אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה שנג

תשובה שנב

בעזה"י חוסט ט"ו אב תרל"ב לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב להרב המופלא ומופלג בתורה כש"ת מו"ה שמואל ראזענבערג ני' אבדק"ק טשאבא יע"א.

מכתבו קבלתי ביום אתמול ובו נשאלתי בענין פינוי המתים שהוסכם מטעם הממשלה והמיניסטעריום לעשות אייזן באה"ן ושמו. דרך מהלכו דרך בית הקברות בקהלתו ואנשי קהלתו בקשו אצל המיניסטעריו"ם להפר עצה הזאת ולא הועיל ולזאת שאל מעלתו ני' אם רשאין להניח לעשות הדרך על הקברים או טוב יותר לפנות הקברים וכ' שבפ"ת מביא בשם ס' שיבת ציון דברוצים לעשות דרך הרבים על הקברים טוב לפנות אלא שמספקא לי' למעלתו ני' אולי בדרך האייזע"ן בא"ן שאין בו חשש חפירה וכיוצא לא אמר עכ"ל בקיצור ואני לא מצאתי זאת בפ"ת וס' שיבת ציון איננו בידי לעיין בו ונחזי אנן בעזה"י הרי אסרו לפנות המת אא"כ מפנין אותו לקברות אבותיו כדאיתא בירושלמי המובא בתוס' מו"ק דף י"ג ע"א ד"ה אין מפנין והובא בב"י ביו"ד סי' שס"ד דאין מפנין אלא לקבר אבותיו וב"י כ' שם דדווקא קאמר ואפי"ה הי' נראה לי בנידון כזה הדין דמפנין.

וטעמא דידי דהרי מח"ל לא"י מפנין וכ' הטעם משום דלכפרה מביאהו עי"ז וא"כ נראה דעי"ז שאין מפנין מוסיפין עליו חטא ג"כ מפנין כיון דמשום סילוק חטאו מפנין וכ"כ מרן הגאון חת"ס זצ"ל בחלק הששי סי' ל"ז דהיכא שיכול לבוא מכשול ע"י הפינוי בוודאי אין מפנין דהרי עיקר ענין זה בא לן מאיסור לא תלין נבלתו דצריכין אלו לחוש לכבוד המתים ואפי"ה כדי שלא יחללו עליו יו"ט מלינין ואמרו בפ"ק דביצה ד' ד' דהאידנא דאיכא חברי חיישינין שלא יבוא מפסולי ותקלה לאחרים עי"ז עיי"ש ברש"י ושם האריך בזה והנה בדרך שעובר האייזי"ן בא"ן על הקברים יש מכשול לרבים כי הכהנים העוברים ונוסעים באייזין בא"ן יעברו על לאו דעל כל נפשות מת לא יבוא דנהי דוודאי עגלות הבא"ן מחזיק ארבעים סאה ואינו מקבל טומאה כדאיתא פ' י"ח דכלים וא"כ ג"כ חוצץ בפני הטומאה.

מיהו הא פסק הרמב"ם בפי"א מטומאת מת הלכה ה' דאהל זרוק לא שמי' אוהל ואינו חוצץ וא"כ עוברים הכהנים על האיסור הנ"ל ואיכא מכשול רבים וכל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה ולא ניחא לי' בזה ועדיף לי' בזיונו והוה כמו משום כפרת א"י דרשאין לפנותו ה"נ בכדי לסלק מהם החטאים האלו רשאין לפנות בכדי שלא יכשלו כהנים על ידיהם (והוי כקבר המזיק לרבים דקי"ל דמפנין ואיתא בירושלמי פ"ט דנזיר והובא בכ"מ פ"ח מטומאת מת דאפילו קידם הקבר ובהיתר נעשה מיהו בש"ע לא הביאו ואפשר משום דהאידנא ליכא טהרות ומשום כהנים לא חייש ולכך כתבתי עוד טעמים)

אמנם על טעם זה יש לפקפק דלפי מה שכתב המל"מ שם בפי"א ה"א דדווקא אהל זרוק באוויר לא שמי' אהל אבל שידה. שהולכת ע"ג קרקע דינו כאהל וחוצץ בפני הטומאה וא"כ היינו עגלות של הבא"ן חוצצין בפני הטומאה אם אין הולכין שם בבה"ק למטה מן העגלה ונהי שהמל"מ בעצמו הקשה על חילוק זה מסוף חגיגה שאמרו שם למ"ד אהל זרוק ל"ש אוהל לא מצי לעבור דרך רצועה מארץ עממים ואי כדברי הנ"ל דבהולך ע"ג קרקע הוי' חציצה וא"כ מושכחת שפיר לעבור על דרך הרצועה ותי' המל"מ שם דזה לא שכיח דשידה כבדה יגררוה בארץ ותי' זה אינו מספיק אדרבה הרי מבואר בפי"ח דכלים מ"ב דהשידה הי' רגילין לעשות לה מוכנ' דהיינו כאופני העגלה וכפר ש"י בשבת דף מ"ד ע"ב א"כ אדרבה דרכו. בהליכה.

ובריטב"א בעירובין מוכח ג"כ כן ותי' שם תי' אחר על קושית התוס' מדלתות שנתנו על הפרות דמאי מועיל ותי' דווקא אם אינו מקבל טומאה משום דבא במדה ואינו מטלטל לכך בזרקו שוב הוי כדבר המטלטל אבל דבר שאין בו קבלת טומאה מצד עצמו אפילו הוי אהל זרוק חוצץ ולדבריו נראה דה"ה אהל זרוק מכלי חרס דמצמיד פתיל כעין שפירשו שידה ומוכני רבותיו של רש"י המובא ברש"י שבת דף מ"ד ע"ב אפילו אהל זרוק חוצץ ובזה הי' ג"כ מיושבי' קושיות המל"מ מיהו גם על חילוק זה עמדה הקושיא מסוף חגיגה יעויי"ש ועכ"פ נראה דהא דכהנים עוברים על איסור טומאת כהנים אי הולכין בבא"ן העובר על מקום קברות הוא תליא ברברבתא ופלוגת' הנ"ל וא"כ אינו מספיק טעם היתר זה.

ונראה להתיר מטעם אחר שהרי כ' ההגהות אשרי בפ' אין מגלחין בשם א"ז דאם הי' הקבר במקום שאינו משתמר מחשש גוים או מים מפנין אותו משם עיי"ש ובחכ"צ סי' נ' ובנוב"י מהדו"ק סי' פ"ט כ' דהיכא דיש לחוש דהגוי יחרוש ויזרע רשאין לפנותו ואם זה בחשש הלוא בדברים שאסור לעשות בביה"ק הוא שלא יעשה שם קפנדריא ואם קפנדריא הוי גנאי ואסור משום בזיון כ"ש דרך רבים (ואיתא במשנה פי"ו דאהלות הגיע דרך הרבים שוב א"צ לבדוק דוודאי אין שם קבר מיהו י"ל משום דמזיק לרבים) וגם חשש בזיון קברי ועצמות המת יש לחוש ומ"ש מעלתו דנוכל להעמיד שם שומרים בעת עשיית האייזי"ן בא"ן אין אני יודע מי יערב לו על הדבר הזה וכי במחוגה יתארו אותו שלא יקחו רק מקום המצטרך לדרך הרי הם מניחים סביבות הדרך מקום פנוי ושם עושין כל צרכיהם וחופרין שם אם יצטרך להן ויש לחוש לביזוי הקברים ומצוה לפנות.

ויש עוד טעם דמותר לפנות דהרי דינא דמלכותא דינא לענין קרקעות דהמדינה שלהם וגם במלך ישראל אמרו בב"ק דף ס' ע"ב דרשאי לפרוץ לו דרך בכל מקום וכיון שהם אומרים שצריך למכור המקום שבו ביה"ק לצורך הדרך א"כ פסק המקום מלהיות שלו ודמיא להא דאמרי' ב"ב דף קי"ב דזביני זבין אי אפשר דאי מטא יובל ומפקיע ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו וה"נ ומרן זצ"ל כ' בחת"ס חיו"ד סי' של"ד דמשום הא כדי שיהא קבור בשלו רשאין לפנות יעיי"ש ונהי דבירושלמי מוע"ק הנ"ל משמע דווקא משום קברות אבותיו ומרן זצ"ל שם בתשובה סי' של"ב ד"ה והשתא וכו' ביאר שאין ראי' מירושלמי נגד זה מ"מ מרהיטת לישנא דמל"מ פי"א דשמטה דין א' כ' דאין מפנין שאינו קבור בשלו.

מיהו נראה דהיינו דווקא כשהוא קבור בקרקע ישראל אבל אם הוא קבור בקרקע גוי נראה דמודה וכמ"ש החכ"צ סי' נ' דבלא"ה מקרקע גוי לקברות ישראל מפנין נראה דזה עצמו הוי גנאי דיהא תלוי בדעת הגוי אם לבזותו אם להניחו במנוחה ויהי' ביד הגוי כחומר ביד היוצר וכיו"ב הביא בפ"ת סי' שס"ד בשם תשובת תפארת צבי ואינו בידי לעיין בו מ"מ מהלין טעמא הי' נראה לי דיש לפנות אבל מי יתקע עצמו בדבר הלכה בדבר גדול ופומבי רבה ובענין פינוי הגאון מהר"מ בנעט זצ"ל שהי' בו טעמים יותר ברורים ופחדו ורדו עד שהסכימו גדולי העולם כמובא בתשובת מרן זצ"ל בחלק ששי הנ"ל סי' ל"ז כ"ש בנידון שלנו ולזאת ישאל עוד מרבנים מובהקים ואם יסכימו גם אני אמטוני' שיבא מכשורא והנראה לפי ענ"ד כתבתי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה