מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רפג
החיים והשלום וכל טוב לידידי התורני המופלג הדיין המצויין בהלכה מוה' אורי מילער נ"י דיין בק"ק שוסבורג יע"א:
מכתבו קבלתי ועל דבר השאלה אשר הובא במכתבו שבקהלתו ניתן ס"ת לאיש רע מעללים אשר איננו מוחזק מעולם לסופר סת"ם שהוא יתקן הספר והוא איש כל פה דובר נבלה אלא שמעולם לא הוגבה עדות עליו לפסלו אבל זה ברור שמסר את הציבור פעם אחת אצל הקריגסגעריכט והי' להם צער וחרדה וברוב השתדלות שלא נענשו אלא בעונש ממון קנס ומעלתו נ"י אסר ליתן לו לתקן ס"ת ורב שכנגדו התיר ועתה מעלתו נ"י עומד בהוראתו לפסול הס"ת אף בדיעבד והאריך מעלתו נ"י בזה ולפי ענ"ד שהדין עם מעלתו ויפה הורה מתחילה ועד סוף ולזאת אשיב בזה רק בקצרה:
הנה סופר צריך שיהא מוחזק בחזקת כשרות וכמ"ש הטור באו"ח סי' ל"ב שצריך שיהא ירא וחרד לדבר ה' ולא סגי לי' בסתם ישראל בחזקת כשרות לחודא אלא שצריך שנדע בבירור שהוא מוחזק בחזקת כשרות וכמ"ש המג"א סי' ל"ט ס"ק י"ג לענין ליקח ממנו תפילין בעינן מוחזק בכשרות ואע"ג דביו"ד סי' קי"ט לא הביא המחבר דיעה זאת נראה פשוט שהמג"א סובר כמ"ש הבכור שור בע"ז דף ל"ט דכל בדאורייתא בעי' שיוחזק בכשרות ושגם המחבר מודה לזה יעו"ש והמחהש"ק שם דחק במג"א וכ' דס"ל דמשום דדיני סופר מרובין דקשה הא שם קאי לענין להעיד שמאדם גדול הן אלא וודאי סובר כבכור שור הנ"ל דכל בדאורייתא אם יש לו רווח בעי' שיהא מוחזק והא דאמרו ריש פ"ב דר"ה דף כ"ב שהי' בראשונה מקבלין עדות מכל אדם ואפילו לאחר שקלקלו הביתותים והי' חשש שיש להם רווח ואפי"ה הוי רק תקנה התם ליכא רק חשש רווח ועדות החודש קיל כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מקידוש החודש דין ב' ויש לישב בזה קושית הלח"מ שם עיי"ש ועכ"פ לענין סופר שיש לו רווח מזה בעי' מוחזק בכשרות:
וא"כ בנידון שלנו דאדרבה הוא ידוע לאיש רע מעללים אינו נאמן לתקן ס"ת וא"כ הספרים שהיו בחזקת פסול אינו נאמן במאמרו שתיקנם ואפילו אם הגיהו אחריו ומצאו שתיקן הכל אולי לא קידש השמות ואולי לא כתב לשמה שהרי צריך שיאמר קודם כתיבה והגהת הספר וקודם האזכרות שהוא כותב לשם קדושת הספר או אולי חקק בח"ת ולא שייך להתיר משום רוב מצויין אצל ס"ת מומחין הן שהרי ידענו שאינו מומחה ואיננו מוחזק עיין בטו"ז סי' י"ח ס ובפמ"ג שם (ועיין בספר גט פשוט באהע"ז סי' קכ"ג ס"קכ מ"ש בזה לפסול לכה"פ מדרבנן בסופר שפסול בעבירה עיי"ש) אמנם אפי' יודעין דליכא חששות הנ"ל שתיקן והגיה לפנינו מ"מ פסול מטעם שני מטעם שהוא מסור ובזה בוודאי פשוט כמ"ש מעלתו שאפי' מסר מחמת שצערו אותו כמ"ש הרי"ף בפ' הגוזל בתרא ממעשה דמר עוקבא וכמ"ש בפ"ח מה' חובל ומזיק ברמב"ם וביארו בתשובת עבודת הגרשוני סי' מ"ח וכן מובאים עוד ראשונים בזה בשיטה מקובצת שם בב"ק (ולזה נראה שכוון גם הרמב"ם שם דין י"א שכ' בצער ליחיד אסור למסרו) וגם מה עלה על דעת מר עוקבא שרצה למסרו עיי"ש שביאר.
אלא די"ל דנהי דוודאי לדינא גם מחמת צער נקרא מסור אבל מ"מ המסור הזה שהמסיר אפשר דסבר דרשאי ובהיתר עביד בכה"ג והיכא דאומר מותר אינו נפסל וכדאיתא בחו"מ סי' ל"ד סעי' כ"ד ובש"ך שם סק"ח דאפשר דנאמן לומר שוגג הייתי ועיין בשמלה חדשה סי' ב' סעיף י"ז שכ' בכיוצא בזה דלא נפסל מ"מ היינו אם הי' עד עתה מוחזק בחזקת כשרות אבל איש רע מעללים דלית לי' חזקת כשרות מהיכא תיתי נידון להיתירא ומטעם זה אפי' מסר רק פעם אחד ונהי דבלא"ה אע"ג שכ' התב"ש בשמלה חדשה סעיף כ"ו דבפעם אחד יש להתיר שחיטתו כבר כ' הפמ"ג בש"ך ס"ק כ"ו דבתפילין וה"ה ס"ת יש לפסול אפי' בפעם אחד וכן מוכרח.
אמנם להנ"ל יש לומר דווקא באיש כשר אינו נפסל בפעם אחד אבל באיש רע כ"ע מודים דנפסל אפי' בפעם אחד וכמ"ש התבו"ש והפמ"ג בש"ך סי' ב' ס"ק י"א לענין הוציא טריפה מתחת ידו ובלא"ה הש"ך בחו"מ סי' שפ"ח ס"ק נ"ה כ' להוכיח דאפי' בפ"א מותר להרגו וגם משמע ס"ק נ"ג דאפי' אם עושה משום שציערו דינו כמסור לכל הדברים וכ"ש בנידון שלנו שס"ת הי' בחזקת פסול איך יותר ע"י תיקון איש כזה כן נראה לפי ענ"ד נכון דברי ידידו וכו' הק' משה שיק מברעזאווע: