מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קצג
והיא להרמב"ם ל"ת ק"ב. ולהרמב"ן הוא מצוה קס"ח ול"ת צ"ז
מל"ת שלא לבא על אחותו בין מן האב לבד או מן האם לבד ואפילו מזנות שנאמר ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה וכו' והנה במכות י"ד ילפינן זה מקרא יתירא והקשו שם תוס' בד"ה ההוא וכו' תיפוק לי' מקרא דכתיב באזהרה אחותך היא יתירא לאחותו שהיא בת אביו ובת אמו וכתיב ונכרתו הנפשות העושות יעיי"ש ונלע"ד ליישב עפמ"ש החינוך במצוה קנ"ד דהא דיליף בהמה דלית לה סימן טהרה כלל מק"ו מגמל ואינך דאית להו רק חד סימן טהרה הוא רק גילוי מילתא ומלקין עלי' והקשה שם בהגהות רי"פ זצ"ל א"כ למה אמרו במכות דף ה' ע"ב דאיצטרך יתורא דאחותך היא לרבות אחותו שהוא מאב ואם דלולי כן אמרי' דאין מזהירין מן הדין ואמאי לא אמרי' דגילוי מילתא בעלמא הוא ונראה לי עפ"י מה שהסביר רש"י בסנהדרין ע"ו ע"א ד"ה גילוי מילתא הוא הואיל ובת בתו מקורבת דבתו היא דאתיא אבל אחותו מאביו ואמו אם באתה מק"ו זה עונש מן הדין דהא לאו מכח קורבה דהא אתיא עיי"ש א"כ נראה דאי גלה לן טעם דלכך אחותו מאב אסורה לו הואיל וגם אחותו מאב מקרי אחותו א"כ כל איסור אחותו מאב לאו מאחותו מאם אסורה לו רק הואיל וגם היא מקרי אחותו וכיון דכל איסור הוא בא מכח אחותו דגם היא מקרי אחותו א"כ הא דמרבינן אחותו מאב או מאם הוי רק גילוי מילתא בוודאי אי לא פריש קרא ואנו מסברא נאמר כן שוב לא הוי גילוי מילתא דאולי טעמא דקרא דאסרה תורה אחותו דווקא מאב או מאם יש לו טעם אחר ולא משום דגם זאת מקרי אחותך ונהי דמסברא מסתבר כן שוב הוי רק ק"ו ואין עונשין ומזהירין עלי' ועפי"ז מיושב קו' התוס' הנ"ל דלכך איצטרך לענין עונש ריבוי לאחותו מאביו מאמו דגם לענין אזהרה אינו מפורש בקרא אלא דגלי טעמא ושורש האיסור הוא משום דאחותך היא וממילא נודע מק"ו ומגילוי מילתא אחותו מאביו ואמו:
ועפ"י הנ"ל יש לפרש גם דברי החינוך הנ"ל דס"ל גם באיסור בהמה טמאה כיון דגלי לן קרא מעיקרא כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע ומעלת גרה שיש בה ב' סימנים תאכלו שזה היכר וסימן שהוא מן הטהורים א"כ אם אסר לן הקרא הנך דאין להם רק סימן אחד עכ"ח טעם הכתוב הואיל ואין להם ב' סימנים אין לסמוך ולהתיר א"כ כיון דטעמא הואיל דאין להם תרוויי' א"כ אם חסרים תרוויי' הוי רק גילוי מילתא בעלמא כנלע"ד. ואפי' טעם הרא"ם והה"מ בפ"ב מהמ"א הואיל ואיכא איסור עשה יש לכוון דהוא טעם אחד עם טעם החינוך דהוי גילוי מילתא:
ב) ואפילו היתה אחותו נולדה מחייבי כריתות או מיתות ב"ד אפ"ה חייב עלי' חוץ אחותו שנולדה משפחה או מנכרית זה ילפינן מקרא דלקמן דכתיב עוד הפעם בת אשת אביך לא תגלה דהוא קרא מיותר כדפי' רש"י בחומש דבא ללמד דדווקא אם הוא אחותו מאשתו שתופסין בה הקידושין לאפוקי שפחה ונכרית דלא תפסי בהו קידושין אבל אחותו מחייבי כריתות ומיתות ב"ד אע"ג דג"כ לא תפסי בהו קידושין מגברא זה מ"מ משום שהיא בת קידושין אצל אדם אחר הוי בכלל תפיסי קידושין וחייב, ורש"י פי' בקרא דאחותך על מולדת חוץ דהיינו ממזרת ונתינה והקשה הרמב"ן על רש"י למה נקט רש"י ממזרת הא אפילו נולדה מחייבי כריתות מקרי אחותו ועיין ברא"ם שדחק ליישב ולכאורה קשה באמת למה לא ילפינן מבת אשת אביך למעוטי גם חייבי כריתות דאין תופסין בה קידושין דלא מקרי אשת אביך וצ"ל דבת אשת אביך בוודאי לאו דווקא דהרי ילפינן מן אחותך היא אפילו אחותו מאנוסה דחייב עלי' וא"כ אין גריעותא שאין תופסין בה קידושין דלא גרע מבת אנוסתו ועכ"ח לא בא הכתוב בת אשת אביך אלא למעט הבת שאינה מיוחסת אחר אביו וזה אינו אלא שפחה ונכרית שאין נקרא כלל בת אביו אבל מחייבי כריתות אע"ג דאין תופסין בה קידושין מ"מ הוי כאחותו מאנוסתו ולא גרע ממנה וכמו דשם אע"ג דלא הי' בו קידושין כלל חייב ה"נ בח"כ חייב והיינו לבתר דכתיב אחותך היא דילפינן ממנה אחותו מאנוסתו ג"כ הוא בכלל אזהרה אבל קודם דכתיב אחותך היא דהוי אפשר לומר דאחותו מאנוסתו פטור וא"כ גם ח"כ ג"כ אפשר לומר דפטור וע"כ נקט רש"י רק ממזרת ונתינה כנלע"ד: