אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קצ

מצוה קפט

והיא להרמב"ם ל"ת צ"ט. ולהרמב"ן היא מצוה קס"ה ול"ת צ"ד

מל"ת שלא לגלות ערות האב במשכב זכר שנאמר ערות אביך לא תגלה וכו' ובס' מצות השם כ' דהאב אינו עובר אלא משום משכב זכר דבאב לא נאמר אזהרה נוספת ולענ"ד אין צריך אזהרה נוספת דבאמת גם במנ"ח חקר בזה והקשה למה צריך במשכב זכור לאו בפ"ע בהביא זכר עליו ובשאר עריות ל"צ לאו בפ"ע וכתב הטעם בשם רש"י בכריתות ג' ע"א דגבי שאר עריות דאשה נמי מתהני בשכיבה קרינן בי' ונכרתו הנפשות העושות אבל גבי משכב זכור דהנשכב אינו נהנה בעי לאו בפ"ע ובאמת אינו טעם מספיק דהרי מקרא דמשכבי אשה ילפי' דגם שלא כדרכה חייב בכל העריות ובקידושין דף כ"ב ע"ב אמרי' דאין הדבר מבורר אם היא נהנית שלא כדרכה ואפ"ה חייבה התורה מקרא דונכרתו הנפשות העושות דשניהם חייבין ולמ"ל כאן קרא בפ"ע ונ"ל כיון דבתחילת פרשת עריות כתיב אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה וכיון דכתיב לא תקרבו קאי הלאו בין על השוכב ובין על הנשכב וממילא ילפי' דכל שאר בשר בין השוכב ובין הנשכב מוזהר וממילא ידעינן דהה"ד בעונש וכ"ש באב דנאמר מיד לאחר הלאו דלא תקרבו ואמרי' בת"כ דהוי ככלל ופרט מיהו בהאי קרא כתיב שאר בשר ואיכא למטעי דדווקא עריות דאסור מכח שאר בשר הוא דשניהם נזהרים אבל במשכב זכור דאינו מכח שאר בשר לא הוי ידעי' דהלאו והעונש הוא על שניהן ולכך איצטרך למשכב זכר ריבוי בפ"ע על הנשכב באם הביא זכר עליו והה"ד בשוכב עם בהמה בעינן ג"כ קרא בפ"ע משא"כ בשאר עריות ובנדה אע"ג דאינו אסור משום שאר בשר אעפי"כ לא צריך קרא בפ"ע דהא יש לן גז"ש נדה נדה מאשת אחיו דנדה הוא וא"כ דינו כשאר שאר בשר כנלע"ד:

ב) ובאמת הסתפקתי איך משכחת דיהי' האב עובר על לאו הזה הא קיי"ל אין אחע"א ויום שנעשה בר מצוה ועונשין כבר חל עליו הלאו דמשכב זכר מקרא דלא תשכב ואיך אפשר דיחול עליו כשנולד לו בן הלאו משום שכבת אביו הרי קטן אינו מוליד וא"כ נולד לו הבן אחר שהגדיל וא"כ אין אחע"א וצ"ע:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה