מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה שס
עוד להרב הגדול הנ"ל
מה שהעיר מעלתו נ"י בנזיר דף ס"ד דבעי רמב"ח מת בכלי וכלי צף ע"ג מים מי אזלינן בתר כלי וכו' ואת"ל בתר כלי אזלינן וכו' ופסק הרמב"ם כאת"ל בפי"ד מאבות הטומאה הלכה ד' שרץ מונח ע"ג כלי וכלי צף ע"ג מים הו"ל כמונח על הארץ וטמא והקשה מעלתו דברי הרמב"ם אהדדי ממה שפסק בפי"ג משבת דין ד' בכלי צף ע"ג מים ופירות בתוך הכלי ופשט ידו ולקח מפירות הכלי והוציא פטור וא"כ לא חשיב כהניח והוי תרתי דסתרו עכ"ל ופלפל אי יש לחלק בין איסור לטומאה הנה בשבת דף ה' ע"ב גבי מים ע"ג מים היינו הנחתן שמן ע"ג יין וכו' נראה מבואר דלא מחלקו.
ולפי ענ"ד לא קשה דיש ג' חילוקי דינים יש הנחה ממש במקומו זו א' וב' שאינו קבוע כלל אלא צפה על פני המים או על האויר והג' שמונח ע"ג כלי והכלי צף דהדבר מצד עצמו מונח וקבוע במקומו אבל ע"י ד"א הוא מתנועע וכבר התעוררו התוס' בשבת שם דלאו כל אפין שווין והנה לענין שבת כתיב אל יצא איש ממקומו וקרינן אל יוציא ממקומו וא"כ בעינן מקום קבוע ממש כמו שהיו קבועין במדבר.
ולכך אפילו אם מונח במקום אחד בכלי והכלי צף וע"י מטולטל החפץ אפי"ה לא דמ' למקום קבוע לגמרי והוי קבוע ואינו קבוע והיכא דבעינן קבוע ממש לא מקרי זה קבוע משא"כ לענין טומאה צפה על פני המים דכתיב ריבוי שרץ השורץ משמע דלא בעי' מקום קבוע ולכך סגי בקבוע ואינו קבועה ובמונח בכלי אף דהכלי צפה חשוב לענין זה כקבוע כיון דמחד צד קבוע ולכך אינו טהור אלא דווקא בצפה ע"ג לגמרי וכעין שכ' המג"א בסי' קמ"א ס"קב דסמיכה הוי כעמידה וישיבה היינו שאינו לא כעמידה ממש ולא כישיבה ממש וה"נ וא"ש ואחתום בברכה יהי' ה' עמו ידידו הדו"ש. הק' משה שיק מברעזאווע.