מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה שעו
בעזהי"ת יום ג' שמיני י"ג ניסן תרל"ד לפ"ק פה חוסט יע"א.
את חג המצות יחוג בדיצות הרבני המופלג בתורה וביראה המגיד המפורסם כש"ת מוה' יהודא גרינוואלד נ"י.
מכתבו קבלתי אתמול אחר חצות היום ואמנם קשה עלי להשיב א' מחמת רפיון וחולשת עיני ומלאכתי נעשית ע"י אחרים וגם אין הזמן פנוי ובכל זה למען אהבתי אליו לקחתי מעט פנאי להשיבו בקצרה על דבר שאלתו אודת ישראלים שיש להם שדות ואם לא יהי' רשאים לחרוש ולזרוע בחוה"מ יהא להם מזה הפס"מ אם יש היתר למכור אותם לעכו"ם והעכו"ם יזרע אותם בחוה"מ ע"כ תוכן השאלה. והנה כבר הביא מעלתו בעצמו דברי המג"א בריש סי' תקל"ז דספק דבר האבוד שרי אלא שהפמ"ג והמחה"ש כ' דזה הוא לכאורה דווקא לשיטת הפוסקים דמלאכת חוה"מ הוא רק מדרבנן וכבר הביא המג"א בסי' תק"ל פלוגתת הראשונים בזה.
ולפי ענ"ד להמג"א דהתיר ספק דבר האבוד סתמא הוא משום דס"ל דזה דהוי פלוגתא דרברבתא יש לדיינו לס"ס וכבר הביא הש"ך בסי' ק"י בכללי ס"ס אות י"ו דאם על דאורייתא יש ס"ס ועל דרבנן נשאר רק חד ספק שפיר יש לדונו לס"ס וא"כ ה"נ ספק דבר האבוד ויש להתירו לכ"ע ואת"ל דאינו דבר האבוד מ"מ דלמא אמרינין כמ"ד דמלאכת חוה"מ הוא רק מדרבנן וא"כ על דאורייתא איכא ס"ס ועל דרבנן הלוא סגי בחד ספק ונהי דש"ך סוסי' נ"ז האריך בזה אי מצרפינין פלוגתא דרברבתא לס"ס מ"מ בכמה דוכתי מצינו דמצרפין גם פלוגתא דרברבתא לס"ס.
ועוד אפשר לומר בכוונת המג"א דהרי ספק דבר האבוד אין פירושו שהוא ספק מצד חסרון ידיעה דזה אינו ספק ומסתמא כוונתו דהספק הוא אם לא יתרמי לי' דברים המעכבים לאחר יו"ט ויהי' לו עי"ז שלא עשה בחוה"מ הפסד והספק הוא במציאות ולא בחסרון ידיעה וא"כ אפשר לומר דאפילו אם לא יארע בסוף דבר המעשה ויהי' אפשר לעשותם אח"כ מ"מ הואיל ואפשר דיארע לי' עיכוב שרי מה"ת מצד הואיל כדאמרינן הואיל ואי מקלעי לי' אורחים וכו' אלא דמצד הואיל אכתי איכא איסור דרבנן אם לא יהי' דבר האבוד באמת אבל אם יהי' באמת דבר האבוד יהי' שרי לכ"ע ולכך סתם המג"א דספק בדבר האבוד שרי.
וא"כ בנידון דמעלתו דהעיד דיש ספק דבר האבוד לאחר הפסח אם לא יבואו גשמים א"כ לדברי המג"א מצד איסור מלאכה בחוה"מ הוא מותר וכ"ש שמלאכת החרישה והזריעה יהא נעשה ע"י נכרי ואי הוי מלאכת חוה"מ מדרבנן איכ"ל דהוי שבות דשבות ואפילו ספק לדעת הרמב"ם ספק מותר מה"ת כיון דהוי ספק דבר האבוד ורק מדרבנן אסור וא"כ ע"י עכו"ם הוי שבות דשבות ואפילו במקצת מצטער כ' המג"א בסי' ש"ז דמותר לקצת פוסקים אלא שאין מדמין בשבותין זה לזה יעויין שם בסעי' ה' ס"קז ועכ"פ לפי האמור לעיל מצד חוה"מ כתבו הפוסקים סתמא דספק דבר האבוד שרי והיינו אם האיסור הוא רק משום חוה"מ:
אבל מצד הזריעה שיש בו חשש איסור חמץ על זה יש לדון והנה מעלתו כ' דמרן הגאון בחת"ס כ' דקי"ל דקליטה הוא בב' שבועות וא"כ נראה דבפסח לא יהא חשש חימוץ כן נראה מדבריו איברא אני כתבתי במקום אחר (בתשובה רצ"ב לעיל) דממשנה פ"ב דכלאים מ"ג ומירושלמי דהתם משמע דקליטה הוא ג' ימים במקום הטיט דהא אמרי' התם ימתין לה עד שיתליע ואיתא בירושלמי עד כמה מתלעת עד שתהא ג' ימים במקום הטיט וכו' במקום הטיט ולא במקום הגריד וכו' ופי' הרא"ש שם בפירושו דבארץ לחה מתפשטין הימנה שרשים דקים ואדומים כתולעת עיי"ש בהרא"ש וכן נראה הדבר מוכרח דאל"כ למה מהני היפוך השרשים וכן פסק הרמב"ם והש"ע כהירושלמי וא"כ מוכח דגם לדידן סתם זרע קולט לג' ימים ובפרט בשעורים כ' רש"י במס' ע"ז דף ח' ע"ב דממהרין לקלוט יותר משאר תבואה.
ובזה אמרתי לישב דברי התה"ד שהובא בש"ך יו"ד סי' רצ"ג דכ' דסגי בג' ימים והקשה הנה"כ דהוא נגד הש"ס דקי"ל דצריך דווקא ב' שבתות ואמרתי לפי דברי הירושלמי הנ"ל לפי דרך העולם דחורשין וזורעין בשדות דווקא בזמן שהארץ לחה לזה סגי בג' ימים וע"כ דיש חילוק בין זרעים לאילנות ואע"ג דבפסחים דף נ"ה ע"א הביאו ג"כ דברי ר"י דמחלק בין לח לגריד ופריך עלי' מכל הרכבה לא קשיא חדא דשם איירי בדבר השתול כבר דדמי לאילן עיי"ש ועוד דהא כלל שם כל ההרכבות.
ועכ"פ לענין זריעה סמוך לפסח או בחוה"מ יש לחוש בזמן מועט לצמיחה משום איסור חמץ אלא דכבר כ' מרן הגאון בחת"ס עוד טעם עפ"י הרשב"א בתשובה דהצמיחה אינו אלא עיפוש ונפסל מאכילת כלב ועוד הביא טעמים להיתרא מיהו שם אינו מבואר אלא בדיעבד אבל לכתחילה נוהגין שאם זורעין סמוך לפסח מוכרין הקרקעו' עם הזריעות לנוי ואין ענין למכירה זו מ"ש מעלתו דתליא בפלוגתא דהבו"ש ומקור חיים סוסי' תמ"ח ובחת"ס סי' ס"ח מסכים להמקו"ח שמותר ליתן בהמות וכו' וזה לא תליא בפלוגתא זו דהכא דמי לגמרי לשאר מכירות חמץ ששוכר או מוכר החדר שלא יהי' החמץ ברשותו וה"נ מוכרו שלא יהא החמץ ברשותו וגם כן מבטלין אותו בכלל שאר חמץ:
וא"כ מה ששאל אם יכול לעשות זאת בחוה"מ זה ג"כ מותר שהרי יכול גם בחוה"מ לבטל קודם שיתחמץ כדאמרי' בפסחים דף ז' ע"ב דאף לאחר זמן איסורו מצי מבטל לי' קודם שהחמיץ וכ"ז כתבתי לדבריו שכ' שהוא דבר האבוד וכל זה לענין חוה"מ ומטעמים הנ"ל אבל חלילה למכור מכירה כזו שהוא כערמה כדי להתיר לחרוש בשבת או ביו"ט כמובן ובפרט שבלא"ה אסור מפני שנקראת על שמו ונהי דבסוף פ"ק דע"ז משני שדה לאריסותי' קיימא היינו אם הוא באמת מתחילה ועד סוף ארוס ונוטל חלק בשדה כמבואר במג"א בסי' רמ"ד סק"ה עיי"ש חילוקו וכן נ"ל ואחתום בברכה וכו' הדו"ש. הק' משה שיק מברעזאווע.