מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קיט
והיא להרמב"ם ל"ת ע'. ולהרמב"ן מצוה ק"יד ול"ת ס"ח
מל"ת שלא להשבית מלח מקרבנות שנאמר לא תשבית מלח, ושיעור מליחה זו פסק הרמב"ם דנהי דמצוה למלוח הבשר יפה יפה מ"מ אם נתן רק כ"ש גרגיר אחד מלח אפ"ה לא עבר בלאו ועשה לכאורה קשה איך אפשר לפרש מה שאמרו בת"כ תקריב מלח גרגיר אחד מלח הא א"כ ל"ל תקריב דאפילו בשבת רשאי למלוח הרי כבר הקשו הראשונים דאין עיבוד באוכלין עיי' במל"מ פי"א משבת דתי' דמשכחת לה בלא הפשיט או קרבן כליל לא מקרי אוכל עיי"ש ולכה"פ בגרגיר א' פשיטא דלא מקרי מעבד ואפי' ח"ש לא הוי לפי הנראה דאינו עושה כלל פעולת העיבוד וא"כ ממ"נ כיון דאינו מעכב וסגי בכ"ש למה יהי' באמת רשאי למלוח בשבת יפה יפה מיהו זה אינו כיון דמצוה מן המובחר דימלח יפה יפה גם זה דוחה שבת כדאמרי' בעלמא חביבה מצוה בשעתה דאע"ג דהקטר חלבים כשר בלילה אפ"ה דוחה שבת כיון דהמצוה מן המובחר להקטיר מיד ה"נ כן. ואפילו לפי מה שדחה הש"ס במנחות דף ע"ב דהקטרה דוחה כיון דכבר דחתה השחיטה איכ"ל ה"נ מהאי טעמא, מכ"ש דא"ש לדעת הרמב"ם דפ' בפ"ה מתו"מ דאע"ג דנקצר ביום כשר אפ"ה ילפי' מן בחריש ובקציר תשבות דקצירת עומר דוחה שבת ועכ"ח משום דמצוה מן המובחר בלילה וה"נ. והנה אם לא מלח המנחה מעכב ופסול אבל בשאר קרבנות איכא רק מ"ע ולאו אבל עיכובא לפסול הקרבן אינו פסול כך פסק הרמב"ם בפ"ה מהא"מ דין י"ב והכ"מ תמה עליו דבש"ס מנחות כ' לא משמע חילוק ותי' דהרמב"ם מפרש שם בדברי ר' יהודא דיליף עיכובא מברית מלח ועל מנחתך דווקא מנחה ולכאורה קשה לי א"כ גם לאו לא נדע בשאר קרבנות דהלאו הוא ולא תשבית ושם כתיב ברית מלח מעל מנחתך וצ"ל דהאי ולא תשבית קאי גם על רישא דקרא דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולח תשבית וילפינן מני' כל הקרבנות כדאי' בת"כ בסיפא דקרא ברית אלקיך מעל מנחתך קאי ברית רק על המנחה והלאו דלא תשבית קאי על למעלה ועל למטה דלא תשבית המלח משום קרבן וכיון דגבי מנחה כתיב ברית הוא מעכב ופסול אלא דהקשה הכ"מ שם הא איתא במתני' אם לא מלח אפי' במנחה כשר ורע"ב בפי' המשנה שם פי' מתני' דלא מלח כשר כהן שלא מלח כל המנחה אלא הקומץ וע"ז לכאורה קשה לי הא בת"כ ילפינן דא"צ למלוח אפי' לכתחלה רק הקומץ מן המנחה ואין לומר דהת"כ קאי רק בדיעבד דאינו מעכב דהא להרמב"ם שאר קרבנות ג"כ אינו מעכב ומכ"ש שיורי מנחה דמבואר בת"כ דקיל משאר קרבנות וצ"ע, וכן ק"ל על דברי הרא"ה המובא במל"מ פי"א משבת דין ה' דכ' דגם חלק הכהנים בעינן מלך מדכתיב על כל קרבנך תקריב מלח ובת"כ ילפינן רק הקומץ צריך מלח וח"ל דכוונת הרע"ב היא דלא מלח אלא הקומץ ולא הלבונה אע"ג דגם הלבונה מקטירין קמ"ל דלבונה הוי כמו שאר קרבנות ואינו מעכב וא"כ לפי"ז אדרבה ממתני' מוכיח הרמב"ם כר"י וכעין שכ' הלח"מ שם לפי דרכו ולפי האבע"א דמחלק בין קרבן למנחה א"כ הפי' במשנה דלא מלח היינו דלא מלח אלא לבונה והוי כשאר קרבנות והיינו כר' יהודא וא"ש. ובגוף הדבר אי מליחה בזר פסול יש סתירה בדברי הרמב"ם בפי"א מפסה"מ ה"ז כ' בהדיא דמלח זר כשר והיינו כדברי הלח"מ בפ"ה מהא"מ ובפ"ה מה' ביאת מקדש דין ה' פסק דאם מלח זר פסול ולוקה וכבר הובא קו' זו בנוב"י מה"ת חיו"ד סי' מ"ג בהגהת בנו וכבר הבאתי במצוה שלפנ"ז דבאמת לא קאי על כל עניינים המפורשים שם ולא נקט אלא אגב גררא ובנוב"י הנ"ל כתב דאפשר לחלק בין מנחה דמעכב המלח פסול בזר וקרבן דאינו מעכב אפילו בזר כשר וכעין זה כ' במנ"ח:
ב) והנה בנוב"י הנ"ל פלפל אי במליחה שייך בישול מה"ת לדעת הר"ן בסוף ע"ז והביא קו' על הא דאמרי' ביבמות ל"ג ע"ב דפריך זר ששימש במאי אי בשחיטה הא כשר בזר ואמאי לא מתרץ דמיירי ששימש במליחה וכיוצא בזה שמעתי להקשות לדברי הכ"מ הנ"ל דבעולה דכליל לא חשיב אוכל וא"כ דילמא מיירי בזר ששימש במליחה חייב שתים משום זרות לפי מה דמשמע בפ"ט מביאת מקדש דזר לוקה ומשום שבת ולענ"ד אפילו חי נימא דזר לוקה גם יש חילול שבת במליחה מה"ת אפ"ה א"א לומר דמיירי במליחה דבלא"ה קשה לי שם איך אפשר לומר לפי התי' דמיירי בהקטרה דחייב נמי משום שבת הא זר ששימש חילל עבודה והוי עבודה פסולה ומקלקל הקרבן והא קיי"ל כל המקלקלין פטורין אבל איכ"ל דבשבת דף ק"ו ילפינן דמקלקל בחבורה או בהבערה חייב לאיכא מ"ד ולכך בשחיטה דאיכא חבורה ובהקטרה דאיכא איסור הבערה ולכך חייב גם משום שבת וממילא ל"ק קו' הנ"ל ממ"נ אי ס"ל דמליחה בדיעבד כשר כגון בשאר קרבנות א"כ הוי כמו שחיטה ולא חלל שבת ועכ"ח דס"ל דפסול אף בדיעבד וא"כ לא חילל דהוי מקלקל, ועפ"י הנ"ל אמרתי ליישב קו' התוס' על הא דפריך אי בהקטרה הא שמעי' לי לר"י דהבערה ללאו יצאת מאי קו' הא גם איסור זרות הוא רק בלאו וא"כ א"ש כר"י ולהנ"ל י"ל דתוס' שבת ק"ו כ' דמלא תבערו ילפינן דמקלקל בהבערה חייב וא"כ מנ"ל לחלק יצאת ותירצו שם ותי' ההוא לא שייך על ר"י דג"כ קשה מנ"ל ללאו הא איצטרך לחייב במקלקל בהבערה ועכ"ח צ"ל דס"ל לר"י כאידך מ"ד דמקלקל בהבערה פטור דל"ל קרא וא"כ קשה אמאי חייב שתים ותי' באמת רק אסור מדרבנן והנה לפי"ז אפשר עוד ליישב קו' אחרת דמסיק ביבמות דבהקטרה אין איסור משום בישול ולא משום כיבוי אלא משום הבערה וא"כ לכאורה קשה לשיטת ריב"א פסחים ה' שכתב דאי הבערה ללאו יוצאת וממילא ביו"ט דכתיב ל"ת כל מלאכה אין איסור כלל א"כ ל"ל עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט הא לר"י דהבערה ללאו יצאת אין כאן איסור כלל ביו"ט ולהנ"ל א"ש דבאמת איכא איסור כיבוי ובישול רק דקו' הש"ס קאי דמשום בישול וכיבוי א"א לומר דהוי מקלקל וע"כ משום הבערה ור"י ס"ל הבערה ללאו יצאת כנ"ל דרך חידוד: