אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רסא

תשובה רס

בעזהי"ת יום א' פ' משפטים תרל"ו לפ"ק פה חוסט יע"א.

החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג בתורה מוה' משה פאלאק נ"י אבדק"ק אורטדאקסי"ן באניהאד יע"א.

מכתבו זה שבועות שתים קבלתי ובעש"ק העבר קבלתי שנית ואני טרוד מאוד בעול הציבור ובעול הגליל ובעול הישיבה ה' יברכם והנה נשאלתי במכתב הראשון על דבר הסופרים שאינם מניחים למטה גליון בס"ת טפח ולמעלה ג' אצבעות ובין דף לדף ב' אצבעות ומדוע שתקו רבנן לזה ובאמת גם בעיני הי' קשה על הסופרים שעושים נגד ש"ס מפורש מנחות דף למ"ד ובשו"ע יו"ד בסי' רע"ג ולכאורה הי' נראה לי ליישב מנהגם דלפי המבואר בנמוקי יוסף בריש הלכות ספר תורה כ' דלכך בעינין למטה טפח מלמעלה ג' אצבעות משום משמוש ידים שהכל ממשמשין בה ולמטה איכא למיחוש בי' טפי ולכך בעינין יותר ונראה מדבריו דלאו הלכה למשה מסיני הוא אלא להשמר הס"ת מקלקול וכעין דאמרינין גבי גט באה"ע דף קכ"ה דבעינין למטה בגט שינוח חלק כדי תפיסת היד והיינו נמי טפח והנה כבר כ' הרא"ש בהלכות ס"ת ובב"י בסי' ע"ר הביאו בריש הלכות ס"ת ופסקו בש"ע דבזמנם היו לומדים בס"ת אבל האידנא דהדפוס מצוי אין לטלטל ס"ת ללמוד מתוכו:

והפרישה דעתו שם דבזה"ז אין כלל מצות ס"ת וכבר השיגו האחרונים על זה ובשאג"א סי' ל"ו כ' מטעם אחר לפקפק האידנא על מצות כתיבת ס"ת משום דאין אנו בקיאין בחסרות ויתירות וכבר כתבתי (לעיל תשובה רנ"ד) דא"כ איך אנו מברכין על תפילין ועל ס"ת ובכל הדברים מצינו פלוגתא וצריכין אנו לפסוק כבתראי או כרוב הפוסקים וכיון שאנו עושין כהסכמת הפוסקים הרי אנו מקיימין כמו שצוה אותנו בוראינו והחיוב עלינו גם בזה"ז לעשות המצוות כפי הסכמת הפוסקים אמנם אע"ג דגם האידנא איכא מ"ע בכתיבת ס"ת מ"מ האמת כמ"ש בספר בני יונה דמעיקרא היו לומדים בח"ת והי' עיקר מצות כתי' ס"ת כדי ללמוד מתוכו ועי"ז שלמדו בו הי' הקלקול שכיח טפי א"כ שפיר איכ"ל דע"כ לא אמרו בגמר' והצריכו להניח גליונות גדולות ובין עומדי' הרבה חלק רק בזמנם אבל בזה"ז דאין לומדים מתוך ס"ת אלא עומד בהיכל לקרות בו לפעמים בציבור ואין חשש קלקול כולי האי אפשר דא"צ להניח כ"כ רווח:

אמנם לאמת זה אינו מספיק דהרי הטור וש"ע הביאו דברי הרא"ש דיש חילוק לענין זה בין זמנם לזמנינו ואפי"ה פסקו בש"ע דצריך להניח למטה ד' אגודלין ולמעלה ג' אגודלין ובין דף לדף ב' חגודלין א"כ עדיין צריך טעם ולפי ענ"ד דשורש הדבר הוא משום הידור מצוה עד שליש כדקי"ל באו"ח סי' תר"ץ וגם כאן לפי ערך הס"ת שכ' הרמב"ם שהוא לערך י' טפחים ואם נחשב מה שמשיירין בהגליונות מלבד שהוא מוכרח להניח כמו אטבי דספרא יהא לערך שליש מן הכתב וכיון שהוא משום הידור מצוה נהי דהחיוב מן התורה כמו שדרשו חכז"ל זה אלי ואנוהו התנאה לפניו בס"ת נאה וכו' מ"מ הוא רק לכתחילה ועיין בכפ"ת ריש פרק לולב הגזול דלפעמים הוא גם לעכב ומכל מקום הא דהכא הוא רק לכתחילה:

ובאו"ח סי' תכ"ו פסקינין היכא דיש לחוש לביטול מצוה ע"י ההידור מוטב לבטל מצות הידור והוא מבואר בתה"ד ולכך נראה כיון דמצות כתיבת ס"ת הוא חיוב על כל האדם ובצוק העתים האלו שהפרנסה בקישוי ובצמצום ואם יתרבה מחיר שיווי הס"ת ע"י שהוא מוכרח להניח גליונות ארוכים מעלה ומטה ובין העמודים ויצרכו לזה קלף הרבה עי"ז יתמעטו הלוקחים ולא יהי' להסופרים במה להתפרנס ויפסקו ממלאכת שמים ויש לחוש לביטול המצוה ולכך הם ממעטים הגליונות שלא יצטרכו כל כך קלף ועי"ז יוכלו למכור והקונים לקנות במחיר השוה ויהיו הקונים מרובים כן נראה לי ללמד זכות על הסופרים אמנם מי שידו משגת ואפשר לו בוודאי ראוי לו לשלם לסופר ולהתנות עמו לעשותו בהידור מצוה כראוי ע"פ הדין של השו"ע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה