אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קפז

מצוה קפו

והיא להרמב"ם ל"ת צ"ז. ולהרמב"ן הוא מצוה קס"ב ול"ת צ"ב

מל"ת שלא לשחוט קדשים בחוץ שנאמר איש איש וגו' ולאו ילפינן מהיקש מהעלאה דכתיב השמר לך פן תעלה וגו' ואתקש שחיטה להעלאה שנאמר שם תעלה ושם תעשה ועיין בחינוך בלשונו שם. ובחולין כ"ט פליגי אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף חייב אם שחט בחוץ מקצת סימן אחד ואם שחט סימן אחד לגמרי אפילו לר"י דס"ל אין שחיטה אלא לבסוף אפ"ה חייב משום דעשה בו מעשה חטאת עוף ולכאורה קשה לפמ"ש המהר"ם לקמן ל"ב ע"ב לר"ל דסובר כיון דנשחטה הקנה הריאה כמאן דמנח בדיקולא דמיא והקשה המהר"ם א"כ ריאה איך נשתרי כיון דשחט הקנה הוי כמנח בדיקולא ולאחר דמנח בדיקולא שוב לא שייך דניתרת ותי' כיון דאין לה טפי חיות א"כ הוי כמו עוף דניתר בסי' אחד ונראה פשוט דאפילו נימא דריאה ניתרת בסי' דקנה היינו רק בגמר כל השחיטה אבל מעולם לא שמענו לומר דאפילו שחט רק סימן אחד בבהמה יהי' הקנה מותר ולקמן ל"ב משמע כללא דהכל כנבילה אם לא שגמר השחיטה אז נקרא שם שחיטה עליו וממילא הקנה מותרת בסימן אחד אבל אם לא גמר לא נקרא שחיטה כלל דפחות מב' סימנים לא נקרא בבהמה שחיטה כלל ועכ"פ כיון דעכ"ח לר"ל צ"ל דאם גמר אח"כ השחיטה נקרא בשעה ששחט הקנה נגמרה שם שחיטה עליו א"כ מדוע ס"ל לרבא אליבא דר"ל דפטור בסימן א' בשחיטה בחוץ הרי עכ"ח בסימן אחד נקרא סוף ומקרי שחיטה דאל"כ מאי טעמא שריא הריאה וכן קשה לר' יוסף ל"ל טעמא שכן עשה מעשה דחטאת העוף וכו' וצ"ע, וצ"ל דאע"ג לענין בני מעיים מקרי סימן א' סוף מכל מקום לא מחייב עלה דלא מחלקינן:

ב) ושחיטה שאינה ראוי' אמרי' בחולין דף פ"ה דלר"ש שמה שחיטה משום דיליף משחוטי חוץ דהוי שחיטה שאינה ראוי' והוי שחיטה דמתחייב עלי' ולכך סובר בשחט אותו ואת בנו שהוא טריפה חייב וכן קיי"ל לענין או"ב ולענין כיסוי הדם קיי"ל כרבנן דשחיטה שא"ר לאו שמי' שחיטה משום דכתיב בכיסוי דם אשר יאכל. וק"ל על ר"ש איך יליף משחוטי חוץ דשחיטה שא"ר שמה שחיטה אדרבה בשוחט בחוץ את הטריפה פטור דהא ילפינן מקרא דבעי דווקא ראוי לפתח אוהל מועד כדאיתא בזבחים דף קי"ב עיי"ש וא"כ לר"מ דסובר בפ' שבועת העדות דון מינה ומינה א"כ אדרבה נילף מינה דאם ד"א גורם לפסול שיהיה פטור וצ"ע לכאורה וצ"ל כיון דהיה לו גז"ש מקובלת לר"מ דילפינן שחיטה משחיטה כמבואר בריטב"א וחזינן בגמרא דפריך מ"ט דר"מ א"כ עכ"ח גז"ש בא להורות לנו דחייב בשוחט את הטריפה דלפטור לא צריך גז"ש. ובלא"ה צ"ל כן כמ"ש הריטב"א דאל"כ הא לא ילפי' אפשר משאי אפשר דשחוטי חוץ א"א ובזה א"ש קושי' התוספת ד"ה ואין דנין וכו' דנראה דגז"ש לא נתקבל אלא סתמא דילפי' ענין שחיטה מענין שחיטה ור"מ סובר דהיינו משחוטי חוץ ור"ש סובר מטבוח משא"כ גבי לא תשחט על חמץ אינו גז"ש מיותרת:

ג) ואע"ג דבעינן לענין שחוטי חוץ שיהיה דווקא ראוי לפתח אוהל מועד מ"מ אם שחט בשבת בחוץ אע"ג דבשבת אינו ראוי לפתח אוה"מ אם הוא חטאת יחיד אפ"ה באם שחט בשבת חייב משום שחוטי חוץ כדאיתא בחולין ד' מ' יעיי"ש דהשוחט חטאת בשבת בחוץ דחייב כמ"ש תוס' בחולין שם בד"ה חייב ג' וכו' דבשבת לא חשיב מחוסר זמן וכן מבואר בהדיא בירושלמי דשבת פ' האורג בסופו בשוחט חטאת בשבת כיפר וצריך חטאת אחרת משום חילול שבת ועכ"פ מבואר דכיפר ועלה לבעלים לשם חובה ותימה על התוס' שלא הביאו זה ותוס' שם כ' טעם אחר הואיל דהזמן גורמת לאסור המלאכה וכיון שכבר נעשה המלאכה אם עלה לא ירד משא"כ באוא"ב דהיום גורם אותו וגם לאחר שחיטה עדיין רובן עליו האיסור:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה