אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה רנ

מצוה רמט

והיא להרמב"ם ל"ת ק"נ. ולהרמב"ן היא מצוה רכ"ה ל"ת קמ"ה.

מל"ת שלא לנחש שנאמר לא תנחשו עיי' בהרמב"ם פי"א מהל' עכו"ם איזהו ניחוש והראב"ד ועיי' ברד"ק בשמואל במעשה דיונתן כלל אחר בזה. והנה בהרמב"ם כולל בכלל ניחוש גם סימן אם סומך עליו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול כמ"ש בחולין דף צ"ה כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם אינו ניחוש והראב"ד השיג עליו דזה לא הוי ניחוש ועיין בסדר למשנה שם בפי"א מע"ז שביאר דברי הרמב"ם שגם הרמב"ם מודה שאם אינו סומך על הסימן ההוא לא מקרי ניחוש ואליעזר לא סמך ע"ז כמו שביאר הרמב"ן שלא נתן לה הצמידים מיד כשהצליח בסימן אלא כשאמרה שהיא בת בתואל עיי"ש. ואני אמרתי בחי' אגדה ראי' להרמב"ם מלשון שאמר לבן ובתואל מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב הנה רבקה לפניך קח ולך וק' למה אמרו שלא נוכל דבר אליך טוב ואמרתי שהרי בסנהדרין נ"ח איכא מ"ד בן נח מצווה על הכישוף ובס' סדר למשנה ביאר זאת אפי' למ"ד דלא הוי מצווים רק על ז' מצות מ"מ איסור הוי לשאר בני נח עיי"ש שביאר היטב וכמו שפסק הרמב"ם לענין הרבעה והרכבה בכלאים אע"ג דלא הוי מז' מצות ואינו נהרג מ"מ אסור לו לפימש"כ במק"א דדבר שאינו רק גרם להעבירה העקרית ה"נ לפמש"כ המנ"ח דעיקר האיסור בכשפים הוא רק משום דיכול לכפור בהשי"ת עיי"ש והוי זה רק כגרם ע"ז לא נתחייבו מיתה רק איסורא איכא וא"כ הרי קיימ"ל ביו"ד סימן קע"ט דנהי דרשאי לשחוט תרנגולת שקראה כתרנגול מ"מ אסור לומר דמשו"ה שחטה דאין רשאי להראות שסומך על הניחוש ההוא ולשון יציאה מצינו ג"כ על לשון שעשה נגד השי"ת ויצא מדרך הטוב כמו שפירשו המפרשים על הפ' כי יצאת חוץ ושבת וכסית דהיינו שאם עבר עבירה ישוב כן פירשו בדרך מליצה ה"נ אפשר לומר שאמרו כן כיון שמה' יצא הדבר דהיינו שאסור לנחש וזה הוי כעין ניחוש ולכך לא נוכל דבר אליך רע או טוב שאסור לדבר אליך שאין אנו רשאין לסמוך ע"ז לכך הנה רבקה לפניך קח ולך. ומזה יהי' ראי' להרמב"ם דסימן אם סומך עליו אסור ואליעזר עבד אברהם באמת לא סמך על זה ועיי"ש ברמב"ם עוד דברים הרבה נכונים בזה:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה