מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רפז
בעזה"י אור ליום ו' אדר השני תרי"ו לפ"ק יערגין
הנה מבואר בש"ע ביו"ד סי' רפ"ו סעי' י"ג דבית שאין בו ד' על ד' פטור מן המזוזה מיהו הביא בש"צ במכתב ר"ה בשם הש"ג סוף הלכות מזוזה שאם הי' בית גדול פתוח לבית קטן שאין בו ד' על ד' אפי"ה חייב במזוזה משום דפתחו של גדול הוא נחשב וכאלו פתוח לרה"ר ואפילו אם היו היכר ציור מבחוץ ולפי"ז צריך לקבוע המזוזה בימין הכניסה לבית הקטן אפילו בהיכר ציר מבחוץ ואם הי' הבית הקטן ד' על ד' הי' צריך לקבוע בכניסה בימין הבית הגדול והסתפק הרב הגאון מהר"י עטלינגער ני' האבדק"ק אלטונא אם הבית הקטן הוא ארוך ויש בו כדי לרבוע ד' על ד' דהש"ע שם כ' כהרמב"ם דחייב במזוזה ולפי"ז צריך לקבוע המזוזה אם היכר ציר בבית קטן בימין הכניסה לבית הגדול אמנם הש"ך שם ס"ק כ"ג הביא דעת הרא"ש וסייעתו דבעי' דווקא ד' על ד' מרובע והכריע שם לקבעו בלי ברכה וא"כ גם בנידון הנ"ל הספק אי לקבוע המזוזה בצד ימין של כניסה לבית הקטן או לצד ימין של כניסה לבית הגדול הואיל וההיכר ציר הוא בבית הקטן ושם העלה שיניח על ב' המזוזות לצאת אליבא דכל הדיעות.
ולפי ענ"ד דהנה לפי הסברא דברי הש"ג תמוהים כיון דאין הבית קטן ראוי לדירה אמרינין דהמחיצה המפסקת בין קטן לגדול הוא עומדת לסתור וכמאן דליתא דמי וכל העומד לפרוץ כפרוץ דמי וכ"כ התוס' שבת סי' שס"ו סק"ט דאע"ג דבבית שאין בו ד' על ד' אין מניחין בו את העירוב אבל בית המפסקת חזינין כאלו אינו אבל אינך מחיצות למה יגרע וא"כ בנידון של הש"ג ראוי ג"כ שיהא המחיצה המפסקת כמאן דליתא והפתח שבתוכו כאלו אינו ואינו חייבת מזוזה אלא בפתח האחרת שיש בבית הקטן לצאת לרה"ר או לחצר ונהי דהתוס' שבת לא הביא ראי' לדבריו מ"מ מסתבר כן.
ולכן נראה שהשלטי גבורים לא כתב כן אלא בחדר קטן שאין בו ד' לא באורך ולא ברוחב וא"כ אין הריעותא בא מכח מחיצה המפסקת לבד אלא הוא גרוע ועומד מצד עצמו וחשבינין לי' כאלו אינו וכפרוץ לחצר דמי והמחיצה המפסקת שפיר נשארת והפתח הוי פתח לגדולה. אבל בנידון הנ"ל שהוא ארוך ואינו רחב ואין הגריעותא בא אלא מכח המחיצה המפסקת ולכך אי חשבינין לי' לאותו חדר כמאן דליתא מסתבר דרק לאותה מחיצה המפסקת חזינין כאלו אינה וא"כ אי חיישינין בכה"ג לשיטת הרא"ש וסייעתו כיון דהציר בקטן עושה המזוז' בימין הכניסה מבית גדול לקטן ואז יוצא ממנ"פ להרמב"ם חשיב מקום דירה בפני עצמו וחייב לעשות שם המזוזה ולהרא"ש אין כאן חיוב מזוזה כלל:
אמנם אפי' אם החדר קטן אין בו ד' על ד' בין באורך ובין ברוחב אין דברי הש"ג מוסכמים דראיתי בפ"ת ביו"ד סי' רפ"ו סק"ט הביא בשם חמודי דניאל כ"י דבסהר ומרפסת וכן בית גדול שיש לו חדרים קטנים אפי' לית בהן ד' על ד' חייבים במזוזה ולא הביא ראי' לדבריו ולפי ענ"ד להביא ראי' לדבריו ותליא ברברבתא דלכאורה קשה הרי ריש פ' המוכר את הבית דף ס"א ע"א אמרינין ביציע שאצל הבית אם אין בו ד' אמות בטל לגבי הבית הרי דלא אמרינין דהוי כפרוץ לחצר אלא אדרבה בטל לגבי בית והרא"ש כ' שם דחדר דינו כיצי ע מיהו המרדכי בפ' המוכר פירות האריך דחדר היינו קיטולית הפתוח לטרקלין וחזי לתשמיש אפי' פחות מד' אמות שהוא עשוי להצניע בו חפצים ולתשמיש אדם וא"כ חייב מזוזה דלא גרע מבית התבן ובית האוצר דכל דחזי לתשמיש אדם חייב במזוזה וכדעת המרדכי סתם המחבר בחו"מ סי' רי"ד סעיף ב' אלא שהרמ"א הביא הרא"ש בשם י"א והכ"מ בפ' כ"ה ממכירה דין ב' הקשה על הה"מ שכ' דהא דכתב הרמב"ם דבגג בעינין דווקא ד' למד מיציע והקשה כיון דחדר לא למד מיציע איך למד גג מיני'.
ולפי ענ"ד פשוט דהרמב"ם למד גג מהירושלמי שהביאו ופסקו הרמב"ם בפ"ד ממעשר דין ג' דגג שאין בו ד' על ד' בטל לגבי בית וחשיב כמקצת אויר בית וא"כ מכל הנ"ל נראה דהדין של חמודי דניאל תליא בפלוגתא דלהמרדכי הנ"ל שפיר חזי חדר לתשמישו אפי' אין בו ד' על ד' וממילא חייב במזוזה אבל לאינך פוסקים איכ"ל דגם בכה"ג לא חזי לתשמיש ואינו מחויב במזוזה אלא דבטל לגבי בית וא"כ ע"כ דחשבינין המחיצה המפסקת כאלו אינה וכסברת תוספות שבת הנ"ל.
ואפשר דכוונת הש"ג דחשבינין לי' כפתחו של גדול היינו דחשבינין החדר קטן כבית שער דהש"ג מיירי דמחדר קטן יש פתח לרה"ר או לחצר וא"כ לא קשיא מדברי תוס' שבת הנ"ל דשם איירי בלית בי' פתח ר ולכך סובר דחשבינין המחיצה המפסקת כאלו אינה משא"כ הש"ג מיירי בכה"ג ולכך חשיב לי' כבית שער וכיון דקי"ל ביו"ד סי' רפ"ו סעי' ח' דבית שער כה"ג חייב בב' מזוזות נראה דג"כ אזלינין בתר היכר ציר וכמ"ש הטו"ז ביו"ד סי' רפ"ט גבי חצר דמ"ש בית שער מחצר:
וא"כ בנידון הנ"ל נראה אם ההיכר ציר בחדר הקטן לעשות המזוזה בימין לחדר הקטן ויוצא שפיר דאפי' הוי ספיקא הוי ספיק ספיקא חדא דשמא כהרמב"ם כיון דיש בו כדי לרבע ד' על ד' חייב ואפי' את"ל כהרא"ש דלמא כספר חמודי דניאל וכ"ש לפימ"ש נראה דגם להש"ג שפיר דמי למיעבד כן ואפי' בברכה יש לקבוע מזוזה כן נראה לפי ענ"ד נכון.
אבל לעשות ב' מזוזות לא נראה לפי ענ"ד דלאו שפיר דמי למיעבד הכי דאית בי' חשש דבל תוסיף ואע"ג דאינו מתכוון לעבור אלא משום ספיקא מ"מ למ"ד לעבור בזמנו א"צ כוונה עובר וכדמוכח בר"ה דף כ"ח ע"ב דאסור ליתן מתן ד' על גבי מזבח אפי' משום ספיקא ואע"ג דרשאין להניח ב' זוגות תפילין דרש"י ודר"ת כמבואר בש"ע או"ח סי' ל"ד התם חד מינייהו לאו תפילין הם כלל דבתפילין אי אפיק גווייתא לבריותא פסולין ואין להם דין תפילין וכאלו הניח חפץ אחר על ראשו ולכך אין כאן איסור בל תוסיף וכמ"ש המג"א שם בסק"ג אבל כאן דהמזוזות שניהם כשרים אלא שאין צד מזוזות שמאל חייב במזוזה ולכך אם הניח גם בצד שמאל אפשר דעובר על ב"ת דמ"ש ממטיל חמש ציצית שפי' רש"י בפרשת ואתחנן בשם ספרי דעובר על ב"ת ומסתמא היינו שהטיל החמישית במקום שאין שם חיוב כגון בטלית שיש לו ה' כנפות שאין שם חיוב אלא בד' מרוחקות ואם נסמוך הואיל ואין מכוון להוסיף ואינו עושה אלא מצד ספק לא עבר על ב"ת באנו למחלוקת דמצ"כ הנ"ל עיין בטוש"ע או"ח סי' תרנ"א ושם במג"א ס"ק נ"ז ועיין בפמ"ג בפתיחה כוללת בחלק הא' וכאן אגידו כמו מזבח וגם אני כתבתי בזה בהערות למנין המצות בלאו דב"ת עיי"ש ואין בזה דבר ברור לכך נראה לפי ענ"ד נכון לעשות כמו שכתבתי לעיל: