אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קצא

מצוה קצ

היא להרמב"ם ל"ת ק'. ולהרמב"ן היא מצוה קס"ו ול"ת צ"ה

מל"ת שלא לבוא על אמו שנאמר ערות אמך לא תגלה ואפי' היא אמו ע"י זנות בין בחיי האב ובין שלא בחיי האב בעדים ובהתראה חייב סקילה וכו' ויליף לה מקרא דכתיב ומסיים אמך היא לא תגלה ערותה ולכאורה ק"ל דמנ"ל למילף מהאי קרא דאמך היא לא תגלה ערותה לרבות הנ"ל דילמא קמ"ל קרא דלא תימא דאיסור עריות של שאר בשר הוא משום כבוד אב ואם כמ"ש החינוך בטעם ושורש המצוה וא"כ לדעת הטור ביו"ד בסי' ר"מ דאם הם רשעים אין חייבים בכבודם וא"כ הו"א אם היא ממזרת או כיוצא בהם או שאר רשעות שיש בהם שאינם חייבין בכבודם ולא יהיה מוזהר עליהם לכן מסיים קרא אמך היא לא תגלה ערותה בכל אופן בין שהיא צדיקת או רשעת ומנ"ל למילף לימודים הנ"ל ומיהו זה ל"ק דשם בסנהדרין נ"ג ודף נ"ד קאי הסוגיא אליבא דר"י דלא דריש טעמא דקרא כמו דפסקי' דלא כר"ש וא"כ לא צריך מיעוט ע"ז ושפיר ילפי' דרשות הנ"ל:

ב) והנה הרמב"ם במנין המצות פסק כרבנן אבל ר"י פליג התם וס"ל דערות אביך היינו אשת אביך ובסנהדרין נ"ד אמרי' אמו שאין אשת אביו מניין לר"י ת"ל ערות אביו גלה וכו' והביא המהרש"א להקשות בשם הרא"ם למה לא יליף גז"ש מערות אביך הוא דכתיב בקרא דערות אשת אביך ותי' המהרש"א דהאי ערות אביך אינו מופנה לר"י דהא דריש מינה למעט אשת איש יע"ש ולכאורה צ"ב דנהי דאיצטרך למעט א"א מ"מ יש למילף מדשני קרא ומדלא כתיב ערות אשת אביך וכמו שפירש"י על הא דאמרי' ת"ל ערות אביו גלה אע"ג דאיצטרך לאם ילפינן מנה גז"ש משינוי קרא דלא כתיב אשת אביו וה"נ כן ונראה דאי הוי מפרשי' ערות אביו כפשטא כרבנן דקאי על משכב זכר א"כ איצטרך ערות אשת אביך על מחיים וערות אביך על לאחר מיתה כרבנן ובזה אינו שינוי דהא אז לא שייך לקרותה אשת אביך ולכך קרא לה ערות אביך ואין כאן שינוי ושפיר תי' המהרש"א ולא מטעמי'. וראי' לזה שהרי גם לפי מה דמוקי ערות אביו גלה לרבנן על עונש לאחר מיתה לא דרשינן שום שינוי קרא והיינו מטעם דלאחר מיתה לא שייך לומר רק ערות אביו גלה:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה