מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קפד
והיא להרמב"ם מ"ע פ"ט. ולהרמב"ן היא מצוה קנ"ט ומ"ע ס"ק
מ"ע שתקריב זבה גדולה קרבן ביום השמיני שנאמר וביום השמיני תקח לה שני תורים וכו' אחד חטאת וא' עולה והטבילה יכולה להיות בשביעי ולא חיישי' שמא תראה ותסתור והתוס' בנדה ס"ז ע"ב הקשו אי ר"ש אשימוש קאי א"כ איך אמר שמא תבא לידי ספק הרי כבר באתה לידי ספק ולענ"ד כיון דקיי"ל די"א ימים שבין נדה לנדה היא בחזקת מסולקת בדמים בכל התורה כולה אזלי' חזקה ואין לנו לחוש שמא תראה ותסתור וזה דלא כב"י ביו"ד סי' קפ"ג מיהו זה שייך בי"א ימים שבין נדלנ"ד אבל אם ראתה בז' נקיים וסתרה צריכה למנות שוב ז' נקיים ואז כבר אינה בי"א ימים בכה"ג ליכא חזקה דמסולקת בדמים והיא עדיין זבה לדעת הרמב"ן וסייעתו וא"כ כיון דבכה"ג אינה מסולקת וא"כ א"ש לשון הש"ס דקאי על הקרא דזבה היינו כשראתה וספרה ז' נקיים בי"א ימים וא"כ מדינא דיכולין לסמוך על חזקת מסולקת אלא שמא תראה ותסתור דלפעמים תהי' זבה ע"י שראתה וסתרה ואז אינה בחזקת מסולקת בדמים ושם זבה חד הוא ולא ידעו לחלק בין אלו נקיים לאלו לכך שפיר אסרו לשמש שמא תראה ותסתור כנ"ל ליישב לשון ר"ש וליישב קו' התוס':
פ' אחרי מות