מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה רלו
והיא מ"ע צ"ז להרמב"ם. ולהרמב"ן הוא מצוה רי"א ומ"ע ע"ו.
מ"ע לשפוט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך ר"ל להשוות הבע"ד שלא יהא אחד יושב ואחד עומד, ושיודע הדיין דהיינו הדין ידין אותו, וידין חברו לכף זכות וזה שייך בין בזכרים ובין בנקיבות וכבר אמרנו במצוה שלפני זה דבר"פ שבועת העדות תני ר' יוסף דדרשי' מן בצדק תשפוט עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפה והמוני המצות לא הביאו דרש הנ"ל ואפשר דטעמם כקו' דלעיל דזה כבר ילפינן בנדרים ס"ב מבני דוד כהנים היו עמ"ש אמנם באמת גוף הדרש לא הבנתי איך למדו מן בצדק תשפוט עמיתך למשרי לי' תיגרי ברישא ואפשר דעיקר הילפותא מדכתיב לשון יחיד תשפוט הא משפט בשלשה אבל דין זה להקדים הת"ח שעמית בתורה ובמצות זה עיקר תליא בהיודע ומכיר אותו אפילו יחיד ולכך דרשו בצדק תשפוט עמיתך להקדים הת"ח דלזה לא בעינן שלשה המכירין אותן, ולפי"ז ר"א בסנהדרין ג' ע"א דפ' הרמב"ם כוותי' דיחיד כשר לדיני ממונות מדכתיב בצדק תשפוט עמיתך בלשון יחיד וממילא אין מוכרח מהאי קרא למשרי תגרי' ברישא ולכך אפשר דמש"ה לא הביאו מוני המצות דין זה:
ב) רבים מקשים על הרמב"ם דסובר כר"א הנ"ל דיחיד דן מה"ת ואפ"ה כ' דשנים שדנו אין דיניהם דון עיי"ש בסנהדרין ג' ע"א ולענ"ד על דרך הכ"מ דלכאורה יקשה מנ"ל לש"ס לר"א ב' שדנו דיניהם דין דילמא ס"ל כר' יוסף בכתובות פ"א ע"ב כיון דאמור רבנן לא ליזבן אע"ג דזבין לא הוי זביני' זביני וא"כ ה"נ כן ונראה דר"א דאמר משום יושבי קרנות ובג' מסתמא איכא חד דגמיר א"כ ג' הוי רק כחד וא"כ גם לבתר תקנה סגי בחד וממילא אם חד באמת גמיר עכ"ח מועיל ושפיר הוכיח הש"ס לדידי' ב' שדנו דיניהם דין דהיינו אם אינם יושבי קרנות אבל אי נימא דאין הטעם משום יושבי קרנות רק דחז"ל תיקנו כך וכמ"ש הרמב"ם בפ"ה דסנהדרין הלכה י' דמדברי סופרים עד שיהיו ג' ובפ"א דאבות תנן אל תהי' דן יחידי כיון דאמרו חז"ל דבעינן ג' איכא למיחש דלא מסתייעא מילתא לאסוקי הדין אליבא דהילכתא בחד כדאמרי' בכתובות ס' ע"ב לענין אל יורה לפני רבו אפילו ביעא דכותחא עיי"ש כנלע"ד: