מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רצט
לברר דין בן ישראלית שנתעברה מגוי ואמו לוי' ולקח אשה בת לוי' שנתעברה מגוי מאי דינם לענין פדיון הבן:
הנה מבואר בש"ע יו"ד סי' ש"ה סעי' י"ח דלוי' שנתעברה מגוי בנה פטור מפדיון אלא דשם מבואר רק דבנה פטור אבל בן בנה אי גם הוא פטור אינו מבואר ובעלי שצה"נ מכתב צ"ח וצ"ט הביא שם בשם הרב הר"ש באנדי נ"י דמסיק להלכה דגם בן הבן פטור דלוי פסול מקרי כדס"ל לר"פ בבכורות דף מ"ז ע"א וגם לוי פסול פוטר ולפי"ז אפי' לקח בת ישראל נמי פוטר ולאו דווקא בלקח בת בת לוי' שנתעברה מגוי אלא גם בכה"ג לפי דבריו פוטר דהרי מסיק דלוי' פסול מקרי וגם לוי פסול פוטר דהקשו כל הלוים זה לזה עיי"ש ומאי דפשיטא לי' להרב נ"י ראיתי במהרי"ט אלגזי ברמב"ן בהלכות שם דפשיטא לי' לאידך גיסא דס"ל דגם לר"פ אין הטעם דלוי פסול פוטר אלא משום דפטר רחם דלוי פטר בבן שאין לו חייס מצד החב ונגרר אחרי' ודווקא בנתעברה מישראל דהבן נגרר אחר אביו ס"ל לר"פ דאין פטר רחם דלוי פוטר משא"כ בגוי דאין לו חייס גם הוא מודה דפטר רחם דלוי פוטר וכן נראה מבואר מחידושי הרמב"ן יבמות מ"ה גבי גוי שבא על ב"י הוולד כשר וכן משמע לכאורה לשון הש"ס בבכורות דף מ"ז ע"א דקאמר לוי בקדושתי' קיימא וכו' א"כ נראה דגם בנתעברה מגוי מצדה פטור:
אמנם רש"י שם בד"ה בקדושתה וכו' משמע בהיפוך שפירש ואי שדינין בנה בתרה לוי פסול מקרי משמע דלכך בעי' שתעמוד בקדושתה ועי"ז מקרי בנה לוי פסול ופטור וכן מוכח מלשון הרא"ש בפסקיו שם וכ' ראי' דמאי דפסקינין בהזרוע והלחיים דהלכה כרחב"א היינו ע"כ אליבא דרבא ולא אליבי' דר"פ דלר"פ מאי ענין פסק זה להתם וע"כ כרבא ומשום לוי פוטרת ולכך פסקינין התם כמו דמסיק שם כהן ואפי' כהנת ה"נ לוי ואפי' לוי' ואי נימא כפי' המהרי"ט דגם לר"פ הטעם משום דאמו לוי' פוטרת א"כ שפיר קאי הסוגיא גם לר"פ וע"כ דהרא"ש סובר דלר"פ אין הפטור משום אמו אלא דהבן לוי פסול מקרי ופטור:
איברא דטעם בעי איך באמת לוי פסול יפטור דהרי בהנך דפטרו בכור ישראל מבואר פקוד בני לוי לבית אבותם א"כ דווקא מצד האב פוטרה ועמדה קושית הש"ס בבכורות ד' ומאי שכ' הרב הנ"ל בש"צ שם דאמרינין כתי' הש"ס דהקשו כל הלוים ואפי' לוי פסול הוא בכלל זה אינו מובן דנאמר דקרא והי' לי הלוים גם לוי פסול בכלל ונאמר שהקשו כולם זה לזה דהרי בכלל לוים גם כהנים כדמסיק שם וכהן פסול אינו בכלל א"כ גם לוי פסול אינו בכלל ותו דמבואר מדברי הרא"ש דלר"פ לא שייך כלל קושית הש"ס בבכורות ד' ואמאי,
ונראה דס"ל דווקא אם יש צד או מצד אביו או מצד האם שאינו כהן או לוי וצד של כהנת לוי תפקע ותפטור את החלק האחר ע"ז צריכין נלמוד מק"ו מלוי' מדבר אבל אם אין בוולד שום צד: אחר המחוייב כגון בנתעברה מגוי שצד חלק מהאב גוי פטור לגמרי וצד אם הוא מלוי' וצד לוים לא נתחייבו בחיוב פדיון הבן א"כ לא קשה לר"פ אליבא דראב"א דלוי' פסול לא יפטור באמת אינו פוטר לאחר אבל הוא פטור ממנ"פ דמאיזה צד יתחייב וע"כ קו' המקשן: הי' לרבא אליבי' דראב"א דאפי' בישראל היא פוטרת משום פטר דתמה וע"ז הקשו לו ו' דהקשו כל הלוים או כפי' התוס' עכ"פ לפי תי' הרא"ש מבואר דק"ל לר"פ הפטור משום דלוי פסול מקרי:
אמנם הרמב"ן בהלכות בכורות נראה דס"ל כפי' מהרי"ט הנ"ל דהרי ס"ל דסוגי' וקושית הש"ס דבכורות דף ד' קאי בין לר"פ ובין לרבא ומ"כ דגם תי' הש"ס בפטר רחם תלוי או הקשו כל הלוים קאי גם לר"פ ולוי פסול מעולם לא שמענו דהקשו כלוי וע"כ דהאם פוטר וא"כ לרמב"ן מבואר דווק' בנה פטור אמנם בן בנה מחוייב אך להרא"ש לכאו' משמע כדברי הרב הנ"ל אמנם לפי מאי שבררתי דהרא"ש ע"כ סובר דלר"פ לא הי' קושיא כלל וע"כ היינו משום דלר"פ אין צריך לומר דהלוי' פוטרת אלא שאין כאן שום צד שחייב בבכורה שחלק הגוי פטור וחלק האם הלוי' נמי פטור לכך פטורין לגמרי וזה שייך בבנה אבל לאחר שנולד ונתגדל בישראל א"כ אפילו חלק הגוי לא גרע מנתגייר ונעשה ישראל כמו שאמרו ביבמות דף מ"ה ע"ב מי לא טבל לקריו וכו'.
וכאן עדיפא מיני' שאפילו טבילה לא צריך שכן הדין שנעשה ישראל וא"כ כשנולד לו בן ע"כ צריכין אנו לומר דצד לוי' שבו פוטר צד החיוב שבו מחלק הגוי שנתגייר וע"ז שוב אמרינן פשוט דלוי פסול אינו יכול לפטור חלק המחוייב שבו ולכך נראה לפי ענ"ד נכון דגם להרא"ש בן בנה של לוי אפילו נולד לו בן מבת בת לוי' שנתעברה מגוי כיון דכבר נתגדלה בישראל ונתגיירה ונתחייב חלק הבא מגוי אצל הצד לוי' יוכל לפטור כדלעיל:
ובלא"ה לכאורה יש תימה איך אפשר לומר דלוי' שנתעברה מגוי הבן לוי מ"ש מהא דאמרינן בת"כ בפ' אמור והובא ברש"י שם ויצא במתניתא תנא מבית דינו של משה יצא מחויב שרצה ליטע אהלו בתוך מחנה דן א"ל באתות לבית אבותם כתיב וא"כ כיון שאינו מקרא מבני דן איך יקרא בן לוי והכתוב צוח והוא בן איש מצרי ודוחק לחלק בין ליטע אהלו אצל דגל שבט או ליחסו אחר שבט וגם אין לומר דהתם שאני שהרי אמרו בת"כ וברש"י שם מלמד שנתגייר ולדעת מקצת מפורשים הי' צריך גירות אע"ג דלדידן גוי הבא על בת ישראל הוולד כשר וא"צ גירות מ"מ קודם מ"ת שאני לדעת מקצת מפורשים עיין ברמב"ן בחומש שם ובס' גור ארי' וא"כ לכך לא נקרא על שם מטה דגר שנתגייר כקטן שנולד:
אמנם מלשון ת"כ מבואר דלאו מטעם זה אלא משום דאזלינן בתר בית אבותם ועיין ברמב"ן בחומש שם שנראה מבואר כן מדבריו ותו דהרי מוכח ומבואר בב"ב דמשפחת אם אינו קרוי משפחה וכאלו אינו קרוב אצלם ואפילו לית לי' יחוס מצד האב כגון בנתעברה מגוי מוכח דס"ל לש"ס שם דאינו נקרא על שם משפחת האם דגזה"כ הוא למשפחותם לבית אבותם משפחת האב קרוי משפחה אבל משפחת האם אינה קרוי' משפחה דאל"כ מאי פריך בב"ב דף ק"י ע"ב למה לי אחוה אחוה תיפוק לי' ממשפחתו דמשפחת אם אינו קרוי משפחה וקשה הא אצטריך היכא דלית לי' יחוסא דאב כגון דנולדה מגוי דהו"א דיורשין זה את זה קמ"ל וע"כ דגם בכה"ג משפחת האם אינו קרוי משפחה והא דהבן נגרר אחר אמו היינו מה שתלוי' בה אבל מה שתלי' ליחוסא ומשפחה אינה מתיחס אחריה וכמ"ש הרמב"ן בחומש שם:
וא"כ לפי הרא"ש הנ"ל יש כאן קושיא על ר"פ דס"ל דהיכא דאין יחוס האב מתיחס אחר משפחת האם וע"כ צ"ל תו דהסוגיא שם לא קאי לר"פ וא"כ לא קי"ל כר"פ אלא כסתם הש"ס או יותר נכון כמו שכתבתי שגם הרא"ש אליבא דר"פ מודה דאינו נקרא לוי אלא שיש בו צד לוי ואין בו שום צד המחייבו למצות פדיון ולכך בבן בנה של לוי' שנתעברה מגוי אפילו לקח ג"כ בת בת לוי' שנתעברה מגוי אפי"ה חייבין כדלעיל כן נראה לפי ענ"ד נכון וברור: