מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רצה
בעזה"י חוסט יום ו' עש"ק לסדר שופטים שנת תרל"ז לפ"ק.
החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלא ומופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' שמואל דוד נ"י אבדק"ק פ' יארמוט יע"א.
מכתבו קבלתי ובו נשאלתי על דבר הצייגין ששכיחים האידנא ונותנים מהם במנעלים ויש מהם מצמר ופשתים שהם שעטנז ויש מהם שאומרים שהם מצמר בוים מחלל או מציגען הא"ר ושלח לידי עדות של התגר של הפאבריקאנט ושאל אותי אם נאמן הגוי במסלפ"ת בדברי' כאלה והנה גם אנכי השתדלתי לשאול פה ע"י חייטים ישראלים הבקיאי' קצת בענינים כאלו לנסות את הצייגין ההם ואמרו לי על מין אחד שהוא של צמר ועל אחד אמרו לו שהוא צמר גפן בוים וואלי וכעת אין מוכרין אלא זאת שאומרים עליו שאינו שעטנז.
וגוף הדין אם הגוי נאמן ביו"ד סי' פ"ו פסקינין באומר עוף פלוני וטהור נאמן כיון דמלתא דעל"ג וביו"ד סוסי' רצ"ד לענין ערלה פסקינין אפילו באומר במקום פלוני אינו נאמן ונהי דהרמב"ם והש"ע לא פסקו כן אבל על הרמ"א קשה דשם הגיהה דגם בגוי נאמן ואיך סתם בסוף סי' רצ"ד בש"ע דאפילו להחמיר אינו נאמן ומצאתי שהפר"ח בסי' פ"ג ס"ק כ"ב הקשה כן ותי' דבסי' רצ"ד איכא למיחוש דלמא עבדו קנוניא בהדי הדדי וזה לא הבנתי הא ע"א נאמן באיסורין ולא חיישינין לקנוניא אלא ע"כ דהפ"ח מפרש איש פלוני גוי וכן באמת הגירסא בתוס' אבל הרא"ש בקידושין פ"ק סי' כ"ב לא פסק כן ועיי"ש בק"נ ואפילו בתולה בישראל מיירי ואפשר לחלק בערלה איכ"ל דמקרי אתחזק איסורא כיון דכל אילן קודם ג' שנים הי' ערלה ועיין בנוב"י באהע"ז סי' כ"ח דמחלק בישראל ג"כ בין אתחזק ללא אתחזק (עיין לעיל סי' קמ"ח)
ומיהו במסלפ"ת עדיין לא שמענו ובש"ך רס"י צ"ח כ' דהיכא דאפשר לברר נאמן במסלפ"ת ולכאורה יש סתירה לזה מהא דאמרי' בב"ק דף קט"ו דאינו נאמן אלא בעדות אשה לבד וגם עדות אשה עביד' לגלויי וע"כ צריך לחלק דגבי אשה אתחזק איסורא וראי' להריב"ש ונראה לחלק דאין כל הבירורים שווים דגבי אשה אינו וודאי דאיכא לברר וא"כ בצייגע"ן בנ"ד דוודאי איכ"ל דנאמן במסלפ"ת ואפילו בדאורייתא מיהו דברי הש"ך אינם מבוררים כל כך ועוד אני מסתפק אי זה מקרי מסלפ"ת דנהי דהש"ך ססי' ס"ט כ' דמושכחת מסלפ"ת אם שואלין אותו עיי"ש אבל הכא אפשר אינו מסלפ"ת שהרי הוא יודע שיש בזה נפ"מ לאיסור והיתר ובוודאי שואלין אותו מכמה מקומות:
אמנם לפי הנראה דבלא"ה נאמן כיון דהוא מסתמא לא מרעא חזקתי' כדאמרינין בכמה דוכתי ובפמ"ג ביו"ד סי' מ"ז סק"י בש"ך לענין התרנגולים המסורסים ולענין קפילא אפילו במקום דא"י לברר וביו"ד סי' קי"ד קיי"ל דאומן נאמן שהוא יין רימונים דלא מרעא חזקתי' ובמג"א סי' כ"א כתב בתגר שמוכר טלית שנאמן והמג"א הקשה שם למה הוא באמת נאמן דשם אי אפשר לברר ולבוא על שקרותו עיי"ש שדחק בזה ולפי ענ"ד דגם שם האומן מתירא אולי יש להישראל היכר נסתר בעשיית הציצית ואם יעשה ע"י גוי יכיר הישראל כמבואר בסי' ל"ב וכן ביו"ד סי' ש' בנותן לגוי לעשות לו בגדים דאם נותן לו חוטי קנבוס לתפור בהן כיון שאפשר להכיר בין חוטי קנבוס לחוטי פשתן יכול לסמוך והוא מדברי הר"ן בחולין דף ב' ואע"ג דהר"ן כ' להלכה אבל לא למעשה וכבר הקשה ע"ז הפר"ח הובא בחכ"ל סי' ל"ט דשם אינו ברור דהישראל יקרע הבגד כדי לבוא על האמת דזה לא שכיח.
ועכ"פ בנידון שהתחלנו בו בוודאי אפשר לברר וגם הגוי הוא אומן והוא מסלפ"ת בוודאי יכול לסמוך עליו אפילו באיסור דאורייתא וכ"ש לפי מאי שבדקתי מין אחד שהוא של צמר ששרה במים ונפל ממנו הפשתן וא"כ הוא מחובר אך ע"י דבק וא"כ הוא לרוב המפורשים רק כלאים דרבנן ואם בוודאי גם בהנך של צמר צריך זהירות לעושי המנעלים שלא לדבק הצמר בפשתן הניתן במנעלים רק ע"י הפסק כמ"ש הרא"ש המובא ביו"ד בסי' רצ"ט כן נראה לפי ענ"ד.
והנה פה עירינו יש להם בחנות צייגע"ן שמעידים עליהם חייטים ישראלים שנעשה העליון והתחתון מבוי"ם וואל"ע או מציגע"ן הא"ר וצייגע"ן ששלח מעלתו לכאן אומר האומן שנעשה משאפוו"אלע רק התחתון הוא מבוי"ם וואל"ע וא"כ צריך אזהרה לסנדלר שלא יתפור אלא בהפסק עור ידידו החותם בברכה וכו' ה"ק משה שיק מברעזאווע.