אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קנז

מצוה קנו

והיא להרמב"ם ל"ת פ"ח. ולהרמב"ן היא מצוה קמ"ז ול"ת פ"ו

מל"ת שלא לאכול דג טמא שנאמר ושקץ יהיה לכם מבשרם לא תאכלו ובכלל זה הם דגים וחיות שבים והפר"ח ביו"ד סי' פ"ג סק"ד הביא ראיות גדולות ונכונות דגם חיות שבים הם בכלל דגים ואם יש להם סנפיר וקשקשת פשיטא דטהורים וסנפיר בלא קשקשת פשיטא דטמאים אמנם אם יש להם קשקשת ולא נראה סנפיר דבדגים קים להו לחז"ל דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ואע"ג שאין אנו רואים סנפיר עכ"ח נפלו ממנו או עתיד לגדל אחר זמן אבל בחיות שבים נסתפק בס' מעדני מלך בסוף פ' אלו טריפות אולי לא נאמר עליהם זה הכלל והפר"ח חולק ע"ז שגם על חיות שבים נאמר הלכה זו וכל הרואה יראה דפשטות הסוגיא מוכרחת כפר"ח כיון דזה מבואר דאם יש סנפיר וקשקשת לחיות שבים טהורים וא"כ הא דכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים עכ"ח על חיות הים נמי קאי וא"כ ממילא גם האי כללא דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר נמי עליי' קאי דאל"כ מה פריך הש"ס בחולין ס"ו ע"ב לכתוב קשקשת ולא בעי סנפיר הא צריך משום חיות שבים ותו דהרי בנדה דף ע"א לא מזכיר לא דגים ולא חיות אלא סתם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר וא"כ מסתמא כולל בין דגים ובין חיות שבים ותו הא אמרי' בע"ז דף מ"ז דאם נמצא חתיכות דג שיש בו קשקשת אע"ג דלא נמצא בו סנפיר הוא מותר וכן קיי"ל ביו"ד סי' פ"ג ואי יש חיות שבים שיש להם קשקשת ולא סנפיר א"כ אפשר דהוא מחיות שבים ובהדיא אמרי' חזא דאית בי' קליפא ושריא ואי סק"ד דבחיות יש להם קשקשת וטמא האיך הותר בקליפי וכ"ת דלא שכיח ולא חיישינן לזה ז"א דהרי כבר הוכיח בריב"ש סי' קצ"ב דלענין דברים טמאים לא אזלי' בתר רובא מדאמרי' בחולין נ"ט דהי' הולך במדבר ומצא בהמה מותר ובלבד שיכיר ערוד ואע"ג דמיעוטא דמיעוטא הוא ובדברי הריב"ש האלו מסולקים גם דברי הפלתי רסי' פ"ג דכ' דהאי כללא דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר רק על הרוב נאמר ולדברי הריב"ש זה אינו דכאן לא מהני רוב וכן מוכח עוד מדברי הרא"ש והרי"ף בע"ז דף ל"ט לאחר שהביא חמרא דימא שרי ותורא דימא אסור כתבו כללא דמילתא כל דאית לי' קילפא שריא מבואר דהאי כללא גם על חיות דים נאמר וזה באו הרי"ף והרא"ש לאשמעינן וא"כ גם בחיות דים אם רואין קילפי עכ"ח אית להו סנפיר ואפילו אינם נראים אולי נשרו או יגדלו וגם קרוב בעיני לומר דהרגלים של החיות ההם הם בכלל סנפיר שהרי אמרו סנפיר הפורח בהן ופירש"י ששט בהם ע"פ המים וכבר כתב הרמב"ן במנין המצות בשורש ט' דרגלי החיות הולכים ושטים בהם וזה נראה דהשמיענו חז"ל בחולין דף ס"ז סע"ב דלויתן דג טהור ופרשו תחתיו חדודי חרש אלו סנפירין שפורח בהן ופרש"י באיוב מ"א שהוא בבטנו וא"כ נראה דהם כרגלים וזה דהשמיענו חז"ל שהם סנפיר ונהי דאין לסמוך להתיר אותם עצמם על סברא זו מ"מ דבר ברור לאסור אין לי בזה להצטרף:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה