מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קד
והיא להרמב"ם מ"ע מ"ג. ולהרמב"ן מצוה ק"א ומ"ע מ"ב
מ"ע להקטיר קטורת בערב ובבוקר על מזבח הזהב בהיכל שנאמר והקטיר עליו אהרן את קטורת הסמים והרמב"ן מנה זה לב' מצות דהיינו הקטרה בבוקר והקטרה בערב כיון של כל אחד זמן מיוחד, אמנם הרמב"ם גם בתמידין מונה ג"כ הכל למצוה אחת ובפרט לפמ"ש החינוך טעם דקטורת עפ"י הפשטות הוא להגדיל כבוד הבית שנתעלה ע"י ריח הטוב ונעשה תמיד ורגיל לבא שם ובפרט שלולי ריח הקטורת הי' ע"י שריפת בשר ועצמות ובעופות הנוצה וכנפים ריח שאינו יפה ואם אמנם שוודאי יש בו סוד נעלה גבו' מאוד ועוצר המגפה מ"מ גם המעלה הנ"ל יש לקטורת ובזה נ"ל להסביר מ"ש חז"ל דהקטורת מעשרת וילפי' לה מקרא דברך ה' חילו, עפ"י מ"ש הרמב"ם בפי' המשנה ריש פאה דיש מצות שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והק"ק לעוה"ב וביאר שם הרמב"ם ענין הקרן והפירות כי המצוה עצמה הוא הקרן וע"ז אמרי' שהוא קיים לעוה"ב דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא אבל מה שהוא מחבב ומחשיב המצוה שגם אחרים יבואו לידי אותו מצוה על ידו זה נקרא פירות וע"ז נותן הקב"ה שכרו בעוה"ז וכן נראה גם כאן בקטורת עפ"י טעם החינוך שהוא כדי להמשיך העם לבוא לעזרה וכאן הי' ההמשכה מוכרחת שאל"כ הי' לחוש שלא יהי' מקובל לעם נבוא שמה ע"י הריח לא טוב שהי' שם לכך נותן הקב"ה שכר מדה כ"מ על הפירות שממשיכין העם לבוא שהקטורת מעשרת שעי"ז יהי' דבריהם נשמעים יותר ואמר החכם חכמת המסכן בזוי' ע"כ שכרו משלם שהקטורת מעשרת. ועפי"ז אני מסביר ג"כ מה שפסקי' ביו"ד סי' רס"ה שמביא שם בשם ר"פ דסנדקאות מעשרת ושלא לתקנו ב"פ לאיש אחד כמו שהי' חדשים לקטורת וכו' ועיין בתשו' מרן החת"ס או"ח סי' קנ"ח וסי' קנ"ט שטרח ניישב מדוע דווקא הסנדקאות מעשרת ולא גוף המילה שהוא מצוה יתירה והאריך בזה ולהנ"ל א"ש דסדקאות בחמת לא שייך כלל לעיקר המצוה כי אם נמול הילד בלא סנדק נעשית ג"כ המצוה אלא דזה שייך ג"כ לחבב ולהחשיב המצוה ולסלק הצער מאבות הילד שמצד טבע הגוף הוא צער להם בכאב התינוק ועי"ז שזה מחבב כל כך המצוה ולקח התינוק על חיקו ומראה חשיבות המצוה עי"ז אבי הבן שמח וא"כ הוי דומיא דקטורת עי"כ שכרו ג"כ שמעשרת כמו קטורת:
ב) והנה הקטורת איתא בכריתות דף ו' דבעי' י"א סמנים ואם חסר אחת מהן ח"מ ודעת הבאר שבע דה"ה אם יתר א' מהן חייב והקשה הח"ר באו"ח סי' קנ"ב דא"כ למה תניח דאם נתן בה דבש פסלה ותניא דאם הי' נותן דבש א"ח יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין מפני שהתורה אמרה כי כל וכו' לא תקטירו ולפי דבריו למה צריך קרא ע"ז הלא בלא"ה הא הוי יתיר ונראה לי די"ל דזה תליא בב' שיטות שהביא הערוך לנר בשם באר שבע ובמנ"ח הביא ג"כ ב' שיטות אלו דלרמב"ם י"ח סמנים הלמ"ס ולרש"י בכריתות וכן נראה גם דעת הרמב"ן בחומש דהי"א סמנים דאורייתא היינו שצריך להביא י"ח סמנים חבל מה שיהי' הסמנים הוא רק מה שהבינו החכמים איזה סמנים מריחים ביותר וא"כ הו"א דיבא דבש כיון שריחו מובחר מחוד שהרי אמר התנא שחין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולכך צריך קרא ע"ז שאין מערבין בו דבש וח"כ י"ל דהכלבו ס"ל כשיטה זו דמביא איזה סמנים שירצה וכנ"ל ומיושב קו' הח"ר הנ"ל דהרי הי' יכול להביא תחת אחת מהני סמנים דבש ולכן צריך קרא וא"ש:
ג) ויש עוד פלוגתא בהא דתני' אם חסר אחת, דלדעת הרמב"ם הוא שנוי' אקטורת שבכל יום שמקטירין בהיכל אבל רש"י ס"ל דהוא רק בקטורת של יוה"כ שמקטירין בקדשי קדשים ולא שמחויב משום חסרון רק משום ביאה רקנית ומקשים על רש"י מיומא דף נ"ג דפריך שם הש"ס ות"ל משום ביאה רקנית ומשני דאיצטרך שהוא שוגג וא"כ הרי לך בהדיא דהטעם משום חסרון ואפשר לומר דגם רש"י סובר כהרמב"ם אלא דס"ל דגם מענה עשן בכלל חסר אחת מכל סמניה ועל זה אינו חייב מיתה חלא ביוה"כ כמ"ש הפר"ח בסי' קל"ב ושאר אחרונים וסובר רש"י דבמעלה עשן ביוה"כ חייב משום ביאה רקנית ושם ביומא תניא בברייתא אם חסר מעלה עשן או שחסר אחת מכל סמני' וזה איכ"ל דגם רש"י מודה דח"מ גם משום חסרון. אלא שזה דוחק דבמס' כריתות דמיירי בקטורת בכל יום נימא דכיון על מענה עשן ונראה לפרש דיש לחלק בין אם חסר סימן אחד ובין אם חיסר מן השיעור דאם חסר סימן אחד לגמרי אז וודאי גם רש"י מודה דח"מ משום חסרון אבל אם הביא כל הי"ח סמנים רק חיסר מהשיעור של אחת מהן אז ס"ל לרש"י דאין חייב משום חסרון והטעם משום דחסירת הסי' רמיזא באורייתא כדפרש"י בחומש אבל חסרון שיעור ליכא רמז באורייתא והנה שם ביומא דקאמר ואם חסר סימן אחת ס"ל לרש"י ג"כ דחייב משום חסרון אבל כאן דקאמר אם חסר אחת מן הסמנים משמע לי' לרש"י דמיירי שלא חסר רק מהשיעור וע"ז ליכא חיוב מיתה ע"כ פרש"י דמיירי ביוה"כ ומשום ביאה רקנית אלא שלא מצאתי חילוק זה בפוסקים:
ועוד נראה דבאמת רש"י מודה ג"כ דחייב משום חסרון אלא דכוונת רש"י בכאן רק להשמיענו דביוה"כ ליכא חיוב משום חסרון משום דמיד כשהוא בא אל הקודש הוא מתחייב משום ביאה רקנית ואחסרון לא קמחייב עד שעת הקטרה כשהוא נותן הסמנים על האש וא"כ לא מצי חיוב חסרון לחול על חיוב דביאה רקנית דהחיוב דביאה רקנית הוא לאו דווקא רק אביאה אלא שהוא גם על השהיי' כדקיי"ל גבי טמא רפ"ב בשבועות. העולה לנו מזה דאם חסר אחת מן הסמנים לגמרי בוודאי חייב מיתה אלא דאליבא דרש"י יש לפלפל כנ"ל, ובמעלה עשן רוב הפוסקים דאינו חייב אלא ביוה"כ והנך דבאין רק ליפות כגון בורית כרשינה ויין קפריסין ע"ז אינו חייב כלל ולא כמו שראיתי לאחד שכ' בפי' לסידור התפלה דגם על הנך חייב: