אור ברסלב
מהרם שיק על התורה ספר שמות › פרשת ויקהל

מהרם שיק על התורה· רבי משה שיק

ספר שמות · פרשת ויקהל

פרשת כי תשא

ראו קרא ד' בשם בצלאל. אמרינן בברכות פ' הרואה אמר הקב"ה הגון לפניך בצלאל והשיב אם לפניך הגון וגו' שאין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בו והכונה אפשר שאלמלי הי' מעמידין פרנס בלי המלכה בציבור הי' חשש פן ירום לבו על עמו אבל זה שצריך להמלכתם והם הנותנין לו היקר זה עצמו מכניע אותו אמנם כל זה באדם שיש לחוש לו פן ירום לבבו אבל אם הגון ממש וצדיק גמור הוא הי' אפשר דהעמידו אפי' שלא בהמלכה וע"ז אמרו שהשיב משה אם לפניך הגון וידוע לך שאין לחוש לו לפן ירום לבבו לפנינו על כן אחת כמה וכמה אלא שאעפ"י כן אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בם והטעם אפשר משום שאמרו בערכין פרכס לפי הדור ואיכא מאן דאמר דור לפי פרנס ולכך נמלכין בהם:

ראו קרא ד' בשם בצלאל וגו' ודרשו חז"ל א"ל משה בצלאל היית שהשי"ת אמר משכן ואח"כ ארון ומשה היפך לו הסדר ארון ואח"כ משכן א"ל היכן אכניסו אלא אעשה משכן ואח"כ ארון וע"ז אמרו לו בצלאל היית וידעת ונראה ביאורו בעזה"י אמרו במדרש זה יתנו כל העובר על הפקודים בזה חטאו ובזה תקנתם בזה חטאו כי זה משה האיש וגו' ובזה תקנתם זה יתנו כל העובר ומביא ע"ז פסוק כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים והביאור חטא העגל הוא אות לבני מרי להראות לכל אין האדם עלול לחטוא ולראות איך עלול לטעות וליפול ברשת הדמיון ואיך דמיונו כוזב לו ומזה יראו ויקחו מוסר שלא ילכו בשרירות לבם אלא ישמעו בקול ד' ועד"ז אמרו שאין פורעניות שאין בו מפורענות של עגל כי בזה ששב שנית לכסלה ולא הי' די לו להזהר ע"י חטא העגל מתעורר ממ"נ עליו חטא העגל ואם עי"ז יהי' זהיר ויעמוד על המשמרת אז החטא עצמו הוא מתהפך לזכות שהוא סיבה ללכת בדרך טובים וע"ד שאמרו חז"ל בתשובה מאהבה הזדונות נתהפכו לזכיות מטעם שעי"ז יוסיף אומץ ויחזק בה' וזה הוא שאמר בזה חטאו ובזה עצמו יהי' תקנתם ר"ל ע"י החטא יוסיפו אומץ וזה כעין מטבע של אש ר"ל אהבה עזה רשפי' רשפי אש וצריך שיהי' אהבה זו מטבע טבוע שלא ימעדו שוב קרסולם אלא יהי' בטבע שטבעו חכמים ולא יעבור ממה שצוה לנו התורה והמצות וזה עצמו הוא אות ומופת שד' שורה בישראל כי הסליחה רק מאתו ע"ד שנא' כי לא ישא לפשעיכם שהמלאך אין בו כח לעבור רק השי"ת ובזה אפשר לכוין מה שאמרו חז"ל שאמר מרע"ה במה אשא ראשן של ישראל אמר לו הקב"ה בכי תשא והוא כנ"ל דאיך אפשר לישא ראשן מצד הבושה אשר תכסה על פניהם בכובד ראש שהיו לשמצה בקמיהם לחטוא בחטא עצום כזה והשיב לו השי"ת בכי תשא דהיינו במחצית השקל שעי"ז יראו ויקחו מוסר שהם רק מחצית השקל וזה אות שד' מחוקקנו וזה שאמר אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים שע"י שהש"ת הוא שופטנו ומלכנו אפשר שזה עצמו שישפיל זה עצמו ירים עכ"פ כנ"ל שע"י התשובה הוא אות שד' בנו ועד"ז ג"כ הפי' בפ' כי תשא שנאמר וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו ויאמר ד' אל משה אתם עם קשה עורף רגע אחד אעלה בקרבך וכיליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ודקדקו שכבר נאמר ולא שתו איש עדי עליו אמנם להנ"ל א"ש ישראל התאבלו מכח הדבר הרע ששמעו וזה תשובה מכח יראה והחטא אינו נמחק וגנאי להם אלא א"כ עשו תשובה מאהבה וזה שאמר הורד עדיך מעליך ר"ל מצד מעלת העליון שעליך ואז לא יהי' גנאי ודופי וזה מתחלה אמר וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו מצד יראה ואמר לו השי"ת בתשוב' זו עדיין אתם עם קשה עורף וגו' שהחטא אינו נמחק אלא א"כ עתה הורד עדיך מעליך מצד מעלת העליון ואז ואדעה מה אעשה לך שהחטאים יתהפכו לזכיות וזה ירמז המחצית השקל שיתן האדם כמין מטבע של אש כנ"ל מאהבה ואז יתהפך לזכיות וחטאתם תקנתם ומחצית השקל הוא אות אהבה שאינו נחשב בעיניו אלא למחצית ורוצה לדבק בד' אחד כדרך החלק המדבק לכל ואפשר עוד לפרש עפ"י מה שפרשתי במקום אחר שזה עצמו שיצאו בשעת מתן תורה חוץ ממדרגתם למעלה למעלה נחלש כוחם ע"ד שהוא בחושי אדם אם ירבה לעיין ולהשיג בהם יותר מיכלתם יוחלשו וזה הוא דוגמת עין רע' ששולט בו מגפה שלעולם ע"י הריבוי ותשואות רב רב נפחת אח"כ כמו שאחז"ל אין לך יפה מן הצניעות שלוחות הראשונות ע"י שהיו בפומביה נשתברו וא"כ העין רע הוא מיישב קצת איך חטאו בעגל א"כ זה שאמרו איך אשא ראשן כנ"ל מכח בושה מעגל אמר לו הקב"ה בכי תשא דהיינו בענין מחצית השקל שניתן למנות בו ישראל בזה ישא ראשן אם יראו דעין רעה שולט ואין לך יפה מן הצניעות ולכך באו לידי חטא ועד"ז במה שאמרנו למעלה מיושב נמי הקרא ויהי נועם ד' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו והוא שאם יהי' נועם ד' עלינו מאהבה אז המעשה ידינו כוננה עלינו ר"ל שמעשה ידינו לא יהי' גנאי ודופי לנו ויתהפך הרע שהשתחוו למעשה ידינו זה עצמו כוננה ויתהפכו לזכיות מיהו זה אפשר רק ע"י השי"ת וזה מעשה ידינו כוננהו דהיינו ע"י השי"ת והנה לעולם סוף מעשה במחשב' תחילה והעושה פעולה טובה דהיינו לתכלית לעולם צריך שיהי' לנגד עיניו בתחילה ותכלית המשכן הי' התורה שבארון שממנה ידעו דעת עליון יתברך רצונו ודרכו אשר ילכו בה ובה יתוקן חטא העגל ללמד דעת לבלתי לכת בשרירות לבם אחרי ההבל ודמיונם הכוזב והוא סוף המעשה ובמחשבה תחילה ולזה אמר מרע"ה תחילה הארון דהיינו שזה הוא התכלית למען יראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עלינו ויקבלו את תורת ד' וזה יהי' תכליתם ועי"ז נעשו הכל כארון וזה השיב בצלאל שכונתו הי' שיהי' הארון תכלית ולא שיוקדם במעשה וזה שאמר לו בצלאל בצלי אל היית ר"ל שירדת לתוך עומק צל המשכן ותכליתו ועי"ז ידעת כונתי:

ראו קרא ד' בשם בצלאל וימלא אותו כו' ואמרי' בברכות בפ' הרואה בצלאל על שם חכמתו נקרא שבשעה שאמר לו הקב"ה למשה כו' א"ל משה רבינו מנהגו של עולם אדם בינה בית כו' ולהיכן אכניסם וכו' בצלאל היית וידעת כו' ויש לפרש דהנ' עבודת השי"ת הוא על ב' פנים כאשר כבר האריך החובת הלבבות בשער עבודת אלקים יש על דרך השכל שעובד ד' בבחירתו מאהבת ד' ומרוממותו הוא מושתוקק לעשות רצונו ואז הוא משמש בשמחה ואין חילוק אפלו בין מצוה גדולה לקטנה כולם שווין אצלו כיון דעיקר תכליתו הוא לעשות רצון ד' מקיים במצוה קטנה רצון ד' כמו בגדולה אמנם יש עבודה שעובד העושה לשם תכלית מה ומי שעובד לשם תכלית אחר מלבד הרצון ד' אז יש כתות כתות יש שעובדים כדי שלא יענשו ויש לקבל שכר עוה"ז ויש משום שכר עוה"ב והנה בעשיית מעשה המשכן אפשר שיתכונו לתכלית כדי שעי"ז ישרה שכינה ביניהם וכל העבודה והמעשה מעשה אחד כשיוגמר ואז יש למעשה אחד מעלה יותר שהדבר המקרב את התכלית יותר הוא חשוב יותר ואותו ראוי להקדים כגון לענין השראת השכינה ידוע דיסוד ועיקרו גורם הארון העדות והתורה הנתונה בה והוא הגורם הגדול לנבואה כזו וכ"כ העקרים מאמר שלישי פי"א ע"ש והנה על אופן הנ"ל ראוי להקדים הארון הקודש אמנם המכוון רק לעבודת השי"ת לעשות רצון ד' הכל שוה ואז ראוי להקדים יותר הקודם במעשה ולכך אמר לו בצלאל היית וידעת ר"ל שבשלמא לאיש שלא זכה עדיין למדרגת נבואה רוצה להקדים זה אבל מי שכבר נביא למה לו להקדים הכל שוה אצלו או יש לפרש על אופן הנ"ל עפ"י מה שביאר העקרים דמדרגת נבואה אם יבוא לאדם בלי אמצעי נביא אחר אזי צריך שתבוא ממדרגה למדרגה לפי זכותו ולפי מה שיוסף אומן בד' ואז עולה במעשיו ובנבואה ממדרגה למדרגה אמנם הזוכה עפ"י האמצעי אפשר שיגיע לנבואה אפי' אינו מוכן ואין שאר כוחותיו שלמים ע"ש כמו בישראל שעמדו על הר סיני וזכו למדרגת הנבואה כמו משע"ה פנים אל פנים ע"ש עכ"פ כך הי' משה רבינו צוה ארון קודם שהוא עיקר ויסוד להשראת השכינה והנבואה וזכו לזה אפי' בלי מדרגה הקודמת אבל בצלאל זכה בזכות עצמו ואז הוא עולה ממדרגה למדרגה דוגמת משכן שהיא המרמזת על ג' חלקי האדם וג' חלקי העולם עולם תחתון אמצעי ועליון וכן האדם ויש לפרש בזה קרא בפ' כי תבוא ונתנך ד' לראש כו' והיית רק למעלה ולא תהי' למטה כו' הפי' דאפי' לא תעלה ממדרגה למדרגה ויהי' הלמטה שלך איני מתוקן בגדר הויה הראוי ואפ"ה תהי' למעלה ויהי' ניכר שד' נותן לך עליון וראש, עכ"פ זה כונתו דבצלאל היית וידעת שראוי לעלות ממדרגה למדרגה שלא זכית בזכות אחרים ע"י משה וכיוצא וא"ש ועפ"ז א"ש אמר ראו קרא ד' בשם בצלאל בעצמו ולא בזכות אחרים וימלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ר"ל ממדרגה למדרגה והיינו עכ"ח בזכות עצמו ואפשר לפרש ג"כ בזה קרא דתהילים צ' ויהי נועם ד' עלינו ומעש' ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו והוא כנ"ל דאם הדביקות והשראה הוא בזכות עצמינו אז מעשה ידינו עכ"ח הולך ממדרגה למדרגה אחד על חבירו וכל אחד דוגמת בסיס לחבירו ולזה לא ימעדו רגלינו במהרה דאם הוא רק בזכות אבות או לטעם אחר אפשר שיפסק ולכל הפחות אינו מוסף והולך משא"כ בזכות עצמו:

תוכן העניינים

מהרם שיק על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה