אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רפט

תשובה רפח

בעזה"י יום ב' נשא תרל"ח לפ"ק חוסט יע"א:

החיים והשלום וכל טוב להרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה ( חתן בן מרן הגאון בעל חת"ס זצוקל"הה) כש"ת מוה' יהודא גרינוואלד נ"י היושב בשבת תחכמוני בישוב שיראוויץ יע"א:

מכתבו קבלתי ומה ששאל בענין שליח הקן אם מברכין על מצוה זו וכו' והנראה לפי ענ"ד על השאלה אם מברכין הובא בפ"ת סי' רצ"ב ספק בזה אמנם הרשב"א בתשובה סי' י"ח כ' בפשיטות דאין מברכין מיהו נראה דהרשב"א לטעמי' דהנה החוות יאיר בסי' מ"ז מספקא לי' אם אינו רוצה ליקח לא האם ולא הבנים אם הוא מחוייב דווקא לעשות מצוה זו ולפי הנראה הוא פלוגתת ראשונים דהנה בחולין דף קמ"א פריך שם בגמרא איך ידחה עשה דמצורע לל"ת דשליח הקן הרי שלה"ק ע"ולת הוא והכ"מ הקשה על זה דהרי העשה הוא קודם שלקח ואין כאן אלא עשה ומדברי הכ"מ נראה דלא ס"ל כחוות יאיר הנ"ל דלהחוות יאיר לא קשה קושיא הנ"ל של הכ"מ דהרי לרבנן לדבריו אע"ג דהוי ניתק לעשה מ"מ מעיקרא נמי משמע ועיין בתו"ח מה שמישב קושית הכ"מ:

ומלשון רש"י משמע דסובר בזה כחוות יאיר בד"ה הא לא"ה וכו' אמנם שם לקמן ע"ב בד"ה עד כמה משלחה אם עבר ונטלה וכו' משמע דווקא אם עבר ונטלה יש מצות שילוח וכדעת הכ"מ ובאמת לדינא קי"ל ביו"ד סי' רצ"ב הנ"ל דהאי עד כמה משלחה הוא אפילו בלא עבר ונטלה וצ"ע בזה והנה בתוס' ד"ה לא עבר וכו' נראה דסוברין כפי' הכ"מ ותו"ח מהא דהקשו בשמעתין על דברי הריב"א וכו' דבשמעתין משמע דאפילו הל"ת אינה נדחית ולא ידעתי שום משמעות לזה בשמעתין ונראה דכוונת התוס' דבשמעתין כיון דהאי שלח לרבנן הוא רק לנתוקי ולתקן הלאו וכיון דהעשה דוחה הלאו ממילא אין כאן עשה ולא דמי זה לשאר ל"ת ועשה דשפיר י"ל כריב"א משא"כ כאן בשמעתין דהעשה הוא רק לנתק ולתקן ואם אין כאן לאו אין כאן עשה כן נראה לפי ענ"ד כוונת התוס' וקושייתם וממילא מוכח דהתוס' סוברים כמ"ש הכ"מ והתו"ח אמנם הריב"א אפשר דס"ל כהחוות יאיר הנ"ל וממילא דלא קשה עליו משמעתין.

וכן הא דפריך שם בגמרא בדף קל"ח ע"ב במוקדשין מאי טעמא ומפרש הרשב"א והריטב"א דקושית הש"ס הי' אמאי רשאי ליקח הבנים ומזה משמע דמפרשי מתני' דתנן שלה"ק נוהג וכו' היינו ברוצה ליקח הבנים והיינו דלא כחוות יאיר דאי כדעת החו"י א"כ דלמא באמת אסור ליקח ומתניתן דתנן אינו נוהג היינו דא"צ לשלח האם אע"ג דאינו רוצה ליקח ועכ"פ מבואר דלא ס"ל כהחוות יאיר וכן מוכח מדברי הרמב"ם בפי"ג משחיטה דין י"ד שכ' הרי זה לא יקח וכו' וקשה מאי בכך הרי עדיין הוא ספק אי עובר והוי לי' להרמב"ם לומר ישלח אע"כ דהרמב"ם סובר דלא כהחו"י וכן מבואר בהדיא ברבינו בחיי בפ' כי תצא וכבר הבאתי דלשון הרשב"א נמי מוכח כן וכבר הביאו דבחידושי הר"ן בשמעתין לקמן דכתב דשלוח הקן היא מצוה שאינה מוטלת עליו ולכך לא דחי אפילו לאו גרידא ומבואר דלא כהחו"י:

ונהי דלא דמי זה להא דאמרינן בכתובות דף מ' דהואיל ואי אמרה לא בעינא לא הוי עשה וכו' התם הכוונה דהמצוה היא רק לטובתה ואפשר לה לומר אי אפשר ומצוה כי האי לא חשיב כלל אפילו לברך עליו אבל מצוה כשליח הקן נהי דאינו מחויב שיטול אבל כשנוטל מחוייב הוא לשלח האם ושפיר הי' אפשר לברך אשר קדשנו דלקדושה ניתנה ולא להנאותינו לכך הוצרך הרשב"א בתשובה סי' י"ח לומר הטעם דלכך אין מברכין על מצוה זו משום שלא צוונו ליקח ולחזור ולשלח ולעולם הרשב"א סובר דלא כא"וי והוא פשוט ועכ"פ מבואר בתשובת הרשב"א דאין מברכין ותליא בשיטה הנ"ל אי שלח מעיקרא נמי משמע ולכן הוי ספק ברכה ולכך יש לברך בלא שם ומלכות או אפשר דיוצא בהרהור לפי מ"ש במקום אחר (עיין במהר"ם שיק חאו"ח סי' מ"ב) ולפי מ"ש הפמ"ג בפתיחה כוללת לאו"ח לדעת הרמב"ם דלענין ברכה הרהור כדיבור דמי ויוצא עכ"פ בהרהור לפי דעת הרמב"ם ז"ל:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה