מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רנט
בעזהי"ת יום ב' פ' נשא תרל"ח לפ"ק פה חוסט יע"א:
החיים והשלום וכל טוב להרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה חתן בן מרן הגאון חת"ס זצ"ל כש"ת מוה' יהודא גרינוואלד נ"י היושב בשבת תחכמוני בישוב שיראוויץ יע"א:
מכתבו קבלתי בעת אשר לא הייתי בקו הבריאה וגם עתה אני חלוש מאוד ואעפי"כ לא רציתי להתמהמה עוד ואשיב בקצרה כאשר יורני ה' והנה שאלתו שקרה בעירכם שסופר אחד תיקן ס"ת והי' צריך להניח מטליתים ולכתוב על המטליתים ולא שירטוט המטליתים אעפ"י שכ' בהן ב' או ג' תיבות וכן עשה בס"ת השני ושואל מעלתו כיון דקי"ל דאין כותבין בלא שירטוט א"כ מאי דינם של אותן ס"ת והנה מדברי מעלתו נ"י נראה דהא דאמרינין בגיטין דף ו' ע"ב לר' יצחק שתים כותבין בלי שרטוט אבל שלש לא ולמתני' אפי' ג' כותבין בלי שרטוט אבל ד' לא ולפי הנראה מדברי מעלתו ס"ל דפלוגתא זאת הוא גם לענין ס"ת וזה אינו דס"ת לדעת הרמב"ם לפי מה שפסק בש"ע סי' רע"ח הוא הלכה לממ"ס דצריך שירטוט דווקא וממילא אם כ' תיבה בלי שירטוט כאלו לא נכתב כדינו וכאלו חסר תיבה אחת מן התורה ולכך פסול אפי' בתיבה אחת לדעת הרמב"ם וסייעתו ולכך בוודאי גם אם גרד תיבה או אות אחת או אם דבק שם מטלית ותיקן כדי לכתוב עליו וכ' בלא שירטוט הוי כאלו לא נכתב כלל והוא פסול עדיין וכן מבואר בספר מלאכת שמים והעתיקו ג"כ הרב הגאון מוה' שלמה גאנצפריד נ"י בספרו קסת הסופר בסי' ג' סעיף ה' שמביא שם דברי המלאכ"ש שהוא בכלל כ"ה סעיף ו':
ומטעם זה אני תמה על הספר בני יונה שכ' ואם גרד וע"י הגרידה ניכר כאלו הי' משורטט לכתוב ביושר סגי דזה שייך בשאר ספרי קודש דאסור בלא שירטוט משום שמא לא יכתוב ביושר אלא מעוקם וכיוצא בזה כדאיתא ביו"ד סי' רפ"ד אבל בס"ת דלדעת הרמב"ם הוא הלכה לממ"ס ופסול נראה בעינין דווקא שירטוט ואינו מועיל היכר אחר במה שיוכל לכתוב על ידו כתב מיושר וא"כ אני מסופק אם גרידה מועיל להיתר שיכתוב ישר ולא יוצרך שירטוט או דלמא כיון דהלכה למשה מסיני ואין אנו יודעין טעמא דקרא לכן צריך דווקא שרטוט וצ"ע.
ועכ"פ בנידון הנ"ל בוודאי צריך לתקן וליטול המטלית ולגנוז ולשרטט על מטליתים אחרים ולכתוב את החסר וכל זה בס"ת אבל בשאר ספרי קודש דאסור לכתוב ג' לר"י או ד' למתניתא בלא שירטוט זה נראה לי רק מדרבנן או משום כבוד התורה שאנו מצווין ג"כ או מאת ה' אלקיך תירא ומקדשי תיראו או מקרא לגדל ולרומם את בית חלקינו וה"ה כל דבר שבקדושה ע"כ אנו צריכין לעשות שירטוט כדי שלא לעקם הכתב ויהי' גנאי ח"ו לספרי הקודש ולכך לר"י תיבה אחת או אפי' שתים נמי הוא יכול ליישר הכתיבה אף בלי שירטוט ויוכל לצמצם שיהא כתב ישר ולא מעוקם אבל שלוש הן תיבות מרובים ויש לחוש שלא יוכל לכתוב כתב מיושר בלא שירטוט דג' מקרי הרבה כדילפינין גבי זבה דכתיב ימים רבים ודרשינין ימים שנים שלש רבים ולמתניתין אפי' שלשה מותר רק ד' ומשם ואילך אסור בלא שירטוט דאז יש לחוש טפי שישכח מלצמצם ויהי' הכתב מעוקם וכיון דהוא אינו רק חשש ולכך פסק הרמב"ם כמתניתא.
ובזה אפשר לומר הא דבהלכות יבום פסק הרמב"ם דאפי' שלוש תיבות אין כותבין היינו אם הב"ד כותבין השט"ח למקום אחר אמרינין סו"פ מצות חליצה דאיכא למ"ד דחיישינין לב"ד טופין ולכך צריך ליזהר שלא יעשו דבר שאפשר לחושדם שטעו ולא יסמכו עליהם וכמו דחשדו בגיטין דף ו' ע"ב על ר' אביתר שאינו ת"ח משום שכ' ג' תיבות בלא שירטוט כן נראה לפיענ"ד: