אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה ריא וריב

מצוה רי

והיא להרמב"ם ל"ת ק"כ וקכ"א. ולהרמב"ן הוא מצוה קפ"ו וקפ"ז ול"ת קט"ו וקט"ז

מל"ת שלא לבא על בהמה ושלא להביא בהמה עליו שנאמר ובכל בהמה לא תתן וכו' ומל"ת שלא תביא אשה בהמה עלי' אפילו שלא כדרכה שנאמר ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה. ואין חילוק בין בהמה גדולה או קטנה ואפי' על בהמה חי' ועוף בין האדם ובין הבהמה שניהם בסקילה אפילו בהעראה ובסנהדרין נ"ה אבעי' אי הבהמה נהרגת דווקא אם יש תקלה וקלון או בחד נמי נהרגת והרמב"ם בפ"ט ממלכים ה' ז' פסק דהאבעי' לא אפשטא והקשו שם עליו עיי"ש ולכאורה קשה הא אמרינן לעיל דף ט"ו דמקיש מיתת בהמה לאדם ובעי נמי כ"ג וא"כ למ"ד דאין עונשין מן הדין לכאורה קשה א"כ איך יליף מיתת בהמה מק"ו הא אין עונשין מן הדין ובשלמא לשון הברייתא איכ"ל דמילתא בעלמא קאמר דבא ללמד חומר האיסור המתעה חבירו אבל רב ששת דיליף מזה מיתת הבהמה קשה וצ"ל דהוי רק גילוי מילתא בטעמא דקרא אי משום תקלה ולפ"ז אפשר דתליא בפלוגתא דאביי ורבא לקמן פ"ו אי עונשין מן הדין בכה"ג ולפי"ז לדידן שפיר מספקא לי'. איברא דקשה לי טובא על ראי' דר' ששת דהרי אמרו בע"ז דף נ"ג ע"ב דישראל שזקף לבינה ובא גוי והשתחווה לה אסרה דשליחותי' קעביד ומטעם זה אסרה התורה כל אשירות דמאן מוכח איזה אשירה הי' מאותו זמן עיי"ש וא"כ כיון דאסרה לן התורה בהנאה כל אשירות מטעם ההוא א"כ הוי תקלה וגם קלון ישראל איכא דיאמרו למה נאסרו משום דישראל עשו את העגל וא"כ איכא תקלה וקלון ולכך אמרה התורה השחת שרוף וכלה וא"כ איך פשט רב ששת מינה דמשום תקלה לחוד נאסרת ונהרגת וצע"ג ובחידושי הארכתי ובארתי לתרץ זה ואין כאן מקום להאריך:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה