מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קלב
והיא להרמב"ם מ"ע נ"ט. ולהרמב"ן מצוה קכ"ז ומ"ע נ"ו
מ"ע להרים את הדשן מעל המזבח בכל יום שנאמר והרים את דשן והוא עבודה אליבא דכ"ע גם בהוצאת הדשן אמרי' בירושלמי דאסור בזרים ואפי' בכהן בע"מ וברמב"ם ה' תמידין ומוספין כתב אעפ"י שאין הוצאתו לחוץ עבודה והרמב"ן עה"ת ר"ל דא"צ להוצאת הדשן בגדי כהונה והקשה המל"מ מירושלמי הנ"ל, ועוד יש פלוגתא דהרמב"ם כ' דהוצאת הדשן הי' בכל יום והמפורשים הוכיחו דלא הי' בכל יום ולענ"ד י"ל דתרוויי' איתנהו דוודאי הוצאת הדשן כדי שיוכלו להעריך על המזבח המערכות כראוי ולזאת לדעת הרמב"ם שהקרבנות מרובים והי' צריך למערכות הוא בכלל המצוה להוציא הדשן בכל יום ואז הי' שייך הרמה והיא אסורה בזר ובעי' בגדי כהונה אבל כשלא הי' זמן להוציא הדשן או סמוך לרגל שאמרו חז"ל שהניחו דשן כדי שיראו הבאים כמה קרבנות הקריבו ונוי הוא ואיתא בר"פ גיד הנשה שהי' תפוח שמחזיק כשלש מאות כור ואם אז הוציאו לא הוי עבודה ול"צ ב"כ כנ"ל:
ועוד פליגי אי הדשן שהרים והניחו אצל המזבח אם מניחין אותו כך או יוציא אותו במנ"ח כ' דאין סומכין על הנס ובגמ' זבחים צ"ו משמע שנבלעו במקומן מיד ולא הי' שייך סומכין על הנס וא"כ אפשר דג"כ תרוווי' איתנהו והוצאה של ת"ה בעינן ב"כ:
ב) רש"י עה"ת סובר דהא דכתיב ופשט ולבש בגדים אחרים והוציא וכו' דלא הוי חיוב אלא ד"א שבגדים שבישל בהן לרבו אל ימזוג בהן לרבו והרמב"ן עה"ת מסיק דחיוב הוי כדמשמע פשטות הקרא ולענ"ד גם רש"י מודה דחיוב הוא שלא ימזוג כוס לרבו בבגדים שיש בהם שום טישטוש או ליכלוך אלא שאם רוצה כהן לשמור שלא ילוכלכו הבגדים זה ס"ל לרש"י דמדינא לא והיינו איסור בזה ואמרי' טעמא דקרא משום בגדים שבישל וכו' היינו אם ניכר קצת שום ליכלוך אבל אם הם נקיים ויפים בכה"ג ראוי, להיות שרשאים להיות בגדים טובים מצד טעם זה ובאמת בקרא משמע שלעולם ילבש בגדים אחרים אפילו אם יודע ליזהר בהן לכך פירש"י אפ"ה אין דרך ארץ ואיכא מצוה דאכתי יש לחוש למראית העין שהרואין לא ידעו שהוא זריז כ"כ ואם כן מצד ד"א אם עבד כן לא עבד שפיר וגם רש"י מודה להרמב"ן דהוי חיוב: