מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רצד
בעזהי"ת יום ו' עש"ק פ' ראה שנת תרל"ז לפ"ק פה חוסט יע"א.
החיים והשלום וכל טוב לכבוד הרבני המופלג מוה' יקותיאל ווייס נ"י בעיר שאללא יע"א.
מכתבו קבלתי ואם אמנם לא ידעתי אכנהו ואינני מכיר את מעלתו נ"י מ"מ הנה דרכי להשיב להשואל בדבר הלכה למעשה ולזאת אכתוב דעתי על אשר שאל ממני על דבר הדרע"ש מאשי"ן בלי דאמפ"ף רק סוסים מושכין אותה ויש לו ארבע קרניים מפורדים ואם יקשרו ב' סוסים בקרן אחד וב' שוורים בקרן השני אם שייך בזה איסור כלאים דלא תחרוש וכו' דאין זה דומה למה שהובא בהמחבר בסי' רצ"ז סעיף ט"ו עגלה המושכת בקרון שאין לקשור שם מין אחר לא בצידו ולא אחר הקרן ולא דמי אלא לפלוגתת הרמב"ם והרא"ש המובא סעיף י"א דלרבינו אפרים אסור אפי' אינם קשורים והב"י צידד דגם הרמב"ם סובר כן לפי הנראה מדברי הטור והראב" כ' דבעי' דווקא קשורים עכ"ל בקיצור.
ובאמת לפי ענ"ד השיטות האלו הולכים כל א' לשיטתו דהרי מובא בר"ש פ"ח דכלאים וברע"ב מ"א בסוף הירושלמי דאסור לרכוב על פרידא מקו"ח ומה אם בגדים שאתה מותר ללבוש זה עג"ז אתה אסור בתערובתן בהמה שאתה אסור להנהיג זה בזה מכ"ש שאתה אסור בתערובתן וא"כ מזה מוכח כדעת הרמב"ם שאפי' אינם קשורים אסור. אמנם הרא"ש שם וכן כ' בסוף מס' נדה דהק"ו מעיקרא ליתא דאף בכלאי בהמה בעינין יחדיו קשורים כמובא בתויו"ט שם והנה באמת דקשה לפלוג על הירושלמי.
ונראה לי דהרא"ש לשיטתו כמ"ש שם בתוס' חדשים דהרא"ש לטעמי' אזיל דס"ל בהלכות כלאי בגדים וכן הובא בש"ע סי' רצ"ט בסופו דבכלאי בגדים אם בצד אחד של בגד נארג בו חוטין של צמר ובצד השני נארג בו חוטין של פשתן אז אין בו משום כלאים אבל בכלאי בהמה אפי' יש הפסק ביניהם כיון דמחוברין אפי' יש הפסק ביניהם וזה בצד הקרון שלפניו והמין הב' בצד הקרון לאחריו כיון דשניהם מקושרין בקרון הקרון מחברם והוי כקשורים זה בזה ואסור וכן מבואר בב"ח ובטו"ז שם דאסור לקשור פרה אחורי הקרון והקצבים הרגילין לקשור פרה בסוף או בצד הקרון עושים איסור ומבואר בב"ח שם דאפי' לדעת הרא"ש אסור א"כ שפיר אתיין דברי הירושלמי ואתא שפיר הקו"ח ולעולם כדעת הראב"י והרא"ש דבעי' דווקא קשורים אלא שאפי' קשורים בדבר אחר זה בצד זה מקרי יחדיו ומקרי קשורים וכדאיתא בהדיא ספ"ח דכלאים מ"ד ואין קושיא מן הירושלמי כמ"ש התוס' חדשים.
והרא"ש שדחה הקו"ח של הירושלמי אעפ"י שלפי הנ"ל הוא קו"ח טוב כמ"ש התו"ח מ"מ נראה דיפה כ' הרא"ש וכוונתו דלפי המסקנא של הירושלמי יש לן ראי' דפרידא שרי ממילא איכ"ל דאין כאן קו"ח כיון דלפי הנ"ל בין בכלאי בגדים ובין בכלאי בהמה בעינן קשורים אלא שבכלאי בגדים מועיל הפסק ולענין כלאי בהמה שעושין מלאכה אחת וההפסק צריך למין זה ולמין זה כולם צריכים אחד לחברו וכולם כאחד כמב"מ שכ' התוס' בביצה דף ל"ט ע"א לענין דשיל"מ דדברים הבאים לתקן הוי כמב"מ ולכך כלאי בהמה העושים מלאכה אחת אין הדבר המפסיק שהם צריכים לו מחלקן אדרבה לכ"ע חשיבו כאחד זהו הנראה לי כוונת הרא"ש לסלק ממנו הקושיא במה שמדחה הקו"ח שכ' הירושלמי.
והרמב"ם לשיטתו דס"ל לענין כלאי בגדים דאפילו יש דבר המפסיק אפי"ה לענין כלאי בגדים אסור אפילו אם בצד אחד יש צמר ובצד הב' פשתים ודבר אחר מפסיק ביניהם מקרי יחדיו וא"כ אין כאן קו"ח ואיך קאמר הירושלמי קו"ח וע"כ דבבהמה אפילו אם אינם קשורים כיון דעושין מלאכה אחת הוי כלאי בהמה ואסור ולפי הנראה בנידון הנ"ל כיון דהקרנות הם עכ"פ בחד כלי דהיינו הרחיים והכלי מחברן מקרי ג"כ יחדיו ואסור לכל הדיעות משום כלאי בהמה.
ומ"ש הרא"ש דבעינן קשורים משום יחדיו זה ג"כ תימה בעיני דכבר מבואר בתוס' ר"פ אותו וא"ב דף ע"ח ע"ב בד"ה עד שיפרוט וכו' דלר"י הא דבעינן מחוברים לא משום דכתיב יחדיו דהא ר"י אמר דמשמע ג"כ כל אחד בפ"ע ממילא בעי' יחדיו ללמד דבעינן בבת אחת והא דבעינן מחוברים הוא מסברא דנפשי' ושם דף ע"ט בד"ה אבל וכו' הוכיחו התוס' דקי"ל כר"י וא"כ מיחדיו לא מוכח כלל דבעינן קשורים וא"ש דעת הרמב"ם וסייעתו ובכלאי בגדים ע"כ דבעינן קשורים ילפינן שעטנז משוע טוו ונוז כדדרשינן בפ"ט מ"ח מכלאים דבעינן ארוג משעטנז דהא כתיב יחדיו ג"כ תימה בעיני מדברי תוס' חולין דף ע"ח הנ"ל.
וא"כ שפיר י"ל כדאיתא בירושלמי הנ"ל דאפילו באינם קשורים איכא איסור כלאי בהמה אבל ע"י שהם קשורים כעין נידון הנ"ל דשניהם קשורים ברחיים זה מצד זה וזה מצד זה נראה לפיענ"ד דלכ"ע אסור ולכך אסרו גם כן לקשור בהמות אחורי הקרון כמבואר בטו"ז הנ"ל ואין בנו כח לחלוק על הירושלמי.
ואם דבסי' רצ"ט פסקינן דנוהגין כהרא"ש לענין כלאי בגדים אבל כאן איכא לכל הפחות ס"ס דלמא אפילו בכלאי בגדים חיבור ע"י הפסק מקרי יחדיו כהרמב"ם ואת"ל כהרא"ש מ"מ איכ"ל דהיינו דווקא בכלאי בגדים דבעינן ארוג מלשון שעטנז אבל בכלאי בהמה גם הרא"ש מודה דאפילו חיבור ע"י הפסק או דבר אחר מקרי חיבור ומקרי יחדיו כיון דהמלאכה נעשה ע"י שניהם ולכך בנידון הנ"ל נראה לפי ענ"ד דלכ"ע אסור כן נראה לי פשוט דברי וכו' הק' משה שיק מברעזאווע.