אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קצב

מצוה קצא

והיא להרמב"ם ל"ת ק"א. ולהרמב"ן היא מצוה קס"ז ול"ת צ"ו

מל"ת שלא לבא על אשת אביו שנאמר ערות אשת אביך לא תגלה בין מן אירוסין וכו' בין בחיי אב אפילו גרשה בין לאחר מיתת אב וכו' והנה לכאורה ק"ל לפמ"ש תוס' בחולין דף י"א ע"ב ד"ה ליחוש וכו'. בשם ר"ת כיון דבלא זה נהרג אז בין מיתה למיתה לא אזלינן בתר רוב וא"כ באשת אב בחייו שמלבד איסור אשת אב איכא איסור אשת איש שהוא בחנק ועל איסור אשת אב דנין אותו בסקילה ואמאי דילמא לאו אבו' הוא כקו' הש"ס ואי דאזלינן בתר רוב הא ממיתה למיתה לא אזלי' בתר רוב כעין הקו' שמקשים העולם על בת כהן ובאמת התי' שמתרצים שם כיון דלענין כל עניינים מחזקינן לי' כאבי' ושהוא בנו ובתו שהוא כרוך אחריו וקיי"ל דהורגין וסוקלין על החזקה וכיון דעד השתא החזיק לו לבן ולכן גם לענין זה מחזקינן באביו דחייב משום אשת אב:

ועפי"ז נ"ל דמדויק לשון הקרא בפ' קדשים דכתיב באשת אב דהוא בר סקילה ומסיים הקרא בפ' י"א ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם דהוא לכאורה כמיותר ולפי הנ"ל מדויק הקרא משום דערות "אביו" גלה דהיינו שהחזיקו אותו בחזקת אב ולכך עונשין על אשת אב בסקילה אעפ"י דיש בלא"ה איסור א"א והוי ממיתה למיתה רק לפי ששורפין וסוקלין על החזקות ע"כ מענשין בסקילה החמורה אעפ"י דיש איסור אשת איש ועפי"ז יש ליישב קו' הרא"מ על ר"י ועל רש"י בתורה דהעתיק כלשון ר' יהודה דערות אביך לא תגלה היינו אשת אביך והביא ראי' ממקרא זה דערות אביו גלה דקאי על אשת אב והקשה הרא"מ למה לא הביאו ראי' מקרא דפ' אחרי דכתיב ג"כ באשת אביו באזהרתו ערות אביך הוא והי' לו לאתויי ראי' מקרא זה דסמיך לי' ולפי הנ"ל אמרתי דמקרא דפ' אחרי אין ראי' מהאי דקרי לי' סתם ערות אביך ולא ערות אשת אביך דאיכ"ל דאיירי לאחר מיתת אביו ולכך לא מקרי ערות, אשת אביך משא"כ בפ' קדושים דלפי הנ"ל אמרנו דהקרא בא ללמד אע"ג דאיכא תרי מיתות קטלינן כפי אשת אביו והולכין בתר רוב כנ"ל וא"כ איירי בחיים דאיכא איסור אשת אב ואעפי"כ קרי לי' סתם ערות אביך ועכ"ח דגם מחיים מקרי כן ולכך שפיר אמר ר"י דערות אביך לא תגלה היינו אשת אב אע"ג דקתני סתם ודוק:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה