מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה רלז
והיא להרמב"ם ל"ת ק"מ. ולהרמב"ן היא מצוה רי"ב ול"ת קל"ה.
מל"ת שלא להגיד לחברו דברים שכנגדו דבר עליו שנאמר לא תלך רכיל בעמך וכו' ואין לוקין על זה משום דלא הוי מעשה כמ"ש הרמב"ם בחיבורו בפי"ח מסנהדרין אמנם לאו זה קאי ג"כ על מוציא שם רע כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מנערה ומוציא ש"ר לוקה משום דגלי קרא ויסרו אותו ויליף בגז"ש ויסרו ויסרו מסורר ומורה כדאיתא בכתובות דף מזו ע"א ורש"י פי' שם דיליף ויסרו דהוי כאלו נכתב גם בויסרו אותו דמוציא ש"ר בן כדילפינן בן מבן הכות הרשע וכבר דקדקו עליו למה לא פירש בפשיטות דילפינן מויסרו בסורר ומורה דאית בי' מלקות ונראה כוונת רש"י דאי מסורר ומורה יליף דילמא בעינן דווקא מעשה ונימא דדון מינה ומינה מה סורר ומורה אינו חייב עד דאיכא מעשה ה"נ צריך דווקא מעשה דמשכחת לה ע"י כתיבה כמ"ש הלח"מ בפי"ח מסנהדרין ובחת"ס חיו"ד סי' רכ"ז לכך פרש"י דלאו מסורר ומורה יליף אלא דהוי כאלו כתיב כאן במוציא ש"ר בן וילפינן מבן הכות הרשע דהתם אע"ג דליכא מעשה:
ב) והנה רש"י פי' שם בדף מ"ה ע"ב דלר"י ילפינן מלקות אפינו בלא בעל מקרא דלא תלך רכיל ותוס' הקשו ע"ז דהא שם בדף מ"ו אמרינן אזהרה במש"ר מנ"ל ולענ"ד נראה ליישב דלכאורה קשה לי על הרמב"ם במנין המצית שורש ט' דאע"ג דאין לוקין על לאו שבכללות מ"מ היכא דהעונש מפורש אלא דלא ענש אא"כ הזהיר אפילו הוי רק אזהרה מלאו שבכללות סגי וראי' מסנהדרין דף ס"ג ילפינן אזהרה לסורר ומורה מלא תאכלו על הדם עיי"ש בתוס' ד"ה משום ובמנין המצות בשורש ב' כתב עוד דאפילו מק"ו סגי אזהרה היכא דהעונש מפורש והרמב"ן בשרשים פליג ע"ז ולפ"ז קשה לי מאי קאמר בכתובות דף מ"ו דלר' נתן לא יליף אזהרה מלא תלך רכיל משום דאיצטרך ללמד שלא יהי' הב"ד רך לזה וקשה לזה כדיליף בת"כ כאן וקשה לי ניהו דילפינן גם הדרש הזה מ"מ גם אזהרה במש"ר איכא למילף אלא דהוי לאו שבכללות והא להרמב"ם הנ"ל כיון דהעונש מפורש שפיר נוכל למילף אזהרה אפילו מלאו שבכללות ולכאורה יש להביא ראי' מזה לרש"י דכוונת הש"ס הוא ללמוד מלא תלך רכיל לר"י שם דסובר דלוקה אפילו בלא בעל וביסרו מיירי בבעל ועכ"ח דיליף גם מלקות מלא תלך רכיל לכך לא אמר ר' נתן אלא מונשמרת מכל דבר רע דאינו לאו שבכללות ושפיר לוקין לר"י עלה אבל לדינא דקיי"ל דלא תלך רכיל בא על אזהרה גם למוציא ש"ר כמו דפסק הרמב"ם בפ"ז מדיעות ושפיר כ' רש"י דלר"י ילפינן מלא תלך רכיל בלא בעל דר' יודא לטעמי' דס"ל דלאו שאין בו מעשה לוקין כן נראה לי:
ג) ועוד אפשר לפמ"ש הרמב"ם בפ"ו מה' דיעות דלא תלך רכיל כולל ג' דברים אחד שלא יהא מבוא מה ששמע מזה על אחר וזה פשטות דקרא וגם בכלל הזה המדבר בגנות חברו וזה נקרא לשון הרע הג' מוציא ש"ר והיותר גרוע הלשה"ר ואע"ג דפשטא דקרא קאי על חלק הראשון של לשה"ר צריך לומר דזה נשמע מק"ו אלא דהא קיי"ל דאין עונשין מן הדין וצ"ל כמ"ש הה"מ בפ"ד ממ"ח דהיכא דבלא ק"ו ידעינן איסור עשה או שאר איסור מבנין אב שוב נוכל ללמוד מק"ו אפילו מלקות ולכך איכ"ל דר' נתן דאמר דונשמרת יליף רק איסור מלשון מכל דאע"ג דגוף הקרא קאי על שלא יהרהר מ"מ מכל ילפינן גם לשון הרע וממילא ידעינן איסור מכח ונשמרת שוב שפיר מודה ר' נתן דנוכל למילף אזהרה מלא תלך רכיל מק"ו כן נראה לי לומר בכוונת רש"י:
ד) והנה מהאי קרא ילפינן ג"כ הלאו שלא למסור לחברו והוא אחד מעבירות החמורות דדינו כמומר וניתן להצילו בנפשו מיד כשיאמר אלך ואמסור חייב מיתה ולאחר שעשה מעשה הרע שוב אינו רשאי להורגו אא"כ הוא מסור מוחזק והפנ"י בב"ק דף קי"ו הקשה למה חייב מסור לשלם הא אמרינן לקמן דמותר להרגו א"כ יהי' פטור מצד קלב"מ ואפילו נימא כיון דבתר דאחוי אינו חייב מיתה א"כ אינו שייך לומר משום כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייב שבאותו זמן שחייב על האחוי מעות אינו חייב מיתה מ"מ במסור מוחזק כ' דעמדה הקו' שהרי במסור מוחזק אפילו לאחר מעשה מותר להרגו עיי"ש ואי נימא דחיוב תשלומין הוא קנס אינו קשה כל כך דאיכ"ל דראוי לחכמים לקנוס אם לא נהרג כדי להצילו מן החטא שעי"כ ימנע ולא יעשה אמנם לפי מה דאמר דינא בוודאי קשה ולענ"ד ל"ק דהרי אין המיתה משום דכבר מסר אלא כיון דהוא מוחזק למסור עוד ימסור אחרים וא"כ החיוב ממון לא בא לו בשביל זה שהוא חייב מיתה וא"כ לא מבעי' לרבא למאן דסובר אליבי' בתוס' כתובות דף ל' ד"ה רב אשי ממון לזה ומיתה לאחר חייב דאתי שפיר אלא אפילו לפמ"ש התוס' התם במסקנא דגבי רודף כיון דלכ"ע מצוה להרגו הוי כחיוב לכ"ע וא"כ הה"ד במסור מ"מ נראה דלא גרע מהא דר' ירמי' לעיל דאמר מעידנא דאגבי' קנה וחייב ה"נ מאותו רגע שמסר אפילו אם יעשה תשובה מיד ולא ימסור עוד כבר אתחייב ממון ומיתה אינו חייב אלא מאותו זמן שלא קיבל תשובה עליו ונשאר בחזקת מסור כנלע"ד דהרי עדיף שאנו מחייבים לי' לשלם ואז יוכל לעשות תשובה וכך הוא מצוה עליו ואז לא יתחייב מיתה אבל בלי תשלומין אי אפשר לשוב בתשובה וע"י תשלומין יוכל לפטור גם ממיתה וא"ש: