מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה רט
והוא להרמב"ם ל"ת קי"ח. ולהרמב"ן הוא מצוה קפ"ד ול"ת קי"ג
מל"ת שלא ליתן מזרעו למולך שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך זה היה מעשה המולך היה מדליקין אש גדולה ונתן מקצת זרעו לכומרים העובדים אותה ומחזירין לאביו ואביו מעבירו על שלהבת כן הוא דעת הרמב"ם ויש אומרים עיין ברמב"ן שהיה מעבודת המולך לשרף את זרעם וגם איכא פלוגתא בש"ס אי מולך הוא ע"ז או שאין ע"ז אלא הוא כעין כישוף ועיין בחינוך והכסף משנה בפרק ו' מע"ז כתב דהרמב"ם סובר מולך הוא ע"ז והמעיי"ח הרשה אם כן למה מנה בתרתי וכמו שדייק הש"ס בסנהדרין ס"ד ומדברי הרמב"ם במורה ח"ג פל"ז נראה דמולך אינו אסור משום ע"ז אלא משום ניחוש וכישוף וא"כ ניהו דמולך הוא ע"ז אבל אין זה עבודתה כדי לעבדה בזה אלא לכשף בזה ואם כן יש לומר דעיקר עבודתה היא בשריפה אבל העברה היא רק לניחוש וכישוף אמנם מלשון הרמב"ם בפ"ו מע"ז דין ג' משמע שהיה עבודת המולך בהעברה אם כן היינו כדרכה ובכל ע"ז חייבין כדרכה ומאי חידוש במולך ולמה מנה בתרתי ולכך באמת במנ"ח פליג על הכ"מ וס"ל לדעת הרמב"ם דמולך לאו ע"ז כלל אע"ג דקרי לי ע"ז היינו דהמון עם טועים בזה כעין שקראו בתרפים ע"ז כמבואר במעשה דלבן שאמר ליעקב למה גנבת וכו' לפי שיטה זו יש שני קולות א' דבד' עבודות אם עשה למולך פטור כיון דאין ע"ז ודווקא בע"ז חייב בד' עבודות אפילו אין זה דרכה והב' דאם עושה כן לשאר ע"ז אינו חייב ואפשר ליישב גם דעת הכסף משנה כן אלא שס"ל דהיא ע"ז ממש אלא שלפעמים אין עושין זה לשם עבודה אלא ענין כישוף וכה"ג איכא למימר דפטור כעין דאמרי' בסנהדרין ס"ה לענין חובר חבר דאם מקטיר לשד כדי לחבר לא מקרי ע"ז ה"נ כה"ג לענין מולך אע"ג דבכה"ג לא הוי ע"ז מ"מ חייבה התורה גם על חק הזה שעשה בדרך כישוף אפ"ה חייב:
ב) ועוד שיטה אחרת המובא בחינוך בשם הרמב"ן דמולך דרכו לשרוף את הבנים והחידוש שחדשה התורה דאפילו שאר ע"ז שאין דרכו בכך אפ"ה חייבתו התורה והמעיי"ח הקשה ע"ז עפ"י דברי הכסף משנה שכתב דין מולך היינו שריפה הוי כמו מקטיר והוא מארבע עבודות דחייב בכל ע"ז וא"כ אכתי נשאר הקו' פשיטא ונראה לי דהרמב"ן מיישב זה בלשונו שכתב דרבותא דמולך הוא אפילו לא שרפו לגמרי אלא שלט אש בשערו או בבגדו חייב משא"כ בשאר ע"ז אין זה כמקטיר והוצרך לאשמעינן זה דאף על מקצת עבודה ג"כ חייב וזה שאמרו בסנהדרין שם דווקא מולך חייב אפילו במקצת עבודה משא"כ בשאר ע"ז ובעינן דווקא דרך עבודתה ממש וכעין זה כתב בחי' הר"ן בסנהדרין ס"ה ואיכא למימר בעבודת המולך חייב במקצתה אפילו בשאר ע"ז וזה נראה כוונת החינוך מה שכתב דווקא בעבודת המולך: