מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קסז
והיא להרמב"ם מ"ע ע"ד. וגם בזה משיג הרמב"ן ולא מנה
מ"ע להיות היולדת טמאה ומטמאה שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים וכו' ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה ואם נקיבה תלד וטמאה שבועיים וכו' וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה וכו' והרמב"ן משיג ע"ז כמו שאינה מונה כל מ"ע דלעיל סי' ק"ס ויפה הקשה המעיי"ח דאכתי הו"ל למחשב יולדת שתהי' טמאה לבעלה ב' שבועות בנקיבה שזה דווקא משכחת בלידה אפילו אי אפשר לפה"ק בלא דם וא"כ דין חדש הוא וצ"ע. ולענ"ד לפמ"ש החינוך טעם לשורש המצוה ההיא מצד ריבוי הליחות והדמים המצוים אז באשה המזיקים להקרוב אלי' וכמו בנדה שדמה מזיק עיי"ש שהאריך בטעם הזה ואם אמנם אנן לא קיי"ל דדרשי' טעמא דקרא מ"מ היכא דפירש בהדיא דרשי' והכא בטומאת לידה כתיב כנדתה א"כ בפירוש הוקשה התורה יולדת לנדה והיינו כטעם החינוך וכיון דהתורה השווה אותה לנדה והנדה כבר נמנה במנין המצות לכך ס"ל לרמב"ן דאין מן הצורך למנות יולדת למצוה בפ"ע כנלע"ד.