מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קח
והיא להרמב"ם מ"ע מ"ו. ולהרמב"ן היא מצוה ק"ה ומ"ע מ"ה
מ"ע לעשות שמן המשחה שנאמר ועשית אותו שמן משחת קודש ונוהג בזמן הבית והנה שמן המשחה נעשה בשמן הין ומר דרור וקנמון בשם וקנה בושם וקידה ואחז"ל בכריתות דף ה' דקנמון בושם הי' ג"כ ה' מאות כמו מר דרור ולמה נאמר בו חצאין גזה"כ הוא להביאו לחצאין להרבות בו ב' הכרעות שאין שוקלין עין בעין ומזה פריך הש"ס שם בקטורת דכתיב בד בבד ומשני ללמוד שצריך לשקול כולם דווקא נגד הברזל ולא שאם שקל אחד מן הסממנים ישקול אח"כ האחרים כנגדו והרמב"ם לא הביא מזה כלל ולענ"ד למ"ד דא"א לצמצם אפי' בידי אדם א"כ אפי' אי אין מצוה לשקול בהכרעה עכ"ח צריך לשקול בהכרעה דהרי אסור לחסר מן השיעור ולצמצם אי אפשר ולכך צריך לשקול יותר ובאמת בבכורות דף י"ז אמרי' דהיכא דציוותה התורה מידה אי אמרינן דא"א לצמצם עכ"ח התורה כיוונה לפי מה שנראה בעיני אדם ובמנ"ח במצוה ק"ט האריך בזה מ"מ כאן דאם חסר פסול ואם הוסיף כשר נראה דבכה"ג צריך הכרע. ובזה אני מיישב דברי רש"י בחומש שפי' על בד בד אחד כאחד ולא הביא כלל הא דמפרש הש"ס שלא לשקול אלא נגד המשקולות ולהנ"ל נ"ל רש"י סובר דקיי"ל ביד"א ג"כ א"א לצמצם וכמ"ש הרמב"ם בפ"ט מה' רוצח ה"ח וא"כ כיון דבעי' אחד כאחד וזה א"א אא"כ הוא שוקל נגד המשקולות דהרי שוה בשוה א"א לשקול דהא א"א לצמצם ולעולם צריך להכריע קצת ואם ישקול נגד הסממנים יהי' צריך להכריע ויהי' יותר קצת והתורה אמרה בד בבד וע"כ א"צ לרש"י להביא זה. ומטעם זה נ"ל ליישב הרמב"ם דא"צ להביא זה כיון דכ' שיעור כל הסממנים לענין קטורת הם הלמ"ס ולענין שמן המשחה הם מבוארין בקרא והש"ס לא הוצרך להביא את זה אלא למ"ד אפשר לצמצם אבל כיון דהרמב"ם פסק דא"א לצמצם א"צ להביא את זה כלל ובלא"ה נראה דל"ק דהרמב"ם בפ"ג ממעשר כ' דאין שוקלין נגד סלע של מעשר שני שמא יכוון משקולות וא"כ דכבר כ' דין זה א"צ להביאו עוד הפעם כאן:
ב) השמן המשחה נעשה בהין שמן ובסממנים המפורשים בתורה והרמב"ם בפ"א מכלי מקדש פסק כר' יוסי שהיו שורין את העיקרין במים קודם נתינתן בשמן כדאי' בכריתות דף ה' ובס' ערוך לנר הקשה שם על היפ"ת במדרש רבה פ' צו שהקשה על הא דאמרי' דלא הי' בו אלא י"ב לוג הרי מזה לא מוכח רק שמה שנשאר הי' י"ב לוג ודילמא מתחלה הי' יותר ותי' דגמירי גמיר ואסמכי' אקרא וכ' העל"נ הרי בפי' כתיב בפסוק ושמן זית הין והין הוא י"ב לוג כמ"ש רש"י בחומש הרי דלא הי' גם בתחלת לקיחה רק י"ב לוג ונראה כוונתו דכבר כ' הרמב"ן בחומש על הא דכתיב ועשית אותו משחת קודש מעשה רוקח פשיטא דקרא משמע שיעשה כדרך הרוקחין והם עושין כך שמתחלה מבשלין הסממנים במים ואח"כ צפין עליו שמן אלא דקשה להבין את זה האיך אפשר דיהי' מצומצם י"ב לוגין שמן אם הי' שורין אותו במים דהרי המים פלט מי העקרין ולפעמים יהי' יותר או אם יבלע יפחות אמנם י"ל דהרמב"ן אזיל לשיטתי' דס"ל בחולין ק"ח דשאר משקים מבלע בלעי מפלט לא פלטי וא"כ כיון שהי' מבשלין אותו תחלה במים ובלע כל צרכו שוב לא יבלע מאחר שהוא כבר שבע מלבלוע ופלוט לא יפלוט כדעת הרמב"ן דשאר משקים לא מפלטי וא"כ איכ"ל דהיפ"ת ג"כ הוקשה לו זה האיך הי' יכולין לעשות שיהי' רק י"ב לוג דלמא יבלע או יפלוט והרי לא ידעי' כמה בלע או פלט ע"כ כ' דגמרא גמיר ואסמכי' אקרא: