אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה שע

תשובה שסט

עוד להרבני הנ"ל

ומה ששאלת על דבר תתקבל צלותהון שאין אומרים בבית האבל במקצת מקומות ואתה כשהיית מתאבל לא אמרת תתקבל כמנהג מקומך וחלקו עליך ואמרת שלמדת בבית מדרשי וראית שאני לא מחיתי באבל שלא אמר תתקבל הנה אמת הדבר ותימה לי עליך שלא שמעת זה ממני שכמדומה לי שזה שאין האבל אומר תתקבל הוא מנהג טעות שלמדו כן מת"ב ואיכ"ל דלא דמי ובימי חורפי כשהייתי מתאבל על אבי עה"ש אמרתי בביתי ואפי"ה אין אני משנה המנהג כמ"ש הרמ"א באו"ח סי' תר"צ שאין לשנות שום מנהג וכו' ואם במקום מושבך המנהג לומר וודאי דאין לשנות מפני המחלוקת וכן הדין בכל מנהג:

ובגוף הדבר לאחר העיון ראיתי שיש מקום למנהג ההוא כמ"ש הרמ"א הנ"ל דהנה ביו"ד סי' שפ"ד פסק המחבר כדעת הרא"ש בתשובה כלל כ"ז דאם אין שם מי שיתפלל יכול האבל להתפלל להוציא רבים ידי חובתן ומשמע דאם יש אחר להתפלל אין לאבל להיות ש"צ להוציא רבים י"ח וכן סתם הרמ"א והבאים אחריו ע"כ דס"ל להרא"ש או דהוצאת רבים י"ח הוי כלימוד ואסור במקום דאין רבים צריכין לו או דס"ל כיון דעל האבל מתוחה מדת הדין אינו ראוי להיות שליח כזה דהקריבהו נא לפחתיך כתיב שאין ראוי לעשות שליח לאיש אשר מדת הדין מתוחה עליו עיין במג"א בסי' נ"ג ס"ק ח' וא"כ לכאורה תימה שהמנהג פשוט שהאבל תוך שבעה נעשה שליח ציבור בביתו וראיתי בס' כרם שלמה שהביא שאין נוהגין כדברי הש"ע ולא כתב טעם לזה.

ולפי ענ"ד הטעם כמ"ש מרן הגאון בעל חת"ס בחאו"ח סי' ר"ה דהאידנ' שאין הש"צ מוציא אחרים י"ח אין נפ"מ כולי האי שהרי כל הקהל מתפללין בפני עצמן באותו נוסח ממש שמתפלל הש"צ וצריך לומר דגם בתפילתו בקול רם אינו מוציא אחרים י"ח שהרי כולם צריכין לשמוע ולענות קדיש וקדושה והש"צ הוא רק כמעורר את הציבור לדבר שהוא והן חייבין ולכך בכה"ג לא נאמרו דברי הרא"ש ושפיר יכול האבל להיות ש"צ שהרי גם הוא חייב בכל אותן הדברים כל התפילות וההודאות נאמרו בלשון רבים ומה לי הוא ומה לי אחר שומע כעונה וע"כ א' צריך להיות שאומר בקול רם ולכך אין חילוק כל זה בכל נסחאות התפילה אבל בתתקבל צלותהון שנאמר רק שהש"צ מתפלל עבור הציבור והוי כמו מוציא אחרים י"ח לכך איכ"ל דאין אבל יכול להתפלל על הציבור כן נראה לי לקיים הדברים קצת.

ועוד נראה לי לבאר יותר דהא דבט"ב לא אמרי' תתקבל אינה הלכה פסוקה דבאבודרהם איתא דאומרים תתקבל אבל מנהג כל העולם כמנהגינו דאין אומרים תתקבל וכ' הטעם משום דכתיב שתם תפילתי והדבר קשה להבין וכי משום דכתיב שתם תפילתי לא נתפלל כלל והרי אנו מתפללין כל התפילות כמו שאר הימים ומבקשי' מאת השם כל צרכינו אפילו בט"ב ועוד שאנו אומרים יהי' לרצון אמרי פי ומה בין יהי' לרצון אמרי פי לתתקבל צלותהון ורש"י באיכה פי' שתם תפילתי דנסתמו חלוני הרקיע וא"כ אפשר דאין הלשון מדוייק כ"כ במה שאומרים תתקבל צלותהון והי' ראוי לנו להתפלל שיפתח לנו שערי השמים לשמוע תפילתינו וצ"ע:

והי' נראה לי הכוונה עפ"י מאי שכ' בדגו"מ באו"ח סי' תק"ג על הא דהמנהג דאין אומרים או"א בבית האבל שכ' בשם שכהנ"ג הטעם דאין אבל עולה לדוכן והדגו"מ הקשה כיון דאם עלה לא ירד ראוי לן לומר ברכת או"א שהוא ברכת כהנים ובסי' תקנ"ט גבי ת"ב ג"כ הקשה על הא דאין אומרים או"א בת"ב ובסוף דבריו הוא מישב משום דהוי כשאילת שלום ובת"ב אין שואלין בשלום חבירו וקשה דא"כ א"ש גם באבל וצ"ל דסמך על סי' תקנ"ט משום שאילת שלום ושאילת שלום לאו דווקא באומר לשון שלום אלא הה"ד אמירת צפרא טבא למרא וכיו"ב ג"כ אסור ועדיין צריך ביאור הא אנו אומרים עושה שלום וכו' הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל גם בת"ב וצריך לומר כיון דמבקש זה גם על עצמו ולעולם יכלול אדם תפילתו לתפילת שלום אין זה כשאילת שלום רק כדורש בטובת חבירו ובברכת חבירו ובעקרים מאמר ד' ביאר דכל ענין ברכה הוא מורכב מתפילה וברכה:

וא"כ אפשר לומר דכוונת המנהגים הוא כך דוודאי אם לא נכתב שתם תפילתי והי' תפילה להקב"ה על ישראל אפשר הי' מותר אבל כאן דכתיב שתם תפילתי אינו נראה כתפילה אלא כדרישת כלל ישראל שהשי"ת יקבל תפילת כלל ישראל וגם הוא כולל עצמו עמהם ולכך גם תתקבל הוי כדרישת ובקשת שלום ולכך אין אומרים אותו בת"ב ולפי"ז א"ש דגם באבל דאסור לדרוש בשלום אחרים שפיר המנהג דאין לומר תתקבל צלותהון כן נראה לפי ענ"ד להסביר טעם המנהג במקום שנוהגין כן ובמקום דנהוג נהוג.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה