אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קפב

מצוה קפא

והיא להרמב"ם מ"ע פ"ז. והרמב"ן משיג ולא מנאו מטעם הנ"ל

מ"ע שתהי' נדה טמאה ומטמאה שנאמר אשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה וכו' ומה"ת אשה אינה טמאה אלא שבעה ימים ובלילה של יום השמיני אם פסקה יכולה לטבול בליל ח' ומשם ואילך אבל הנשים החמירו על עצמן שגם בנדה צריכה לספור ז' נקיים מעת שפסקה בטהרה ולדעת הרמב"ם ימי נדה וימי זיבה הם חוזרים חלילה ובימים תליא מילתא דלעולם אפילו אם ראתה בי"א ימים שנקראים ימי זיבה דינה אז כזבה אפילו אם לא קדמה לראות בימי נדתה אבל אנן קיי"ל דלעולם א"א להיות זבה אא"כ ראתה דם מקודם יהי' באיזה ימים שיהי' חיישי' לה כימי נדה דלעולם התחלת הראיי' חשבי' כנדה ולדעת הרמב"ם מקשים איך משכחת לה אשה טועה דאמרי' בעירוכין דלפעמים צריכה לטבול צ"ה טבילות ואמאי דכל ימי' של אשה משעה שהתחילה לראות הם ז' ימים ימי נדה וי"א ימים ימי זיבה וא"כ ימי זיבה הם הרוב וניזל בתר רובא באשה שלא ידעה באיזה ימים היא עומדת על זה תירצו כמ"ש המג"א בסי' שד"ם דהימים מקרי קבועים וא"כ ה"נ הימי נדה הם ז' קבועים וימי זיבה הם י"א קבועים והוי להו כמחצה על מחצה ובלא"ה איכ"ל כיון דבעלמא אמרי' דימי זיבה הם בחזקת מסולקת מדמים עפ"י הרוב א"כ הוי רוב כנגד רוב אע"ג דהימים הם רובא דאיתא קמן לפי לשון המג"א והרוב דימי זיבה מסולקת בדמים הוא רובא דל"ק ורובא דא"ק מפורש בקרא ועדיף מ"מ כבר כ' מרן הגאון בעחת"ס זצ"ל דיש סברא דרובא דא"ק גרע כיון דהמיעוט ג"כ איתא קמן משא"כ ברובא דל"ק גם המיעוט ליתא ולכך כ' מרן זצ"ל דאע"ג דגם לענין מיתה אזלי' בתר רוב ברובא דא"ק דיש מיעוט איכ"ל דגרע אלא דלכאורה קשה לי כיון דלהמג"א הוי קבוע וכמחצה וממילא נשאר לן רוב דימי זיבה הם מסולקין בדמים וא"כ אמאי אמרינן בטועה שאינה יודעת אם היא בימי נדה או בימי זיבה דצריכא לחוש על נדה ועל זיבה הי' לן לסמוך על רוב דהיא רק נדה דבימי זיבה עפ"י הרוב היא מסולקת בדמים וצ"ע:

ב) והנה למ"ד דטבילה בזמנה מצוה אמרי' שם דצריכא לטבול צ"ה טבילות ומזה הטעם כ' הפנ"י בביצה י"ח דאפי' אם אינה נטהרת אפ"ה צריכה לטבול ובכה"ג אפילו בשבת אפשר דמותרת לטבול לרבא דס"ל דאיסור טבילה בשבת ויו"ט משום מתקן לב"ש והיינו אם היא מותרת ע"י טבילה זו אבל אם הוא טועה ועדיין נשארת בספיקא אף לאחר טבילה זו אינה טהורה אלא שטבלה משום טב"ז מצוה איכ"ל דרשאי לטבול אפילו לב"ש כיון דאינה מתקנת בכך לרבא דס"ל דטעמא משום מתקן. ובב"י ביו"ד סי' קצ"ז הביא בשם בה"ג דהא דנשים דידן מותרין לטבול בשבת אמרו חז"ל משום דמחזי כמיקר היינו דווקא אי טב"ז מצוה סמכי' אסברא דמיקר אבל אי אינה טב"ז לא סמכי' על סברא דמחזי כמיקר וממילא אסורה לטבול בשבת ומדבריהם הנ"ל מוכח דגם באשה אמרי' דטב"ז מצוה וקשה לי הרי הא דאמרי' טב"ז מצוה ילפי' מקרא ביומא דף ח' ובפי' רש"י שם דכתיב וחטאו ביום השביעי וכו' ובקידושין דף כ"ט בתוס' ד"ה אותו הקשו ל"ל קרא דאשה אינה חייבת למול תפ"ל דמילה הוי מ"ע שהז"ג דזמנו בח' ותי' דנהי דקודם ח' אין יכולין למול ובשמיני מצוה מן המובחר מ"מ לאחר שמיני משם ואילך יכולים ומחויבים למול ועדיין מצוותן עליהם עיי"ש וזה שייך במילה אבל בטבילה בזמנה מצוה דווקא בזמנה מצוה אבל לאחר זמנה הוא רשות וא"כ הוי מ"ע שהז"ג וראוי להיות שנשים פטורות ואיך אמרי' דטועה טובלת צ"ה טבילות וכן מ"ש הב"י בשם הבה"ג דדווקא אי טב"ז מצוה רשאי לטבול בשבת וצ"ע הא באשה בפרט אם אינה נטהרת לבעלה כדלעיל בטועה בוודאי אין חיוב אלא באותו יום ובאותו לילה דווקא שהגיע זמנה לא קודם וא"כ הוי מ"ע שהז"ג בכה"ג ראוי שנשים יהי' פטורות וצ"ע:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה