מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קי
והיא להרמב"ם ל"ת ס"ד. ולהרמב"ן מצוה ק"ז ול"ת ס"ב.
ל"ת שלא לעשות שמן המשחה לעצמו שנאמר ובמתכונתו לא תעשו כמוהו דהיינו שלא יעשה שמן המשחה במתכונת שמן משחה שעשה משה למרוח את עצמו או לאחרים אבל אם עשאו להתלמד או למסרו לציבור אין בכלל הלאו ושמעתי להקשות לר"י דס"ל בכריתות דף ז' שלא שרו העיקרין קודם הבישול והקשה לו ר' יוסי אפי' לשוף את העיקרין לא סגי והשיב שהכל הי' בנס וא"כ איך משכחת לה לעשות כמותו ונראה לי דהשריי' אינו אלא מניעה שלא יבלעו העיקרין את השמן והוי כעין מבריח ארי כמו שאמרו חז"ל בעלמא מבריח ארי לאו כלום הוא וא"צ לשלם בשביל זה משום דהוי כאילו לא עשה לו שום טובה וה"נ אם שורה האדם העיקרין קודם הבישול שלא יבלעו בזה לא עשה עדיין שום עשי' ואם מבשל אח"כ בשמן הין ובסממנים הקצובין לזה הרי הוא עובר על במתכונתו לא תעשו כמוהו ושפיר חייב עליו בכה"ג כנ"ל:
ב) בס' מנחת חינוך הקשה אי אמרי' ביד"א א"א לצמצם איך משכחת שיעשה כמוהו הא א"א לצמצם ותי' עפ"י דאמרי' בבכורות דף י"ז ע"ב כיון דרחמנא אמר עביד ובכל היכי דמצית עביד ניחא לי', ולענ"ד לענין שמן המשחה דכתיב קח לך בשמים ראש וכו' ועשית וכו' והי' הציווי למשה וכוון משה ברוה"ק ובנבואה שעליו לצמצם כן י"ל, ובאמת קשה לי על המדרש והובא ברש"י ס"פ משפטים על ויקח חצי הדם מי חלקו מלאך בא וחלקן וכ' בס' גור ארי' דהקו' הא אי אפשר לצמצם וקשה מאי קו' וכי לא הי' משה יודע ברוה"ק לצמצם כמו המלאך ובאמת במזרחי פי' דהקו' משום דלא כתיב ויחלק משה ואח"כ ויקח מיהו במדרש בסוף דבריו שהביא כמה דיעות האיך נתחלק הביא תנדב"י בקי הי' משה בהלכת הדם וחלקו קשה לפי' המזרחי אלא דקשה לי לכל הפירושים לפי הש"ס דבכורות הנ"ל דקאמר דבאמת מצינו בדבר שצוה ה' למוד וכיוצא דאיכ"ל דאין צריך צמצום וזה לשון רש"י שם כל מידי דאמר רחמנא עבוד בכל היכי דמצית למיעבד ניחא לי' ולעולם לא צמצם יפה וא"כ קשה מאי קמתמה איך ידע משה כמה הוי חצי הדם דילמא באמת רק לפי ראות עיניו הי' החצי וצ"ע. מיהו בנדון שלנו נראה דאין נפ"מ בכל זה דלפי הנראה דאיסור זה הוא דמבזה הקודש בזה אם עושה דבר כיוצא בו לצורך חול כמו שדרשו חז"ל לא תעשון אתי לא תעשו כמשמשי המשמשמין במרום ואסור לאדם לעשות בית בתבנית אולם או בתבנית מנורה וא"כ א"ש אף אם אינו מצומצם כמו במקדש ג"כ חייב שכן משמע לשון כמוהו: