אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה צו

מצוה צה

והיא להרמב"ם ל"ת נ"ח. ולהרמב"ן היא מצוה צ"ג ול"ת נ"ו

ל"ת שלא להוציא בדי הארון מתוך הטבעות שנאמר בטבעות הארון יהי' הבדים לא יסורו ממנו' מקום הטבעות יש בזה פלוגתא רש"י בחומש פי' טבעות הארון יהי' בשתי טבעותיו היינו זויות והרב אבן עזרא סובר דפעמות היינו ברגליו כמו יפו פעמיך בנעלים וכיוצא ועיי' ברא"ם ובס' גו"א שדחו ראי' של הראב"ע ובלא"ה מקשים עליו מסוגיא דשבת דף צ"ב דמוכיח שם דהמוציא משא למעלה מי"ט חייב מארון שנשאו על הכתף וגמירי דכל משא דמידלי אינש אכתפי' תלתא מלעיל ותרי תילתא מלרע וא"כ הי' הארון למעלה מי' דארון תשעה וכפורת טפח ועד כתף האדם י"ח טפחים ואי אמרי' כדעת הראב"ע דהבדים היו למטה אצל רגליו א"כ הרי כל המשא מלעיל ובפשיטות מוכח דמשא למעלה מיו"ד הוי כדרך הוצאה במשכן ולענ"ד אי משום הא לא אריא דתוספת ביומא דף ע"ב דפריך שם כתיב והובא את בדיו וכתיב לא יסורו והקשה התוס' אמאי מייתי הקרא דוהובא דכתיב גבי המזבח ולא הביא הקרא דוהבאת דכתיב גבי ארון ובחד תי' כ' דהי' שני גווני בדים ושני גווני טבעות ומקצת הבדים עליהם נאמר הלאו דלא ועל אינך שני בדים נאמר ושמו את בדיו שהיו רשאים להוציא ואי נימא כן מיושבים דברי הראב"ע ולא הי' מצי להקשות מדטבעות אצל רגלי הארון דאיכ"ל היינו הבדים שלא יסורו אבל אינך הבדים שנשאו בהם איכ"ל דהי' מלמעלה והוצרך לומר דאפי' אי נימא דהיו הבדים שנשאו מלמעלה מ"מ הא גמירי דתלתא מלעיל:

ב) ובס' מנ"ח הקשה לעיל במצוה הקודמת דגובה הארון שהי' ט' טפחים וודאי קאי על ארון של עץ וא"כ הארון של זהב שהי' אחד מבחוץ וא' מבפנים כדאי' שלש ארונות עשה כפירש"י וא"כ גובה הארון מבחוץ הי' יותר מעשרה עד הזר ואיך למדו מכאן בפ"ק דסוכה דאין השכינה יורדת למטה לארץ בפחות מיו"ד אלא למעלה מעשרה ומכאן למדו שיעור סוכה הא באמת הי' הארון גבו' יותר מיו"ד עיי"ש שהאריך בזה ולענ"ד בלא"ה לדעת הרמב"ם ותוס' בחד תי' דגם בידי אדם א"א לצמצם א"כ א"א שהי' מצומצם מיהו איכ"ל שעפ"י רוח הקודש של משה רע"ה צימצמו הכל במדה מכוונת מ"מ הרי אמרי' רפ"ק דעירובין דיש ב' מדות אמה שוחקות ואמה עוצבת ולדידן מספיקא אזלי' לחומרא ושוחקת יותר מעוצבת חצי אצבע וא"כ שם בסוכה דקאי על משך שיעור סוכה דבעי' שיהי' גבו' י"ט והיינו י"ט שוחקת שפיר מביא מארון דגם בארון איכ"ל דבין הארון וכל עץ היו ט' טפחים עוצבת וע"י הארון החיצון של זהב שהי' עובי' התחתון של זהב ג' רבעי אצבע וא"כ בין החיצון ובין הפנימי היו גבוהים עם הכפרת רק י"ט דהיינו ארון של עץ הי' ט' טפחים עוצבת והחיצון הי' ט' טפחים שוחקת ועוד טפח כנגד הכפרת וא"כ שפיר אמרו חז"ל דגמורי דלא ירדה שכינה למטה מיו"ד ובאמת הי"ט היינו שוחקת דהא גם בסוכה בעי' שוחקת ולפי"ז בעי' בסוכה שוחקת מדינא מה"ת כנ"ל:

ויותר נראה כיון דלא מפורש בקרא שיעור ציפוי לא מבעי' אם נאמר דבדיעבד סגי בציפוי עובי' כל שהוא אלא אפילו אם נאמר דבעי' שיעור חצי אצבע או שליש אצבע כמו שכ' בחינוך מ"מ כיון דאינו מפורש בקרא רק אמה וחצי אמה דהיינו ט' טפחים וכפורת טפח דכתיב פני ונועדתי לך שם ודברתי עמך ושפיר הוכיחו חז"ל דעד י"ט הוא רשות בפ"ע ולא ירדה שכינה למטה מיו"ד. והרמב"ם פסק שאם הוציא בד א' לוקה והמעיי"ח הקשה שלא מצא (מאין למד הרמב"ם כן, ונוהג בזו"נ:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה