אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה שסא

תשובה שס

בימי העומר ישמרהו השומר מגזירה קל וחומר לידיד נפשי הרב המופלג בתורה וביראה הדיין המצויין בהלכה רבה וברורה חרוץ ושנון כש"ת מוה' פייש נ"י בק"ק האליטש יע"א.

יקרתו הגיעני וכו' ועל דברי תורה אשר בדק לן מעלתו נ"י בשאלה אחת אשר נשאל בהא דקי"ל ביו"ד סי' שע"ה בבא ממקום קרוב דהדין דמונה עמהם דהיינו מהלך יום א' דהיינו עשרה פרסאות אם כעת שנתחדש האייזי"ז באין ויכולין לבוא מפראג להאליטש מקום מושבו ביום א' אם נימא דחשבינין לי' למקום קרוב או דלמא כיון דעני אין ידו משגת לפזר הוצאת דרך רב כזה מה שצריך לשלם ולדידי' חשיב כמקום רחוק ואם לעני הוי כמקום רחוק ולעשיר כמקום קרוב נתת דבריך לשיעורין והוי כחוכא ומטעם זה דעתו להחמיר עכ"ל בקצרה והנה פשיטא לי' למעלתו נ"י דלעשיר ראוי שיקרא מקום קרוב ולדעתי גם בזה יש לדון:

אלא ששמעתי מפי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל שגדול אחד מחכמי פראג וכמדומה שהוא הגאון מהר"מ פישלעס זצ"ל הורה להקל בכיו"ב ואמר דעתה שקבוע בי דואר במתא ויכולין לבוא למשל מפפ"ד לפראג על ידי הבי דואר ביום אחד נקרא מקום קרוב והגאון הנוב"י אמר על זה שכבר הורה זקן ומרן הגאון זצ"ל אמר שמזה נוכל לדון בדורנו כ"ש לאייזין באהן אלא דחזיתי' לדעתי' דמרן זצ"ל שאמר זה לחידוש ולא אמר לנו זה להלכה למעשה ובפרט הרי אמרו ב"ב דף ק"ל והובא בתשובת מרן חת"ס סי' ש"א דכל שלא נאמר להלכה למעשה אין סומכין עליו:

והנה בגוף הדבר יש לדון הנה שיעור הזה דעשרה פרסאות ליום מקורו מפסחים דף צ"ג ע"ב לענין קרבן פסח ושם מבואר הדין ברמב"ם בפ"ה מה' קרבן פסח דין ח' דהיינו הליכה בנחת ברגליו אינו הולך יותר מעשרה פרסאות וכן מבואר בש"מ ב"מ דף כ"ח ע"א וכן מבואר בפסחים דף צ"ד ע"א דבסוסים ופרדים יכול לילך יותר וא"כ כיון שגם כאן שיעור הבה"ג דבא ממקום קרוב היינו י' פרסאות ואע"ג דאם רוצה לילך במרוצה יכול לילך יותר ונהי דלא קשיא לן דהוי לן לשער בהילוך סוסים דאיכ"ל כיון דלא קביעו וקיימו מקרי דרך רחוק וכן מקום רחוק.

אבל זה קשיא הא גם זה קבוע וקיימו דאם רוצה לילך במרוצה לא יהא מקום רחוק ואפי"ה לא משערין אלא בהליכה בנחת וא"כ אפי' תימא כיון דקבוע הליכת סוסים הוי כמו ברגליו מ"מ למה נשער בהליכה במרוצה כגון באייזי"ז בא"ן וצריך לומר כיון דאזלינין בתר רגליו משום דסוסים ופרדים לא קבועים ולא קיימים וההליכה ברגליו אינו דרך ואינו ראוי לילך במרוצה דפסיעה גסה נוטלת מאור עיניו ואפי' הולך במרוצה מ"מ אי אפשר לו לילך בכל עת במרוצה שע"י ההליכה במרוצה ייעף וייגע וכי ירוץ ולא ייעף וא"כ שוב אינו קבוע לו בכל עת לילך במרוצה ולכך אמרינין דאזלינין בתר ההליכה ברגליו שהוא קבוע עולמית ודרכו בכך ואפי' אם האדם חלוש או חולה והתענג מהציג רגלו על הארץ זהו מקרי אונס ואונס כמאן דעבד דמי.

וכל זה בהליכה ברגליו אבל השתא דקביעא וקיימא ההליכה באייזי"ן בא"ן שהקריבו הרחוקים בזרוע וזה דרכה א"כ שפיר י"ל דמקרי מקום קרוב מקום שאפשר לבוא ממנו על האייזין באן ביום א' ואע"ג דהוא עני ואינו יכול לבוא מ"מ היינו מטעם אונס דזוזי הוא דלית לי' והוי אונס ואיכ"ל דאונס כמאן דעביד דמי ואע"ג דאונן קיי"ל דאונס רחמנא פטרי' וכמאן דלא עביד אבל לא כמאן דעביד יעויין בש"ך בחו"מ סי' כ"א סק"ג דבירושלמי פליגו בזה ואיכ"ל כיון דבאבילות קי"ל כמאן דמקיל וא"כ איכ"ל דלענין אבילות קי"ל אונסא כמאן דעביד דהרי גם בהליכה ברגליו צריך לומר כן אם האדם חולה וחלוש מאי איכ"ל וע"כ מטעם זה הוא וא"כ גם בההליכה באייזין באן יש לומר כן. ומ"ש מעלתו דרובא דעלמא עניים זה לא שמענו ונהי דאמרינין בנדרים בפרק ר"א דעניות שכיחא אבל הרי גם חולי שכיח כיו"ב וע"כ נראה לפי ענ"ד עפ"י האמור יש לקיים הוראות הגאונים הנ"ל דהרי סברת השיעור מהלך עשרה פרסאות הוא לפי מ"ש הרי"ף הואיל ואי הוי שמע הוי מצי למיתי ומטעם הואיל אע"ג דלא שמע הוי כמו שמע וה"נ כן.

שוב שמעתי מפי תלמידי רבינו הגאון זצ"ל שאמר שבמקום דקביעא בי דואר יש לצדד וכו' וא"כ מבואר דלא אמר כן הלכה למעשה וגם נראה דחכז"ל השוו מדותיהם ונקטו דרך האמצעי דוודאי יש בני אדם שיכולין לילך ט"ו פרסאות ויש שאינם יכולים להלך רק ה' ונקטו האמצעי וכן בימים נקטו האמצעי כי וודאי יש ימים גדולים דשיעור זה דעשרה פרסאות הוא ביום שהיום והלילה שווין כמו שהעיר הרב המופלג מוה' זלמן באנהאד נ"י אלא שנקטו האמצעי וה"נ בהליכה יש הולכין ברגל ויש בקרון והאידנא יש כמה ההולכין על האייזי"ן בא"ן לזאת ראוי לן לקחת ההליכה האמצעי דהיינו בקרון וכיו"ב ועכ"פ נראה דאם יש לצדד עוד סברות וקולות ראוי' ג"כ לצרף קולא זו. ושוב ראיתי שנדפס בשומר ציון מכתב ק"י תשובה על זה ושם האריך לאסור דלעולם תיקון חכז"ל שוה] ובזה אסיים מנאי ידידו הד"ש הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה