אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רסה

תשובה רסד

הנה בתשובת חינוך ב"י סי' ע"ב הביא באחד שכ' פסוק ויאמר ה' אלקים אל הנחש והשמיט תיבת אלקים ומספקא לי' אם כיון לקדש תיבת אל לצורך שם אלקים ורק כאשר גמר תיבת אל והצריך עוד לכתוב אותיות ה'י'ס טעה וסבר שכבר גמר תיבת אלקים וגם תיבת אל שאחריו ופסק שם דאסור להעביר קולמוס וגם דלא מהני העברת קולמוס אסור להעביר קולמוס משום אולי קדשו א"כ אסור להעביר עליו קולמוס דהוי כמוחק כדמוכח מדברי הש"ך בסי' רע"ו סק"ו וגם לא מהני העברת קולמוס דאף אם לא קדשו מעיקרא לא מהני הע"ק וכמ"ש שם בש"ך בסק"ב עיי"ש והנה הדין הראשון אינו והוא תמוה דמביא בשם הש"ך בסק"ו דסובר דאסור להע"ק והיינו מדכתב דבאזכרות אין תקנה ואמאי יעביר עלי' קולמוס ומכח זה הכריח דאסור להע"ק וזה תמוה דהרי הש"ך כ' בסק"ב דלא מהני העברת הקולמו' ואיך נימא דקשיא לי' דיעביר עלי' קולמו' ותו דאפי' אי קשיא דיעביר קולמוס אלא משום דאסור דהוי כמוחק דכתב עליון כתב זה יש לומר בדיו ע"ג זהב דהוי כדיו ע"ג סיקרא וזה איכא למימר דחשיב כמחיקה כדאיתא בגיטין דף י"ט אבל דיו ע"ג דיו אדרבה סוגיא מפורשת בגיטין דף י"ט ע"א דלא הוה כמוחק ואין לומר שבת שאני דהרי בשבת דף ק"ד ע"ב מוקי למתני' דכתב ע"ג כתב פטור דלא כר"י דאמר בכותב שם ולא קידשו דמעביר עליו קולמוס וא"כ מדמה להדדי:

מיהו באמת כוונת הש"ך נראה דטעמי' כמ"ש מעיקרא משום דהע"ק לא מהני ואפי' בתיבה שאינה אזכרה דאי טעמא משום דאסור להע"ק משום מחיקה למה צריך לומר בתיבות שאינם אזכרות יש תקנה ע"י גרירה ת"ל דיש תקנה ע"י העברת קולמוס אלא וודאי סובר דזה אין תקנה ומשמע אפי' דיו ע"ג זהב לא מהני הע"ק וכן באמת דעת הא"ר באו"ח סי' ל"ב סק"ה דאפי' בדיו ע"ג זהב וה"ה סיקרא לא מהני הע"ק ולא אמרינין בכה"ג כתב עליון כתב ומה שהקשה עליו הפרמ"ג בסקט"ו בטו"ז שם ובס"ק ל"ו במג"א כבר יישב אדמ"ו הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחיו"ד סי' רנ"ו דאע"ג דאמרינין בגיטין דף י"ט דדיו ע"ג סיקרא כתב העליון כתב מ"מ הא אמרינין שם וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וא"כ מידי ספיקא לא נפקא וא"ש דברי הא"ר מיהו הראי' שהביא הא"ר לכאורה תמוה שכ' שם דאי ס"ד דמהני העברת קולמו' בדיו ע"ג זהב א"כ גם אזכרה יש תיקון ואמאי כ' שם דאין לו תיקון וקשה אי דיו ע"ג זהב מהני הע"ק היינו משום דבכה"ג כתב העליון כתב וא"כ הוי כמוחק התחתון ולזה באזכרה אסור לעשות כן. ונראה לישב דהרי הפרמ"ג בסק"ב בטו"ז בסי' ל"ב הקשה אמאי אסור להעביר העפרות זהב לפי מ"ש הש"ך בכתב שם ואזכרה שלא לשמה אין בו משום איסור מחיקה והרי הכא העפרות זהב לא ניתן לשם קדושה עיי"ש:

ולפי ענ"ד היינו טעמא דאסור דידוע דכשנותנין עפרות זהב מערבין דיו עם העפרות זהב וכשמעבירין וגורדין העפר גורד ומעביר ג"כ קצת מן הדיו ולכך אסור והוי כמוחק וכיון שאין האיסור משום העפרות זהב לכך שפיר כתב הא"ר אי ס"ד דיש תקנה גם באזכרה יעביר עליו קולמוס דאין אסור משום מחיקה דדיו על גבי זהב דהזהב לא נתקדש ואי משום מיעוט הדיו הא דיו על גבי דיו לא הוי מחיקה ומותר ממה נפשך אלא וודאי אין תקנה בהעברת קולמוס אפילו דיו ע"ג זהב או ע"ג סיקרא ועכ"פ כולם סוברים דשם שנתקדש אין איסור להעביר עליו קולמוס בדיו ע"ג דיו אבל בדיו ע"ג סיקרא וה"ה ע"ג זהב אם נתקדש אסור להעביר עליו קולמוס דהוי כמוחק התחתון ואם לא נתקדש לא מהני לו העברת קולמוס לקדשו לא מבעי' בדיו ע"ג דיו אלא אפילו בדיו סיקרא או זהב לא מהני העברת קולמוס וכ"כ אדמ"ו הגאון זצ"ל בתשובה שם סי' רנ"ו דמותר להעביר עליו קולמוס על שם שנתקדש בדיו ע"ג דיו וגדולה מזו כ' שם בסי' רע"א דאפילו אם יש לחוש על ידי שהכתב נושן אולי ע"י הע"ק יפול קצת מן הדיו הישן אפי"ה מותר דהוי רק כגרם כיבוי ושרי ועכ"פ מבואר דאין קיום למקום לדברי החינוך ב"י הנ"ל.

ויש. להביא עוד ראי' נכונה מדברי תה"ד בסי' מ"ח שכ' דמותר להעביר קולמוס על תיבות בתפילין ומזוזות כדי לחדשן ולהאירן כל זמן שרישומן ניכר ואי ס"ד דכתב העליון מבטל כתב התחתון והוי ככותב מחדש א"כ יהא אסור בתפילין משום שלא כסדרן אלא וודאי דלא חשיב כמו מוחק התחתון ולכך שרי וא"כ ה"ה באזכרות ודין של תה"ד הוא הלכה פסוקה בש"ע בסי' ל"ב סעי' כ"ז ולא העיר עליו שום אחד מהאחרונים לומר דיש לחוש משום מוחק כתב התחתון ויהי' שלא כסדרן אלא וודאי דאין ספק דדיו ע"ג דיו אין כתב העליון מבטל את התחתון לא מבעי' לפי מ"ש התוס' בגיטין דף י"ט ע"א ד"ה דיו כו' דלכ"ע דכתב עליון דיו ע"ג דיו לא מקרי כתב אלא א"כ מתקן דהיינו התחתון הי' שלא לשמה והשני מעביר עליו קולמוס לשמה בזה סובר ר"י דמהני כתב עליון וא"כ לשמה על לשמה פשיטא דלא הוי מחיקה.

אלא אפילו אי אמרינין כמאן דאמר דר"י או ר' אחא ב"י אליבא דכ"ע סובר דכתב העליון לעולם כתב עיין ברמב"ן וברשב"א בגיטין שם ובש"ע אהע"ז סי' קל"א סעי' ה' הביא מאן דפסק כר' אחא ב"י בזה ולדידהו הי' מקום לומר דאי כתב עליון כתב אפילו דיו ע"ג דיו ולדידהו צ"ל דגבי שבת שאני דמלאכת מחשבת בעי' והש"ס בשבת דף ק"ד קאי לר"ח וא"כ לפי השיטה הזאת הי' אפשר לומר כדברי חינוך ב"י הנ"ל מ"מ לא נראה כן דנהי דהואיל ומחדשו ומאירו לשמה חשבינין לי' כאלו נכתב בפנינו לשמה אבל לחשוב זה מה שהוא מאירו מיפהו ומאנוהו יהי' כאלו מוחקו ויהי' עובר בזה על לא תעשון כן וכו' זה לא מסתבר שהחיפוי והיפוי יהא בכלל איבוד וכבר הבאתי ראי' מדברי תה"ד סי' מ"ח ומהש"ע וא"כ אפילו איכא דיעה זו בעולם מ"מ אנן לא חיישינן לה וא"כ מותר להעביר בקולמוס דיו ע"ג דיו בשם שנתקדש כבר וא"כ אין לחוש לאסור בנידון של חינוך ב"י.

ואמנם גם הדין הב' של החינוך ב"י שכ' דלא מהני העברת קולמוס אם אמנם שזה הדין אמת וכן פסקו הש"ך שם בס"ק ב' מ"מ בנידון שלו דמיירי במספקא לי' אי קידשו בפעם ראשון וגם יש ספק אולי קי"ל כר"י דמהני העברת קולמוס וכדעת הרשב"א לר"א דהביא בש"ע אהע"ז סי' קל"א סעי' ה' וא"כ י"ל דמהני מטעם ס"ס וכעין שכ' המג"א בסי' ל"ג ס"ק ז' וכמו שביארו בדגו"מ שם מיהו הדג"מ שם פליג עלי' דמג"א א"כ גם כאן יש להחמיר דלא מהני העברת קולמוס וכחינוך ב"י.

והנה הא דמהני לר"י העברת קולמוס לפי הסברא שהביא בתה"ד סי' מ"ח הנ"ל דווקא גבי לשמה דכיון דמקצת לשמה סגי אבל אם כתב פסול כגון מומר מסור או כותי ואינך פסולים דגם לר"י לא מהני העברת קולמוס וכיוצא בזה הביא הגט פשוט בסי' קכ"ה סקל"ג בשם ס' התרומה דאם נכתב האות בח"ת והעביר עליו קולמוס איכ"ל דגם לר"י לא מהני כיון דנעשה האות שלא כתיקונה לא מהני העברת קולמוס וא"כ אפשר נמי אם כתב פסול לא מהני לכ"ע הע"ק ונפ"מ דלא חשבי' לי' לס"ס אפילו לדעת המג"א כנ"ל דחשיב לי' לס"ס מ"מ כאן פסול מיהו הגט פשוט כתב שם דלפי הטעם שכ' התוס' בגיטין דף י"ט ע"א ד"ה דיו וכו' דהואיל ותיקן בכתב העליון חשיב ככתב לפי"ז משמע דאין חילוק ואפילו בח"ת והה"ד בכתבו פסול מהני לר"י הע"ק:

מיהו י"ל אפילו אי אמרינין דווקא בלשמה מהני הע"ק איכ"ל בכתבו פסול דממעטינין מוקשרתם וכתבתם היינו מטעם זה דכיון דהוא אינו מאמין ומחזיק בי' אינו יכול ליתן להדבר קדושה ולהחזיקו בקדושה וכמו אם נכתב שלא לשמה דאין לו קדושת הדבר וראי' לזה דבאו"ח סי' ל"ג הובא סברת בעל התרומה דפוסל ברצועות שהשחירן גוי מטעם שלא לשמה והקשה בתשובת מהר"מ לובלין סי' ס"ח ות"ל משום וקשרתם וכתבתם דכל תיקונים יש ללמוד מזה אמנם להנ"ל א"ש דזה דווקא אם בעי' לשמה והוי כאלו לא נעשה לשמה בוודאי לדעת ר"ת דסובר בכל עניני המצות ילפנין מוקשרתם וכתבתם ילפינין מי שאינו בתורת אותו דבר כגון בשמירת מצות ציצית או לולב א"י לעשותם לדידי' אין הטעם משום לשמה אבל לשיטות יתר הפוסקים איכ"ל דטעמייהו דחשיב כמו שלא לשמה וא"כ לר"י מהני ה"עק ולפ"מ להמג"א הנ"ל יש לצרף זה לס"ס כן נראה לפי ענ"ד.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה