מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רס
עוד להנ"ל בעזה"י יום ו' פ' חקת תרל"ח לפ"ק חוסט יע"א. החיים והשלום וכל טוב להרבני המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' יהודא גריניואלד נ"י:
מכתבו קבלתי ושם העיר על מה שכתבתי (בתשובה הקודמת) דלפי הנראה צריך להסיר המטליתים שלא היו משורטטים וצריך לעשות מטליתים חדשים ולשרטטן ולכתוב על המשורטט ומעלתו פקפק על זה והביא ראיות נגד זה ואני לא אמרתי קבלו דעתי ואנא אמינא לי' יאושר כוחו אם ישאל לרבנים אחרים ויעשה עפ"י דעת הרוב כי כבר כתבתי שאני מונע את עצמי בכל מקום שאפשר ודי לי באחריות דנפשי. ובגוף הדין כבר כתבתי דעתי דדבר זה תלי' בפלוגתא דלדעת ר"ת וסייעתו דס"ל דס"ת ל"ב שרטוט רק בשיטה העליונה אבל לדעת הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים דס"ל דבעינין שירטוט מצד הלממ"ס ובירושלמי במגילה הביאו הראשונים שאין כותבין על הנייר הוא הלכה לממ"ס ומאי דבעינין שירטוט בס"ת הוא ג"כ הלממ"ס לדעת הרמב"ם ומסתמא כשם דהלכה לממ"ס דפסול על הנייר הנאמר שם בוודאי אם כתב אפי' אות אחת על הנייר הוא פסול וכמו שביאר מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחת"ס חלק יו"ד סי' רע"ח שכמו שאם נכתב על הנייר אפי' אות אחת הוא פסול וא"כ גם הלממ"ס שצריך לכתוב על השירטוט ואם כתב בלי שירטוט אפי' אות אחת הוא פסול ג"כ כן נראה לי פשוט דלדעת הרמב"ם וסייעתו צריך לכתוב כל אות ואות על השרטוט ואין אנו יכולין ורשאין לומר דהלממ"ס הוא כדי שיכתוב מיושר דמי ירד לסוד ה' וכן כיוצא בזה כ' בתשב"ץ סי' ג' ח"א וכן מצאתי בספר מלאכת שמים מהגאון מווירצבורג וכן דעתי דאין אפשר לחלק בין אות או תיבה אחת לבין הרבה פסוקים כיון דהוא פסול בלא שירטוט ולא קיים בזה מצות כתיבת ס"ת כמ"ש הב"י ביו"ד סי' רע"ט בשם הרמב"ם בתשובה לה' ס"ת ואפי' באות אחת שחסר ממנו פסול וא"כ מ"ש מאות הנכתב על הנייר לאות הנכתב בלא שירטוט:
ובאמת מצאתי בלשון הרמב"ן בגיטין דף ו' בשם הגאון רב נטרונאי כך ראינו כל דבר שהוא משום קדושה צריך שירטוט ואסור לכתוב פסוק אחד בלי שירטוט חוץ מן התפילין וכו' עיי"ש ולשון זה של הגאון לא הבנתי דכתב פסוק אחד מ"ש פסוק או אות אחת ופסוק אחד מאן דכר שמי' בכל האי דינא ואי אמרינין פסוק ח' דווקא הי' אפשר לומר טעמו של ר' יצחק דמחלק בין ב' או ג' תיבות דהרי כ' המג"א בסי' תר"צ דלא מצינו פסוק מב' תיבות אבל מג' תיבות מצינו בפ' ויחי לישועתך קויתי ה' וא"כ אפשר לומר בטעמו דר"י דגזר שמא יכתוב פסוק אחד מתורה דנמצא מג' תיבות וג"כ הי' סברא לחלק בין ס"ת לשאר ספרי קודש דשם בעינין דווקא ד' אבל לא אבין שום טעם וסברא מה לי פסוק או תיבה ואפי' למהרי"ק שהביא מרן בתשובה הנ"ל.
וע"כ לפי ענ"ד לשיטת הרמב"ם וש"ע וסייעתו דס"ל שיך שירטוט דאוריי' ובס"ת אין סברא לחלק דאין אנו יודעין טעמא דהלממ"ס כמ"ש התשב"ץ הנ"ל ודווקא לשיטת התוס' ורש"י דס"ל דס"ת לא בעי שירטוט אלא משום זה אלי ואנוהו אפשר לחלק מסברא וכיון דבש"ע פסק כהרמב"ם לכך כתבתי כדלעיל והנראה לפי ענ"ד כתבתי והיינו לכתחילה אבל בנידון דמעלתו דכבר דבק המטליתים בלי שירטוט ואם נסירם משם הוי אפשר לפי הנראה איסור דרבנן ואפשר איסורא דאורייתא יתא וכמ"ש התשב"ץ הנ"ל במוחק דברי קודש אלא משום כדי לתקן שרי יעוי"ש וא"כ בנידון דידן לפי הנראה דמקרי לתקן שיהי' מתוקן אליבא דכל הדיעות אע"ג דלר"ת וסייעתו כשר בלא"ה מ"מ כדי לתקן אליבא דכ"ע הי' נראה דשרי לתקן:
מ"מ גוף הדבר פשיטא לי' להתשב"ץ דהוי רק איסור דרבנן ולא ברירא לי דלפי מ"ש המל"מ בפ"ט מהלכות כלי המקדש גבי המעיל דכתיב בי' לא יקרע דכל דבר קדוש אסור לקרוע והנה מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל חיו"ד סי' ס"ד הסכים דלא כהש"ך דגם בלקיחת מטלית מקרי סתירה אלא מ"מ כיון שהוא לתקן מותר לסתור ולכאורה זה דווקא בוודאי תיקון אבל בנידון הנ"ל דלר"ת א"צ תיקון א"כ אין ללמוד מהתם מ"מ כיון דקי"ל כהרמב"ם דהלממ"ס הוא ופסול וא"כ הוי כרוב הדיעות ואנן קי"ל כרוב ואני כתבתי בזה במקום אחר וגם מעלתו נ"י פשיטא לי' דאסור והוי כעין שווי' אנפשי' חתיכה דאיסורא ולכך ישאל ג"כ לרב אחר וכמש"ל דברי החותם בברכה המשולשת: הק' משה שיק מברעזאווע.