אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה עה

מצוה עד

היא ל"ת אליבא דכ"ע להרמב"ם ל"ת מ"ד. ולהרמב"ן הוא מצוה ע"א ול"ת מ"א

שלא יקבל עדות בעל עבירה שנאמר אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס וכבר כתבתי לעיל במצוה ל"ז בלאו לא תענה רעך כמה פסולי עדות וראוי להעתיק בכאן מ"ש שם מאות ה' ואילך:

והנה הרמב"ם פ"י מעדות כ' דלאו זה כולל ג"כ דעד היודע בחבירו שהוא רשע לא יצרף עמו להעד אפילו שיודע שהעדות הזה הוא אמת ועי' בש"ך בח"מ סי' ל"ד סק"ב שבסוף דבריו כתב פי' הזה בהרמב"ם ורצה להסביר משום דהוי כנמצא אחד מהם פסול דבטל כל העדות ובתומים כ' שם דא"צ להסביר דגזה"כ הוא עיי"ש וכבר כתבתי דמרן הגאון בחת"ס הקשה בחיו"ד סימן י"א להכריח דדווקא אם הרשע כבר העידו עליו בב"ד בעדים המועילים והביא ראי' לזה דאל"כ למה חייב העד השני קרבן שבועה כיון שכפר הראשון ונשבע עליו אפי' יחזור תכ"ד מ"מ הוא רשע ואינו רשאי לצרף עמו ואינו ראוי להעיד עמו ולמה יתחייב קרבן שבועה וכבר כתבתי בזה לעיל ובאמת לשון הגמרא בשבועות דף למ"ד ע"ב דיליף כן מקרא דמדבר שקר תרחק משמע דאע"ג אם הוא בעצמו יודע שחבירו רשע אין לצרף עמו וכן משמע ר"פ זה בורר דאיתא דנקיי הדעת לא היו מעידין אא"כ היו יודעין מי מצטרף עמהם והיינו משום חשש הנ"ל שמא הוא רשע ומסתמא אם הי' נודע עפ"י עדים הי' הדבר מפורסם ועכ"ח אפי' אם רק ידוע לו אין רשאין לצרף עמו ומטעם זה נראה דהביא הרמב"ם דין זה מקרא דאל תשת ידך עם רשע אע"ג דבגמרא שבועות ל' יליף זה מקרא דמדבר שקר תרחק וקו' מרן זצ"ל נראה לי דאע"ג דאינו רשאי לצרף עמו הו"ל להעיד כע"א דמחייב שבועה ויאמר בפירוש שאינו מצרף עם האחר חלא שהוא מעיד כע"א כיון שעפ"י עדותו דע"א נתחייב הבע"ד שבועה ואין הב"ד רשאין להניחו לישבע אם יחזיר העד הראשון ויודע ששקר נשבע ואפילו אם לא נאמין לו דא"א משים עצמו רשע אפשר דשכח ופלגי' דיבורי' ומחויב שבועה כמו בנסכא דר"א ומתוך שאיל"מ וכ"ש אם יחזור ויאמר שהי' שוגג ושכח וא"כ נראה דשפיר מחויב השני קרבן שבועה ומיושב קו' מרן ז"ל. אלא דאכתי קשה למה נקרא עד חמס והש"ך בסי' ל"ד ובתומים הנ"ל ביאר הואיל שעפ"י דין תורה אינה יוצאה בדיינים בכה"ג והוא גרם להוציא הוי חמס ולהנ"ל הרי אפילו אם לא צירף עמו היה מוציאין ממנו שמתוך שאינו יכול לישבע משלם בשלמא בפסול מבורר על ידי עדים היה לו לברר שחבירו נפסל בב"ד אבל בפסול דלא יודעים בי' אין ע"א מעיד והוא אומר שחבירו פסול שנשבע לשקר ולמה יקרא חמס ונראה דאפילו בכה"ג איכא למימר אי מצרף עם הפסול הוי חמס דקיי"ל אם נמצא אחד קרוב או פסול עדותו בטילה ה"נ בטל עדותו כמו שהסביר הש"ך ס"ק ל"ג מיהו זה אתי שפיר לדידן אבל לר' יוסי במכות דף ו' דס"ל בממון לא אמרינן בנמצא אחד פסול כל עדותו בטילה אם כן לא הוי חמס זה נראה לי טעם הברייתא בשבועות דף למ"ד דלא ילפינן מקרא דאל תשת ידך עם חמס אלא מקרא דמדבר שקר תרחק ואם כן שפיר אתיא כר' יוסי ולדידי' ליכא לפרש בכה"ג דאם כן האיך מסיים הקרא דלא יהיה חמס ועכ"ח יליף מקרא דמדבר שקר תרחק ובזה מיושב היטב קו' הכ"מ הנ"ל דלמה לא מביא הרמב"ם הקרא דמדבר שקר תרחק דאנו לא פסקינן כר"י אלא כרבי דאמר דכל עדות בטילה וא"כ שפיר יכול למילף מקרא דאל תשת ידך עם רשע והוי לאו:

ואין לוקין על לאו זה והחינוך כ' ב' טעמים א' דהוי לאו שאין בו מעשה והב' דאפילו יש בו מעשה פטור משום דהוי לאו שניתן לתשלומין ובהגהות מל"מ הקשה למה צ"ל הטעם דאפי' יש בו מעשה פטור משום דהוי ניתן לתשלומין הא החינוך ס"ל דבלאו שיש בו מעשה מכל מקום כיון דאפשר שלא יהיה בו מעשה אין לוקין עליו וכבר כתבתי בגליון מצות השם דהשעה"מ פ"א מהחו"מ כ' דהיכא דהשתא לא משכחת לה בלא מעשה אמרי' דנקרא מעשה וחייב ואפילו בגוונא דלא היה משכחת לה בלא מעשה בכה"ג אם עשה מעשה מקרי מעשה ואם כן הכא היה חייב לכך צריך לומר החינוך טעם הב' משום דהוי ניתן לתשלומין אלא דגוף הטעם של ניתן לתשלומין לכאורה תליא בב' הסברות למה הרשע פסול לעדות והתומים בסי' כ"ח סק"ב כתב משום דחזינן דמשקר ואם כן אית בי' חשש חיסור ממון וצריך לשלם אמנם בס' יריעות שלמה בבית יד בה' א' הביא בשם תוספות בכורות דף ל"ו דרשע פסול רק משום גזירת הכתוב משום דמצד הסברא היה נאמן דהא רשע לדבר אחד לא הוי לכל התורה כולה לכך צריך לומר הטעם רק משום גזירת הכתוב וממילא לא חשדי' לי' דמשקר אלא דאפ"ה גזרה התורה להרחיק הרשע שלא יצרפו אותו לעדות שיבדל מכלל הגולה ואם כן אם עבר וצירף עמו הרשע זה אין ניתן לתשלומין דהא לא חשדי' לי' שיהיה משקר וא"כ לפי סברא זה לא שייך טעם הב' דחינוך דניתן לתשלומין. אמנם אפילו אי נימא דהחינוך סבר מטעם דחשדי' דמשקר מכל מקום בנ"ד דקרא דאל תשת ידך עם רשע דפסק החינוך כדעת הרמב"ם דאפילו אם יודע שהוא אמת אפ"ה אינו רשאי לצרף אם כן עכ"ח אינו מצד חיסור ממון ולמה יהיה חשוב זה כלאו הניתן לתשלומין וצ"ע:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה