מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קה
והיא להרמב"ם ל"ת ס"ב. ולהרמב"ן מצוה ק"ב ול"ת פ'
ל"ת שלא להעלות על מזבח הזהב שום דבר מקרבנות שנאמר ולא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה ונסך והכל ל"ת אחת לכ"ע והמעיי"ח ובמנ"ח הקשו טובא אמאי מנו כל מוני המצות זה רק ללאו אחד והא בקרא כתיב תרי לאווין דהקרא מסיים ונסך לא תסכו עליו ובשלמא עולה ומנחה איכ"ל דהוי כמו לאו דנא ומבושל אבל נסך אמאי לא נימא דהוא לאו בפ"ע ונראה ליישב דהנה אליבא דר' יונתן בר"פ או"ב ובכמה דוכתי דס"ל דכל היכא דלא כתיב או לחלק אמרי' דדווקא בהדדי וא"כ בוודאי א"ל דלא הוי לאו בפ"ע דהרי צריך הקרא לפרש דחייב אף על אחד לחודא ולא צריך דווקא כולהו אלא אפילו לרי"א דקיי"ל כוותי' דס"ל דאף דלא כתיב או אמרי' לחלק י"ל דהרי רש"י פי' דקטורת זרה היינו שבאה בנדבה וזה אסרה תורה והנה לכאורה הו"א דגם עולה ומנחה ג"כ אינו חייב רק דווקא דנדבה אבל עולה ומנחה דבא בחיוב לא חייב בה קריב על מזבח הזהב לזה צריך קרא לסיים ונסך לא תסכו בו כלל אף הבא בחיוב וממילא הה"ד בעולה ומנחה והיכא דהקרא בא לפרש לא נמנה ללאו בפ"ע במנין המצות. וגוף פי' קטורת זרה יש ב' פירושים רש"י פי' קטורת נדבה והרמב"ן פי' זרה היינו שעשה שלא כהלכתה כגון חיסר או לקח סמנים אחרים ונראה דלא פליגי אהדדי ואם הקטיר עליו קטורת זרה או הקריב על מזבח הזהב לוקה:
פ' כי תשא