מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה רלה
והיא להרמב"ם ל"ת קל"ט. ולהרמב"ן הוא מצוה ר"י ול"ת קל"ד
מל"ת שלא להכיר פני גדול בדין שנאמר ולא תהדר פני גדול פי' אם באו לפניו לדון קטן וגדול אל יכבד לזה יותר מזה ולא יסביר לו פנים ולא ישאל בשלומו אפ"ה אמרו חז"ל בנדרים ס"ב דרשאי אינש לומר צורבא מרבנן אנא למשרי לי תגרא ברישא דת"ח קודם אפילו אם בא דין אחר לפניו והתורה אמרה כקטן כגדול תשמעון שדין שבא קודם הוא קודם כתב התוספת בחד תי' בשבועות דף ל' עמוד א' ד"ה למשרי דעשה דכבוד התורה עדיף:
ב) והנה בשבועות שם אמרינן בתוספת שם למה לא אמר להפוכי בזכותי' וכבר דקדקתי בקונטרס האחר הרי אמרי' בנדרים ס"ב דשרי לי' לצורבא מרבנן למימר דצורבא מרבנן הוא למשרי לי' תיגרא ברישא וא"כ למה שלח ר' יוסף כן וכי יתבייש עולא עצמו לומר כן ודוחק לומר דמחמת ענוותנותו לא רצה בעצמו לומר כן כיון דיש בזה ביטול תורה אם יצטרך להמתין ונראה דהא ר"נ לא הוי מכיר לעולא וא"כ לפי הנראה הא דאיתא בנדרים דשרי למימר צורבא מרבנן אנח ונאמן על זה היינו היכא דשניהם באו בשווה ואינו נוטל דין של חברו עי"ז שרי למימר דהוא צורבא מרבנן להקדימו אבל אם כבר קדמו חיש אחר אלא שע"י כבוד תורתו ידחה העשה דקטן כגדול ע"ז אינו נאמן בעצמו לומר שהוא צורבא מרבנן וגם לא לענין שודא אם חברו ת"ח כמו שמפרש התוס' אינו נאמן בעצמו להפחית דין חברו ולכך הוכרח ר' יוסף להודיע זה ע"י שלוחו דעולא הוא ת"ח אבל לענין דחייב להפוכי בזכותי' נראה דנאמן בעצמו ע"ז ובאתרא דלא ידעו שרי למימר צורבא מרבנן אנא כדמסיק בנדרים שם ולא היה צריך לשלוח זה לר"נ וא"ש:
ג) ובאמת קשה לי על ברייתא דדרש מקרא בצדק תשפוט עמיתך למשרי לי' תיגרא לעם שאתך הא בנדרים אמרי' דדינא הוא ככהן הנוטל חלק בראש ואפילו נימא דהתם בבאו שניהם לפניו כאחד ומקרא דבצדק תשפוט ילפינן אפילו קדמו דאז מצד הדין כבר זכה הראשון ואפילו בכהן היכא דאידך כבר זכה בהקדמה אין לכהן מעלה לדחות האחר ולכך איצטרך למילף מקרא אכתי קשה לפי תי' שני של תוס' דעשה דכבוד התורה עדיף ודוחה לעשה דקטן כגדול א"כ שוב קשיא ל"ל קרא דבצדק תשפוט עמיתך דמפרש רש"י דבא ללמדינו דצריך למשרי בתגרי' ונראה ליישב ולהביא ראי' מכאן למה שפסק בשו"ע חו"מ סי' ט"ו בהג"ה סעיף א' דאפילו פתחו בדין אחר אפ"ה מקדימין לת"ח והב"ח שם השיג על זה והסמ"ע שם כ' משום עשה דכה"ת וקשה לכאורה הא קיי"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה אפילו אם המצוה שהוא עוסק בה היא קטנה מן המצוה האחרת כדילפינן בסוכה כ"ה ע"ב וכפרש"י שם גבי טמאי מת מצוה וא"כ אם כבר פתחו בדינו הם עסוקים במצוה ופטורים ממצות כבוד התורה ואמאי יקדימו ואפשר שלזה כיוון המרדכי בשמעתין שהקשה מקטן כגדול תשמעון לפמ"ש הסמ"ע שם סק"ה דתשמעון משמע בכבר פתחו בדינו אמנם נראה לכך איצטרך קרא בצדק תשפוט עמיתך לר' יוסף אפילו פתחו בדינו וזה הדרש שייך אצל הת"ח עצמו אבל קרובו לא שייך זה ועשה דכבוד התורה לא שייך בפתחו בדינו משום דעוסק במצוה פטור ממצוה כדלעיל ולכך גבי קרוב אם פתחו בדינו לא קדים: