מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רעב
עוד להרב הגאון הנ"ל
ומה ששאל מעלתו ני' עוד בס"ת שב' אותיות האחרונות של השם נדבקו ע"י רוק לאחר שנכתבו בהכשר וכמה תינוקת היו מכירין שזה ו' וזה ה' וכדי לתקן הניחו ע"י תינוק גמי לח על הב' אותיות ועי"ז ניכרו האותיות לגמרי אלא שהקלף שביניהם מטושטש ומספקא למעלתו ני' כיון שא"א להניח כך דהרי האותיות נעשו ממילא והוי חק תוכות והביא שבבית אפרים הביא כיו"ב חיו"ד סי' ס"א והורה למחוק ע"י גרמא ובס' סת"ם פסק בכיו"ב קדור והנראה לפי ענ"ד הנה זה בוודאי פשוט דאסור למחוק ואפי' לש"י דמתיר למחוק שם של ח"ת מ"מ הא כבר הוכיח הבית מאיר כסי' קכ"ה דכל כה"ג לא מקרי מה"ת ח"ת אלא מדרבנן ואע"ג דנראה לי לישב קו' על הר"ן שכ' לישב הא הוי תיקון לענין שבת משום מלאכת מחשבת ותמה הא תיקון אין כאן דהא אכתי פסול ויש לישב עפ"י מה שכתבו התוס' בשבת דף ק"ו ע"א ד"ה בחובל וכו' דאפילו באיסור הנאה כיון דמחשבתו ליהנות מקרי מלאכת מחשבת ה"נ הוא סבר שמתקן בזה ודעתו לתיקונו מקרי מלאכת מחשבת אע"ג שבאמת אינו נכשרת עי"ז וא"כ אין ראי' מסוגיא דהתם מ"מ הא הרשב"א שם לא כ' כן וגם הסברא נראה כך וקרינין בכה"ג וכתב שהרי נכתב.
וגם בספר גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק ל"ת צידד לומר כן והביא ראי' מדברי הסמ"ג ומס' התרומה ומהר"י חביב ומהרלב"ח וא"כ כיון דמה"ת כשר הוא וקדוש בקדושת השם בוודאי אית בי' לאו דמחיקת השם ותו דאפילו נקרא ח"ת נראה דאסור למחוק וכעין שכ' מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל סי' רנ"ו בנכתב בשאר צבעים אית בי' איסור מחיקה דשם לא כתיב וכתבתם אלא לא תעשון כן לה' וכו' ואפי' נעשה ע"י ח"ת ואע"ג דלדעת הש"ך בסי' קע"ט שם שהגוים קוראין אותו בו אינו בכלל איסור המחיקה התם שאני דרק שבעה שמות שאינם נמחקים נאמרו אבל שמו הגדול אם נחקק פשיטא דקרינין ב' לא תעשון כן לה' וכיון שלדעת הבית מאיר ורוב הפוסקים ס"ל דרק מדרבנן מקרי ח"ת וכבר כתבתי למעלה דנראה דאפילו לדעת הרא"ש וסייעתו דס"ל טיפת דיו שנפל על האות אפי' הי' נכתב בהכשר אם גורר ומתקן הוי ח"ת היינו דדווקא אם לא היתה ניכרת אחר נפילת הדיו אז נתבטל שם האות ואם גורר הוי פנים חדשות אבל בנידון דידן הנ"ל שכ' מעלתו ני' שכמה תינוקת הכירו האותיות הו' ו"ה א"כ אפשר שגם הרא"ש בכה"ג מודה לסמ"ק דלא מקרי ח"ת ובנוב"י מהדו"ק חלק אהע"ז סי' פ"ה צידד לומר דאם הקלף שחור וכ' עליו אותיות שהאותיות נראים יותר שחורים משחרות הקלף חשיב מוקף גוויל וכשר יעויי"ש וכמדומה לי שענין אותיות ס"ת בעובדא דמעלתו כך היו והנה בזה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ואם היו האותיות נכרים על אופן זה נראה דהוי ספיק ספיקא אי כהסמ"ק או אפשר דגם הרא"ש מודה כה"ג ובפרט כיון דלדעת הרבה פוסקים הוא רק איסור דרבנן ויכולין לסמוך ע"ז וכעין שכ' הגט פשוט בסי' קכ"ה סקל"ב לענין מקום עיגון.
אמנם כיון דקדושת והכשר ס"ת דבר גדול נראה לי דיעביר עליו קולמוס לשמה מחדש וזה מועיל דהנה באה"ע כ' הטור דלא מהני העברת קולמוס ובש"ע שם סעי' ה' הביא גם דעת י"א דחוששין לדעת רב אחא דרק משום זה אלי ואנוהו לא מהני לכתחילה בשם הקודש ובסי' קכ"ה כ' הבית מאיר דנראה לו מסברא דלענין ח"ת איכ"ל דלכ"ע מהני הע"ק דלא כס' התרומה וכן יש להסביר לפי מ"ש הפרישה בסי' קל"א טעם למה אינו מועיל העברת קולמוס דכיון שכבר נכתבה מה יועיל אם כותב שוב עליו לא נתבטל כתב התחתון והוא עיקר ולא קרינין ב' וכ' לה אבל אם חקק הא אמרינין דחקיקה לא מקרי כתיבה וא"כ כשכותב עליו שפיר מקרי וכתב לה.
ונראה לי ראי' גדולה לדבריו מדברי הטור בסי' רע"ו שכ' ואם יש דיבוק יש לגרור בקדושת השם והוא מעותק מלשון הרא"ש בתשובה כלל ג' והלשון קשה הרי הטור פסק דהעברת קולמוס לא מהני וע"כ כבית מאיר (ולכל הפחות יש להוכיח מלשון הרא"ש והטור לענין חשש כתיבת שם שלא כסדרן מועיל העברת קולמוס כסדרן דהרי האותיות כתובות כדינו אלא דלדעת האומרים דבעינין בכסדרן הוא עפ"י זוהר שתמשוך קדושת אותיות השם משלפניו על של אחריו וכוונה ההוא איכ"ל דגם בסוף סגי)
והנה המג"א בסי' ל"ג סק"ז כ' דהשחרת הרצועות אם נשארו שלא לשמה והשחיר אותם שנית לשמה מהני והביא ראי' מאה"ע סי' קל"א והמפורשים תמהו עליו שהביאו ראי' לסתור ותי' הדגו"מ וכ"כ בנוב"י סי' א' דס"ל כיון דגוף הדין דבעינין השחרת הרצועות לשמה איכא פלוגתא לכך אם מעביר פעם אחרות לשמה הוי ס"ס עיי"ש ולכך בנידון שלנו אם היו האותיות נכרין מעיקרא קודם נתינת גמי ע"ד שכתבתי לעיל יכול לסמוך על הסמ"ק וסייעתו דבכה"ג איכ"ל דהרא"ש מודה לו כדלעיל ויעביר עליו קולמוס מחדש אמנם אם לא היו נכרין האותיות של השם קודם נתינת הגמי א"א להכשיר דכבר סתם הש"ע כהרא"ש ודלא כהסמ"ק וגם אין למחוק דלענין מחיקה גם שם הנחקק אסור למחוק ולאבד ואין תקנה אלא כמ"ש האחרונים או ע"י גרם מחיקה או ע"י קדירה אם איזה תיבות של חול וזה נלפע"ד דעדיף ומעלתו ני' יבחן הדברים ויעשה כהסכמתו דברי וכו' הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: