אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קנו

מצוה קנה

והיא להרמב"ם מ"ע ס"ט. ולהרמב"ן אינו נמנה כלל.

מ"ע לבדוק סימני דגים שהם סנפיר וקשקשת וכבר אמרו חז"ל כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר והתורה ביאר לן בפירוש משום יגדיל תורה ויאדיר וסימן דסנפיר או קשקשת מועיל בין בדגים בין בחיות שבמים והפלתי בסי' פ"ג ס"ל דהאי קרא הוא רק עפ"י רוב וקשה ע"ז מאי פריך לכתוב רחמנא קשקשת הא צריך בבא לפנינו קשקשת בלא סנפיר ותוס' בד"ה כל בסופו שם כ' דהוי הלמ"ס דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר והקשה המהרש"א א"כ למ"ל קרא כלל כיון דאית לן הלמ"ס דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר והב' סימנים אלו הם סימני טהרה ודחק שם דהו"א דאדרבה סנפיר וקשקשת הוי סימן טומאה רק בסתם נאמרו כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר והוי סימן טומאה ולכך צריך הקרא לאשמעי' דקשקשת הוא סימן טהרה וממילא הלמ"ס דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ידעינן דבעי' תרוייהו ופריך שפיר א"כ למה נאמר בקרא סנפיר ומשני דאי הוי כתיב רק קשקשת הו"א קשקשת היינו סנפיר וכו' ולפמ"ש מקצת מפורשים דהלמ"ס ספיקא שריא עיין בס' באר יעקב ביו"ד סי' רצ"ד וא"כ אפשר דאי הוי רק הלמ"ס דבעינן סנפיר הי' ספק מותר והו"א אם נמצא בלא סנפיר בוודאי נשרו דאזלי' בתר רוב או דספק שריא ולכך ביאר לנו הלמ"ס דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. וכבר כ' לעיל במצוה הקודמת דברי הריב"ש בסי' קצ"ב דכל היכא דכתיב להבדיל לא אזלי' בתר רוב וא"כ אפילו הוי רוב פעמים כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר אפ"ה לא הוי רשאי לסמוך על הרוב כיון דידעינן מהלמ"ס דרק רוב הוא אפ"ה ידעי' דאין סומכין ע"ז וא"כ ל"ל סנפיר ומשני להגדיל תורה:

ב) והנה תוס' בנדה דף נ"א ע"ב הקשו דילמא הפי' או בחדא סגי והקשה המהרש"א שם א"כ קשקשת דכ' רחמנא ל"ל ותי' דה"א דסנפיר הוי קשקשת עיי"ש ואע"ג דממילא ידעינן מכח הלמ"ס דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר וקשקשת לבושא הוא דכתיב ושריון קשקשים וא"כ דברי מהרש"א לכאורה קשים ונראה דהרי לפי תי' דהלמ"ס הוא בלא"ה לא מקשי התוספת מידי כמ"ש הת"ח בשמעתין ועכ"ח תוס' שם קאי לתי' ראשון א"כ שפיר י"ל דהקרא לא סמך על מסורת האדם לבניו אחריו כדמוכח נמי לעיל בתוס' ס"א ד"ה כל דלא סמכה התורה על קבלת ומסורת נח וה"נ ע"י אדם והמהרש"א בקושיא שפיר הקשה נהי דלא סמך עליהם מ"מ כיון דבטבע הדבר הוא כך א"כ אין נ"מ בתיבת קשקשת. אמנם גוף הקו' של התוס' שם בנדה קשיא אי סק"ד דהפי' בקרא או בחדא סגי וא"כ גם בסיפא דקרא דאשר אין לו סנפיר וקשקשת ג"כ הפי' או וא"כ כתוב כל שאין לו סנפיר או קשקשת לא יאכל א"כ רישא וסיפא סותרים דברישא הפי' בחדא תאכל ובסיפא הפי' בחדא לא תאכל ועכ"ח דהקרא בא לגלות לנו כאן דבעי תרוויי'. ואין לומר דכוונת קו' התוס' דמה פריך לקמן ממשמע שנאמר אכול שיש לו ממילא ידעי' דלא תאכל את שאין לו וכו' ולהנ"ל הא אצטרך כדי לגלות דתרוויי' בעי זה ליתא דאי משום הא לכתוב בקרא דיש לו יחדיו ולא לבעי סיפא וצ"ע:

ג) והפר"ח ביו"ד סי' פ"ד ס"ק כ"ז הקשה הלכתא אהלכתא לענין פלוגתא בחריצין ובנעיצין פסק הרמב"ם כתנא דב"י דרשינן תרי כללים דסמיכי בריבוי ומיעוט וריבוי והרא"ש פליג וסבר דדרשינן כללי ולענין פלוגתא בשבועות דף ה' דר"י ור"ע אי מחייב בשבועה אשלעבר פסק דדרשינן בריבוי ומיעוט עיין שם ונלענ"ד דהנה התוס' דף ה' ע"ב בד"ה דתניא הוקשה ר"י דנקט י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הא איכא י"ד לתנא דבר"י דסובר ב' כללי דסמוכין אהדדי חשבי' בריבוי ומיעוט עיי"ש ונ"ל דוודאי לפי הנרא' מדברי רש"י בשמעתין ד"ה במים במים שם בסופו מבואר דר"י לא הי' לו מדה זו קבלה הלמ"ס רק ממילא הכריח סברא זו כיון דסובר כללא קמא דווקא וממילא ידעי' דבעי דדמיא לי' בכל הצדדים דהיינו נובעים וגדולים ע"ג, קרקע ואינם עצורים בכלי וממילא בורות שיחין ומערות אפי' חריצין ונעיצין ואינם נובעים מותרים ונ"ל קרא דתאכלו אלא עכ"ח הכריח מדה זו דדרשינן התורה בריבוי ומיעוט היכי דכללי סמיכי להדדי וכיון דלא הוי קבלה הלמ"ס לא תני לה דר"י מונה התם רק מדות שהתורה נדרשת בהן עפ"י הלמ"ס משא"כ מדה זו הוא רק הכרח שהוכרח מצד יתורא דקרא ונפקא ממילא מכח אינך מדות דכללא ופרטא ומיושב שפיר קו' התוס':.

ועפ"י האמור ממילא לפמ"ש לעיל פסק הרמב"ם ספ"א ממ"א כתנא דב"י דחגבים אפילו ראשו ארוך שריא דס"ל כללא קמא דווקא וא"כ צ"ל עכ"ח כאן כתנא דב"י וא"כ תמוהים לי דברי הרא"ש בשמעתין שכ' דאפי' לפי' התוס' קיי"ל כתנא דבי רב דהוא שגורה בפי כל ותמי' טובא כיון דפסק לעיל הרא"ש כתנא דב"י לענין שמו חגב וראשו ארוך וא"כ כללא קמא דווקא ועכ"ח אמרי' כתנא דב"י ואיך פסק הרא"ש תרתי דסתרי אהדדי וצע"ג לענ"ד. אמנם דעת הרמב"ם ברור דלכך פסק באמת כאן כתנא דב"י הואיל ופסק לעיל כוותי' כמ"ש הרא"ש לעיל וא"כ מוכרח כאן לדרוש התורה בריבוי ומיעוטי אבל בעלמא איכ"ל דדרשינן בכללי ופרטי ומיושב ג"כ קו' הפר"ח הנ"ל דהכא שאני דמוכרח אפי' רבנן דרבי היכא דמוכרח מודי ודוק:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה