מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קפא
והיא להרמב"ם מ"ע פ"ו. והרמב"ן משיג גם בזה ולא
מנאו מטעם הנ"ל
מ"ע שתהי' שכבת זרע טמא ומטמא שנאמר ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע וכו' יטמא עד הערב והרמב"ן משיג במצוה זו במ"ע צ"ו מטעם שבסי' ק"ס ובת"כ ילפי' מואיש אשר תצא ממנו ש"ז דקטן פחות מבן ט' אינו מטמא בקרי ויש בזה פלוגתא גדולה לדעת המג"א בסי' תנ"ז ס"ז היינו מסתמא תלי' דלא ראה קרי אבל אם ראה קרי אפילו פחות מבן ט' טמא והחק יעקב שם ובשבו"י ח"א סי' כ"ב האריך לחלוק והוכיח דאפילו אם ראה קרי אינו טמא והברכ"י באו"ח סי' תנ"ז האריך ג"כ בזה טובא והסכים לדעת השבו"י דאפילו אם ראה אינו טמא אפילו הרואה עצמו ולכאורה ק"ל על דעת הח"י וסייעתו הא דילפי' בתו"כ מן והאיש מוי"ו אפי' אינו לגמרי איש אלא שהוא מבן ט' ולמעלה טמא ולפי דעת הח"י מנ"ל מהוי"ו דאפילו אם לא ידעי' אם ראה קרי חיישי' ומחזקי' דראה דלמה לעולם עפ"י רוב אינו רואה קרי עד שיהי' גדול אלא דהוי"ו מרבה אם ידעי' דיצא ממנו ובבכורות דף כ"ז דאמרי' חלת ח"ל מאכילה לכהן קטן ובגדול שטבל לקריו יש לדייק באמת כן דדווקא בגדול חיישי' אבל בקטן אפילו ביותר מבן ט' לא חיישינן ומלשון רש"י שם משמע כמג"א ניהו דלא מחזקי' לי' מ"מ אי ידעי' דראה אפי' פחות מבן ט' הוא טמא וצ"ע:
ב) והנה במנ"ח הביא להסתפק אם חציצה פוסלת בטבילת קרי והביא בשם גדול א' מהא דאמרי' ביבמות בהאי דקרי לי' בר ארמאה ואמרי' מי לא טבל לקריי' ואי נימא דבקרי אינו פוסלת חציצה ובטבילת גר בעי' שלא יהי' חציצה וא"כ מאי הועיל בזה דטבל לקריו אלא שהמנ"ח הקשה עוד הא לענין טב"ק מהני אפילו כלים אפילו כולה שאובים כדאיתא באו"ח סי' פ"ח וא"כ מאי אמר מי לא טבל לקריו ולענ"ד פשוט דבע"ק צריך טבילה משום ב' טעמים א' משום דהוא טמא אסור בתרומה וקדשים ובכל חולין שנעשו על טהרת תרומה ואפילו אינו אוכל תרומה או טהרת תרומה אפ"ה המצוה עליו לטבול דלא ליתי תקלה על ידו שיגע בתרומה ואחרים יאכלוהו כמ"ש התוס' בביצה י"ח ע"ב בד"ה כל חייבי טבילות וכו' שכ' לבסוף דאפי' נימא דבר יתא דחייבי טבילות טובלין ביה"כ אפילו טב"ז לאו מצוה היינו משום דהיו עסוקים בטהרות ויש לחוש לתקלה משא"כ בזה"ז עיי"ש ועכ"פ הב"ק מדינא הי' צריך לטבול משום שלא יבא תקלה ע"י ועוד מטעם שני צריך לטבול משום תקנת עזרא דאסור בתורה ובתפלה והנפקא מיני' נראה פשוט דהא דאמרי' דגם במים שאובים או בכלי או בט' קבים מועיל היינו לענין טבילת עזרא ולדידן דלית לן תרומה וטהרות אבל אע"ג דטבל במים שאובים עדיין נשאר טמא בכל ענייני תורה לתרומה ולטהרות ולתו"ט בוודאי פוסל חציצה דכל הטבילות ילפינן מהדדי וא"כ נראה דהא דאמרי' ביבמות מי לא טבל לקריו לא משום טבילת עזרא אלא משום דהי' צריכים לטבול משום תרומה וטהרות שלא יבא תקלה ע"י וחייבי טבילות הי' רשאי' לטבול לפי האי שיטה אפי' ביוה"כ כנ"ל ושפיר קאמר מי לא טבל לקריו משום טהרות ובכה"ג וודאי צריך לטבול במקוה מ"ם סאה כנ"ל:
ובסברא ההיא אמרתי ליישב ג"כ קושי' התוס' ביומא פ"ה דאפילו אי אמרי' טבילה בזמנה מצוה היינו אם טבל באופן דנטהר לגמרי דילפי' מקרא דטב"ז מצוה אבל אם אינו יכול לטבול בטבילה לטהרות לכל עניינים אלא שב"ק שאסור בתפלה ובתורה צריך לטבול משום תפלה בזה בוודאי לא שייך טבילה בזמנה מצוה דהיינו אם כבר התפלל א"צ לטבול ואינו מצוה וממילא אסור לטבול ביוה"כ בכה"ג ואמרתי ליישב קו' התוס' בשבת קכ"א ד"ה ה"ג שהוכיחו מברייתא קמייתא דכל חייבי טבילות אפי' אי טב"ז לאו מצוה רשאין לטבול וכן קשה על הטור באו"ח סי' תרי"ג דכ' דהא דחייבי טבילות טובלין היינו למ"ד טב"ז מצוה והשתא ליכא טב"ז לנשים ועוד הקשו התוס' ביומא כמה קו' ולענ"ד לדעת ר"ת א"ש דהרי רישא דבריי' תניא כל חייבי טבילות א"כ הרי גם ב"ק בכלל ושוב מסיים בבריי' דב"ק טובל והולך עד המנחה וקשה הא גם ברישא ב"ק בכלל ועכ"ח צ"ל דברישא מיירי בטבילה כדין לטהר מכל טומאות כדי שיוכל לעסוק בטהרות או ליגע בתרומה שלא יבא לידי תקלה ובזה שווין כל חייבי טבילות או משום טב"ז מצוה או משום תקלה וע"ז מסיים בברייתא בב"ק ר"ל בטבילה דשייכא רק בב"ק דהיינו משום תקנת עזרא וטבילה ההוא מועיל במים שאובים ג"כ אע"ג דאינו נטהר לגמרי וממילא שוב לא שייך טבילה בזמנה מצוה ולכך דווקא כ"ז שלא התפלל רשאי לטבול ובזה מיושבים הרבה קושיות: