אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קעה

מצוה קעד

והיא להרמב"ם מ"ע פ'. ולהרמב"ן היא מצוה קנ"ה ומ"ע ס"ה

מ"ע לגלח המצורע המוחלט ביום השביעי לטהרתו שנאמר וביום וכו' ועיין במנין המצות להרמב"ם קי"א למה מנה זה למ"ע בפ"ע והבאת קרבנות למצוה בפ"ע עיי"ש שנתן טעם לדבריו. והנה התגלחת הזה בעי' דווקא שיהי' ע"י כהן כדאיתא בתוספתא ובשעה"מ תמה על דברי התוס' בשבועות ג' ע"א ד"ה ועל הראש שכ' דלמה ידחה עשה לל"ת דמצורע הא אפשר ע"י גוי עיי"ש והקשה בשעה"מ הא בת"כ כתיב דצריך להיות ע"י כהן ומרן הגאון בחת"ס חיו"ד סי' קל"ט כ' דעיקר הקפה הוא בשתי שערות האחרונות וזה יוכל להיות ע"י כהן והוי מצות גילוח ע"י והל"ת אינו עובר ולי נראה דבלא"ה לכאורה קשיא לי מאי קשיא דיגלח ע"י גוי הא מצות גילוח על המצורע דהרמב"ם מנה זה מתרי"ג מצות ואין שליחות לגוי ואיך סק"ד דיגלח ע"י גוי מיהו זה ל"ק דבקרא כתיב יגלח ואיכ"ל דהיינו ע"י אחר. איברא לר' אשי במכות דמתרץ אחד המקיף וא' הניקף היינו במסייע והקשה הריטב"א שם הא אמרי' בעלמא מסייע אין בו ממש ותי' בחד תי' דלאו כל המסייעין שווין דמסייע כזו שמטה לו ראשו בשערו יש בו ממש לחשוב כאילו נעשה על ידו ולפי"ז נראה לי דאם הניקף כהן שפיר קרינן בי' דתגלחתו ע"י כהן אפילו אם המקיף ישראל והניקף כהן ואפילו אם המקיף גוי או אשה דכיון דמסייע כזה יש בו ממש לעולם אפילו נעשה ע"י כהן יש בו סיועת ישראל הנוסף ואפ"ה שרי ה"ה אם המקיף ישראל והניקף המסייע בסיוע שיש בו ממש הוא כהן קרינן בי' גם כן הגילוח ע"י כהן וא"כ לר"א דמסתמא לא תליא בפלוגתא דר"ה ור"א ולכ"ע אמר למילתי' תיקשי דרשא זו דהרי זקנו בא לרבות אפילו הי' המצורע כהן וכיון שהמצורע כהן ממילא גם ראשו מיירי אפילו בכהן ובלא"ה כתב התוספת בנזיר נ"ח דהקרא סתמא כתיב אפילו בכהן וקשה להו שפיר למה דחי בכה"ג יעשה ע"י גוי כנלע"ד. וגוף הסברא הנ"ל אני מסתפק וכתבתי רק דרך ספיקא:

ב) והנה כבר אמרו ביבמות דף וי"ו אפילו היה המצורע נזיר אפ"ה העשה דוחה לל"ת ועשה ובגמרא אמרי' שם הטעם משום דהעשה והל"ת הם איתא בשאלה דאפשר לשאול על נזירותן וברמב"ם פ"ז מנזיר כ' הטעם דלכך דוחה העשה לל"ת ועשה משום דעשה דקדוש יהיה לא שייך במצורע וצ"ל דזה ילפי' מקרא דראשו דאל"כ תקשי ל"ל קרא כלל כיון דליכא עשה פשיטא דעדל"ת לדידן מכלאים בציצית והנה הרמב"ם ריש ה' נזירות כתב דנזיר שקיים נזירות כראוי קיים ג' מצות עשה, עשה דגדל פרע ועשה דכל היוצא מפיו והבאת קרבנותיו ואם עבר וגלח עובר על ל"ת דלא יחל וכו' יעיי"ש וא"כ כיון דגם בימי צרעתו אסור לו לגלח בימי נזירתו א"כ עכ"ח גם בכלל לשון נזירות הוא ועובר בלא יחל והה"ד דעובר על עשה דכל היוצא מפיו יעשה וא"כ אפילו אי נימא דעשה דקדוש יהי' ליכא מ"מ איכא עשה דכל היוצא מפיו ועדיין איכא עשה ול"ת וצ"ע לכאורה מלבד שדברי הרמב"ם קשים להבין שהם נגד סוגיא הנ"ל דקאמר הטעם משום דישנו בשאלה וצ"ל דהי' לו גי' אחרת בש"ס מ"מ קשיא דברי הרמב"ם אהדדי וצ"ל דהרמב"ם סובר כדעת השמ"ק בכתובות ד' מ' ע"א דכל שהעשה אינו מפורש אתיא עשה דמפורש ודחי לה ללאו ועשה שאינו מפורש בה וח"כ מעשה דכל היוצא מפיו יעשה ל"ק להרמב"ם אלא מעשה דקדוש יהי' וע"ז שפיר כ' הרמב"ם דהאי עשה דקדוש יהי' ליתא בשעת צרעתו אמנם אמינא ליישב דברי הרמב"ם בפ"ג מנזירות דין י"ד פסק דנזירות שמשון ליתא בשאלה והוא מהש"ס ובאמת גוף הדבר קשה לי להבין אמאי האומר הרני נזיר כשמשון לא יהיה לו התרה יהי' כמו שנשבע ואומר שבועה שלא יהי' לה התרה דמתירין זה וזה עכ"פ כן הדין ובוודאי בנזירת שמשון ממש שקיבל עפ"י המלאך בכה"ג לית דין ולית דיין דבוודאי לא מהני שאלה וא"כ בשלמא לפי הסוגיא ביבמות לפמ"ש התוס' דסובר דהא דמוקי זקנו בכהן וראשו בנזיר היינו מכח יתורא א"ש דניהו דמוקמי' מכח יתורא דראשו בנזיר אבל לא בנזיר שמשון אבל לפי הסוגיא דנזיר דמשמע מדנקט קרא סתמא אמרו בכל איש ואיש א"כ מיירי נמי מנזיר שמשון וזה ליתא בשאלה וראיתי באורח מישור בנזיר שם הקשה כן בקצרה וכוונתו כנ"ל ותירוצו קשה אמנם להנ"ל יש לומר דקושיא חדא מתורצת באידך דלפי הנראה בנזיר שמשון דמלאך הזירו לא שייך אצלו לא יחל דברו ולא ככל היוצא מפיו יעשה ובוודאי כן מוכרח הדבר דהרי מקרא דלא יחל דברו דרשי' אבל אחרים מוחלין לו וא"כ מהר שאלה ולכל הפחות נראה אם אחרים מתירין לו א"כ שוב אינו נזיר מצד אמירתו ולית בי' לא יחל דברו ולא כל היוצא מפיו יעשה וניהו דלא מהני שאלה היינו דנשאר קדושת השם ולית בי' רק קדוש יהי' ולא יעבור תער וא"כ הסוגיא א"ש דשניהם צריכין זה לזה דלא סגי בטעם הרמב"ם דא"כ תקשה הא אית בי' עוד עשה ככל היצא מפיו יעשה ועכ"ח צ"ל הטעם דאפשר בשאלה אפילו בנזיר שמשון א"ש דשם ליכא עשה דכל היוצא מפיו ולכה"פ כשישאל עליו ליכא רק עשה דקדוש יהיה וזה לא שייך בימי צרעתו וא"כ שני הטעמים עולים כהוגן וכאחד וא"ש דברי הרמב"ם:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה