אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה שעא

תשובה שע

עוד להמולג הנ"ל

מה ששאלת עוד על מה ששמעתי בשמי מאת נכדי הבחור המופלג כה' פרץ גראס נ"י מק"ק ווין (הלך לעולמו בעודו בימי בחרותו דהא דקי"ל דשיעור גערה שלשה חדשים יש לחשוב מגילוח האחרון ולא משעת התחלת האבילות הנה באמת כן נראה לי מסברא דהרי קי"ל כפסק הנוב"י מהדו"ק סי' י"ד דבמקומות שנהגו לגלח הזקן שמתנוול אם אינו מגלח אותה איזה שבועות וחשבינין שיעור גערה בב' או ג' שבועות יעויי"ש וע"כ הא דבראש בעי' ג' חדשים היינו משום דקודם ג' חדשים אין השערות גדולים כ"כ ואינו מתנוול וא"צ כולי האי לגילוח עד ג' חדשים ולפי"ז עיקר הניוול אם אינו מגלח הראש לא נעשה אלא בשבועות האחרונות והם המתירים לו לגלח. וא"כ לא אדע מה חילוק יש כיון דבגילוח הזקן כיון דמתנוול בזמן מיעוט חשבי' לי' שיעור גערה א"כ בוודאי אם כבר גדלו שערותיו טרם שנעשה אבל דמנוולו אם ישהה זמן מה א"כ ג"כ הרי מתנוול ע"י אבילותו בזמן קצר כמו שהי' מתנוול לאחר ג' חדשים אם הי' מתגלח יום א' קודם ימי אבלותו דשרי' לי' בג' חדשים ה"נ ראוי לן לומר שאם גידלו שערותיו קודם ימי האבילות ובשבועות אחדים וזמן קצר אחר האבילות יתנוול אם לא יגלח ראוי לן לחשוב שיעור גערה משעת גילוח.

ואמרתי לישב בזה לשון הרי"ף שכ' דשיעור גערה בעינין עד שיגדל פרע ויגערו בו חבריו וברמב"ם כ' עד שיגדל פרע או יגערו בו והב"י בסי' ש"צ דחק עצמו בלשון הרמב"ם גם שאר הראשונים הגיהו בירושלמי ולפי ענ"ד לישב עפ"י הנ"ל דהגידול פרע סתמא דמלתא שלשים יום כדאמרינין לענין נזיר שבתוך שלשים בוודאי אסור לגלח אפי' אם כבר עברו משעת גילוח שיעור גערה ג' חדשים ואפי"ה אסור תוך שלשים אבל אם לא עבר שיעור גערה לא סגי בשלשים אלא עד שיהא שיעור גערה וא"כ מדוקדק היטיב לשון הרי"ף והרמב"ם דכ' תרווייהו דהיינו עד שיגדל פרע זה דבר חלטיי' דאפי' הי' שיעור גערה קודם מ"מ בעינין שיעור גידול פרע לאחר התחלת האבילות או דאם עדיין אינו זמן מרובה משעת גילוח בעי' עד שיגערו בו חבריו כן הי' נראה לי.

אבל האמת שמלשון סתימת כל הפוסקים לא משמע כן ואפשר משום לא פלוג הנהיגו כן דלעולם בעי' משעת אבילות עד שיגערו וכו' ולכך כיון שמדומה לי שהמנהג להמתין ג' חדשים משעת התחלת האבילות בטלה דעתי אח"כ יש עוד צדדי' בלא"ה להתיר כגון אם פגע רגל לאחר שלשים או שיש צורך גדול בגילוח בכה"ג נראה לפי ענ"ד שבמקום צורך גדול ודחק לא נהגו כן והנראה לפענ"ד כתבתי ומה ששאלת עוד על דברי התוס' בסנהדרין דף ח' הא דינאי המלך שאמר לו שמעון בן שטח קום ויסהידו בך והקשו התוס' שם דהו"ל להושיב שניהם והקשית לדעת הב"ח והש"ך בחו"מ סי' י"ז סק"ג דביושב מעצמו אין צריכין לומר לו שיעמוד א"כ הו"ל לתוס' להקשות בלא"ה הא ינאי כבר ישב ולפי הנראה פשוט דדברי הש"ך אמורים אם נודע להב"ד שכנגדו שישב חברו מעצמו אבל אם לא נודע זה לחבירו ואפשר לטעות לו בזה שהב"ד הושיבו את חבירו וכ"ש ממלך בוודאי לא אמרו הב"ח והש"ך בכה"ג וא"כ שוב יש לחוש שיסתתמו טענותיו של הכנגדו ולכך שפיר הקשו התוס' דהו"ל לומר לשניהם שישבו כן נראה לי פשוט ואחתום בברכה המשולשת ויאושר כוחך וחילך לתורה ותהא אמיץ כח מלא ברכת ה' כאות נפשך ונפש רבך הדו"ש. הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה