מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קעג
והיא להרמב"ם מ"ע ע"ח. והרמב"ן משיג מהטעמים שבמצוה ק"ס
מ"ע לדון דין נגעי בגדים שיהי' טמאים שנאמר והבגד כי יהיה בו נגע צרעת וכו' ובת"כ ילפי' דבעי' שיהיה בגד לכה"פ ג' על ג' אצבעות ובמשנה פי"ג מנגעים מי"א תנן כל הראוי ליטמא טמא מת אעפ"י שאינו ראוי ליטמא מדרס דהיינו פחות מג' טפחי' אפ"ה מטמא בנגעים ובמל"מ פי"ב מה' טו"צ ה"י כ' לשון הרמב"ם שכ' שם דפחות מגע"ג מן האריג אינו טמא ומיני' מוכח דהרמב"ם ס"ל דגבי נגעים לא אמרי' בארוג כל שהוא ושמעתי להקשות על דברי הרמב"ם דהא איכ"ל דמן האריג היינו כשדעתו לארוג עוד וכיוצא בזה קשה על הפנ"י בשבת כ"ו שכ' כן ובאמת הקושיא על הפ"י ל"ק דדייק זה מלשון הרמב"ם פכ"ז מכנים כמו שביאר הפ"י בשבת כ"ו בתוס' ד"ה אין ובתוס' שם דף כ"ז ד"ה מה וכו' דביאר דהרבה מפורשים ס"ל דהא דארוג כ"ש מטמא היינו דווקא אם עשה כלי בחגורה באבנט אבל שחר הארוג דאינו כלי לא נטמא ובזה מדיוק לשון הרמב"ם פחות משלש הארוג דדווקא בפחות מג' מהארוג אינו מטמא לאפוקי אם עשה גע"ג כלי וא"כ ל"ק ודברי הפ"י מדויקים שפיר, אבל המל"מ דדייק מלשון הרמב"ם שפיר קשה כנ"ל מיהו לענ"ד כוונת המל"מ נכונה דהרי אי אמרי' כדעת התוס' דגם באריג ילפי' דטמא בכל שהוא כמו בגד עמדה קו' התוס' בשבת כ"ו ד"ה אין וצ"ל כתירוצם דהאריג מטמא היינו דווקא אם אינו רוצה להשלים אבל בדעתו להשלים אינו מטמא פחות מגע"ג ולכאורה זה שייך בשרצים ובטומאת מת דהוי בנגעים אבל בנגעים דטימאתה התורה בשתי וערב כדיליף בת"כ וא"כ כיון דאפילו אם אינו משלים אמרי' טומאת נגעים בצמר ופשתים וא"כ נראה דבנגעים לא בעי' תשלים ואי סק"ד באריג כ"ש טמא ואפי' אם אינו נעשה כלי דאמרי' קו"ח זה ובשבת כ"ו ע"ב דבנגעים אין זה ריעותא דעדיין אין זה נשלם דאם גע"ג דשתי וערב טמא קו"ח אם כבר נארג גע"ג פחות מעט שיהיה טמא ועכ"ח כיון דכתב הרמב"ם בנגעים פחות מג' אינו טמא עכ"ח דבנגעים דלא כתב ריבוי על אריג אפילו אין דעתו להשלים אינו מטמא אא"כ עשה באופן דהוא כלי תשמיש כמ"ש הפנ"י הנ"ל:
פ' מצורע