אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רפח

תשובה רפז

יתענג על רוב שלום מעתה ועד עולם ידידי הרב הדיין המצויין בהלכה המופלא ומופלג בתורה וביראה חרוץ ושנון כש"ת מוה' שלמה קליין נ"י בק"ק פאקש יע"א.

הנה נפשו בשאלתו על מה שראה בש"ע עם פ"ת ביו"ד סי' רפ"ט בשם הגאון מוה' אליהו ווילנא זצוק"ל שהי' נזהר שלא הי' כורך המזוזה בקלף שלא יהא חציצה ואיך יש לנהוג ואם יש חילוק בין ארגז לקלף עכ"ל הנה בין ארגז לקלף אין נראה סברא לחלק ואני נוהג כאשר ראיתי ממורי ורבותי זצ"ל וכאשר פשט המנהג בכל ישראל לכרוך המזוזה בקלף או ליתנה בארגז המיוחד לה ולקבוע במסמרים ולפי ענ"ד אין חשש משום חציצה לא מבעי' לשיטת הרשב"א והר"ן והריב"ש המובאים באו"ח סי' ך"ז דס"ל דגם בתפילין אין לחוש אם חוצץ דבר בינם לבשר וכ' הר"ן במגילה שם דדווקא היכא דיש גילוי בקרא דלא יהא חציצה כגון היכא דיש יתור או שינוי בקרא כדכתיב בבגדי כהונה ילבש על בשרו ללמוד דלא יהא חציצה הוא דקפדינין על חציצה אבל בתפילין דכתיב וקשרתם לאות על ידך הוא לקבוע להם מקום ולא ללמוד דחציצה פוסל בכה"ג אין חשש על חציצה וא"כ ה"נ במזוזה דכתיב על מזוזות ביתך לקבוע מקום ולא לומר דחציצה פוסל:

אלא אפי' לדעת הרא"ש וסייעתו דס"ל דבתפילין פוסל חציצה נראה דבמזוזה מודים דלכאורה קשה לי על דברי הר"ן וסייעתו דסבירא לי' דהיכא דלא גלי קרא לא אמרינין דחציצה פוסל וקשה ממנחות דף צ"ח ע"א דאמרינין בנתן על המערכת הלחם ז' לחמים כשר ופריך הא בעינין על הלחם ופירוש רש"י דהוי חציצה ומשני רבי ס"ל על היינו בסמוך ולשיטת הר"ן מאי פריך הא בעינין על הלחם הא היכא דליכא גילוי דחציצה פוסלת לא אמרינין דחציצה פוסל והכא גבי לחם ג"כ בעי' על לקבוע מקום (ובאמת בלאו הכי קשה מאי פריך הא אמרינן ביומא דף נ"ח ע"א מין במינו אינו חוצץ ומאי פריך וצ"ע מ"מ על הר"ן קשה יותר) ונראה דהר"ן כ' כן למסקנ' דעל איכא לפרש בסמוך ולזאת ס"ל אפילו היכא דעל הפירוש על ממש מ"מ חציצה אינו נשמע מיני' דפוסל כיון דלשון על אפשר לומר דהיינו בסמוך כן נראה לישב לשון הש"ס לפי שיטת הר"ן וסייעתו ודוחק קצת:

והנה התוס' בסוטה דף ל"ז ע"א בד"ה מאי על הוכיחו דלשון על מפרשי' על ממש אא"כ יש סברא לומר על בסמוך כגון בזיכי לבונה על הלחם דאיכא כבוד שמים טפי לומר דלא יהא מונח על הלחם ממש ולכך מפרשים על בסמוך ולפי"ז נראה דגם זה כבוד המצוה להיות המזוזה נכרכת בקלף או נייר דאפילו תפילין דהם בבתים הלכה לממ"ס שיהיו נכרכים א"כ מסתבר דמודה הרא"ש דאין הפירוש על מזוזות על ממש בלי חציצה אלא סגי בעל בסמוך דהיינו שאין חציצה פוסל בו ונראה לי להביא ראי' לזה דהרי אמרינן במנחות דף ל"ב ע"ב תלאה במקל סכנה ואין בה מצוה משום דכתיב בשעריך וקשה ת"ל משום דבעי' על מזוזות ועיין בשמ"ק ב"מ דף ק"ב ע"א גבי אפשר בגובתא דקנה דפרש"י דתלאה במזוזה וכ' דבעינן קביעות במסמרים עיי"ש עכ"פ קשה הא בעינן על וגם חציצה הוי וע"כ דעל איכ"ל על בסמוך.

אמנם נראה עוד מטעם ב' אין חציצה פוסל דהנה במנחות דף ל"ד אמרינן דוכתבתם על מזוזות יכול על מזוזות ממש ת"ל כתיבה לג"ש דבעי' בספר ושוב אמרינן דלמא כתיבה על אבנים כדכתיב וכתבת על האבנים ומסיק דכתיב וכתבתם כתיבה תמה ועיי"ש שכ' דתרתי בעינן ולא ביארו כל הצורך ונראה לבאר הכוונה בש"ס דוודאי מגז"ש נוכל למילוף דבעינן בספר אלא דגז"ש שייך רק היכא דלא פירש קרא אמרינן ילמוד סתום מהמפורש אבל היכא דפירש קרא לא שייך ללמוד מג"ש בהיפוך ממאי דכתיב והכא הא מפורש בקרא וכתבתם על מזוזות ולכך הוצרך לומר דזה א"א דהרי כתיב וכתבתם כתיבה תמה ועל מזוזות אינו כתיבה תמה:

וכי תימא הא אפשר דהמצוה לחקוק וחק תוכות הוי ככתיבה מיהו הא כתיב על מזוזות וחק תוכות אינו על מזוזות אלא תוך המזוזות וא"כ כבר א"א לפרש הקרא כפשטי' לכתוב על מזוזות ממש אבל מ"מ הו"א דלחקוק בתוך אבן ולחבר אח"כ אבן זה על המזוזה וזה נראה דהוי עדיף משום דמין במינו אינו חוצץ והוי כמו על מזוזות ממש אמנם כיון דוכתבתם אינו מבואר על מה יכתוב אלא הפי' מעיקרא וכתבתם ואח"כ על מזוזות ועל מאי נכתב לא כתיב בקרא שוב הוי סתום ונשאר לן הג"ש ללמוד סתום מן המפורש דבעינן על ספר וקלף וא"ש השקלא וטריא:

וממילא כיון דילפינן בג"ש דיכתוב על קלף אפילו נימא דיקבע על המזוזה בלי כריכה בקלף או בארגז מ"מ הא בקרא לא כתיב ונתתם או תקבעו על מזוזות אלא וכתבתם על מזוזות וכיון דכתובין על הקלף הרי הקלף מפסיק בחציצה בין הכתב ובין המזוזה וע"כ דעל לאו דווקא על ממש לפסול בחציצה אלא על בסמוך וא"כ ה"ה דרשאין לכתוב בקלף או בארגז:

או מטעם ג' דאפילו נימא על ממש ע"כ צ"ל כיון דקבעינן אותן במסמרים הוי חיבור עם המזוזה והכל חד וקרינן בי' וכתבתם על מזוזות וכדאמרינן בסוכה דף ל"ז ע"א כיון דחיברו כגופו דמי א"כ אין נפ"מ אי כרכינן בקלף או מניחה בארגז המיוחד לה:

ותו משום טעם ד' דהרי אמרו כל לנאותו אינו חוצץ ומסברא כמו דאמרינן כל לנאותו אינו חוצץ ה"ה מה דהוא לשמרו ולהחזיקו הרי הוא בטלה לאותו דבר ואינו חוצץ וה"ה הקלף לכתוב והכרך למזוזה ואין כאן חציצה כלל מכל הלין טעמא נראה לי דמנהגן של ישראל תורה הוא ושפיר למיעבד לכורכן בקלף או בנייר ולקבוע על המזוזה כן נראה לפיענ"ד:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה