא בכלל מעונן וא' ע"י כישוף ועיי' במנ"ח דכ' דאחיזת עינים הנעשה ע"י כישוף הוא בב' אופנים, א' שאין עושה שינוי באותו דבר אלא שעושה ע"י כישוף לתמה העינים של הרואים שנראה להם כאלו נעשה כך, והב' שעושה ע"י כישוף בפועל שנעשה מעשה באותו דבר בעל הכישוף חייב סקילה אבל באינך הוי רק לאו ולוקין אם עשה מעשה ולדעת החינוך דס"ל בעלמא היכא דאפשר בלי מעשה אפילו עשה מעשה אין לוקין עכ"ח מיירי שעשה דבר שאין כיוצא בו אפשר בלי מעשה כמש"כ השעה"מ פ"א מהלכות חו"מ אע"ג דהוי לאו שבכללות עיי' בסדר למשנה פי"א שם ברמב"ם איכ"ל כיון דהכל לענין אחד כמו שביאר בחינוך טעמא דהא מילתא שכולן טעמם ושרשם אחד לכך לא חשיב לאו שבכללות כמש"כ הרמב"ם במנין המצות בשורש ט' בחינוך מצוה ז' וטעם זה שכ' הרמב"ם דאחיזת העינים הוא בכלל לא תעוננו וצווח החכמת אדם כלל פ"ד על הרואים בעניינים שעושין בפולין הטאשענשפילער. ושם כ' דאם הגוי הוא העושה אין הרואים עושים איסור ולפימ"ש במצוה הקודם לזה בשם סדר למשנה פי"א דעל כישוף גם בן נח מצוה א"כ אם האחיזת עינים הוא ע"י כישוף גם בב"נ אסור דהוי מסייע לעוברי עבירה ואפשר דאיכא משום לפני עור ובספר נחלת שבעה שבתשובה ט"ו הובא בבאר היטב ביו"ד סי' קע"ט דשאלה במכשפים אין אסור בזה"ז דאין בקיאין בכישוף גמור עיי"ש ולענ"ד לפי דברי הסדר למשנה דב"נ ג"כ מצוה על הכישוף א"כ בלא"ה אסור משום לפני עור וגו' כמו שאמרו מנין שלא יושיט אבמה"ח לב"נ וכו' דבשלמא לדברי החכמת אדם הנ"ל איכ"ל דאם הגוי עושה אם אין ישראלים רואין איכ"ל דליכא לפ"ע דאמרינן בגמ' דווקא בתרי עברי נהרא אבל הנחלת שבעה דקאי על ששואלין אותו לידע איזה דבר מי גנבו זה נעשה ע"י זה וודאי איכא משום לפ"ע וגם בגוי אסור כנ"ל: