מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה קג
והיא להרמב"ם ל"ת ס' ולהרמב"ן היא מצוה ס' ול"ת נ"ט
ל"ת שלא יאכל זר ק"ק שנאמר וזר לא יאכל קודש ועיי' במנ"ח לקמן סי' תפ"ז שהפר"ד הקשה על החינוך שלא מנה זה ללאו בפ"ע אלא שהמעיי"ח הקשה טובא מהא דאמרי' במכות דף י"ח ולילקי נמי משום לא יאכל זר והיינו האי קרא דלעיל ולענ"ד יש ליישב דבאמת פשטא דהאי קרא על המלואים אלא משום דמסיים קרא כי קודש הוא מטעם זה ילפינן דגם שאר קדשי קדשים אית בהו איסור לאו זה כן פירש"י בחומש שם וכיון דרק מיתורא דסיפא דקרא ילפי' שפיר ס"ל לחינוך דאין ראוי למנות לל"ת בפ"ע ואפ"ה כיון דמסיפא דקרא עכ"פ ילפינן איסור לזר לאכול קדשים והה"מ בפ"ד ממ"א כ' דהא דאין עונשין מן הדין היינו היכא דלית לן קרא לאיסור בלא הק"ו אבל היכא דבלא"ה ידעי' האיסור והק"ו בא רק למלקות שפיר אמרי' דלוקין ולפי"ז שפיר יש ללמוד דהאוכל עולה חייב מלקות בק"ו מבשר קדשים קלים ושפיר פריך דלילקי נמי מהאי לאו וע"ז משני שם דלאו דזר לא יאכל דווקא קאי לאחר זריקה דמותר לכהנים ונהי דנוכל למילף בק"ו מעולה דאין מותר לכהן אין לוקין מן הדין ולכך לפי האמת ס"ל לחינוך דאין יכולין למילף מכאן לאו כנ"ל. ועכ"פ לפי מאי דמסיק במכות הנ"ל הלאו הזה הוא דווקא לאחר זריקה דחזי לכהנים:
ב) בגמרא יבמות דף ל"ג איתא דזר האוכל מליקה חייב שתיים משום קדשים ומשום אוכל נבילה וכן פסקו הרמב"ם והחינוך וזה שנים רבות קשה לי מאוד הא מליקה הוי טריפה כדאי' בחולין כ"ח ע"א ובתוס' נזיר וא"כ איכא ג' לאווין עיי' תוס' יבמות ל"ג ע"א ד"ה אלא וכו' דהאיסורין חלין בבת אחת ור"ח ביבמות איכ"ל דסבר כבניו בחולין י"ט דמחזיר אבל לדינא עיין לקמן סי' קט"ז דפסול במחזיר קשה ולמהר"ם לובלין בחולין כ"ח בתוס' ד"ה רבי הי' מיושב אבל אין מובן לדבריו כמ"ש הר"י עיי"ש וצ"ע ועיי' במנחות דף ו' ע"א מוכח ג"כ דלא כמהר"ם דפריך שם טריפה הותר מכללו במליקה: