מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רנו
שיל"ת חוסט עש"ק פ' ויצא תרל"ב לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ם סופר ני' אבדק"ק מונקאטש יע"א.
הנה קבלתי מכתב מאת פר"מ ני' וגם ספרו מחנה חיים ב"מ וכו' הנה בח"ש תשובה ז' פשיטא לי' לפר"מ ני' דדיו ע"ג צבע מהני והוי כתב כשר ואפילו אזכרות רשאי להעביר ע"ג צבע דיו אלא על מקצת אות נראה דלא מהני והביא קצת ראי' מלשון רש"י ופר"מ ני' האריך בזה. ולפי ענ"ד פשיטא לי לאידך גיסא דדיו ע"ג צבע פסול ולא מהני והוא דבר מבואר באלי' זוטא ורבא באו"ח סי' ל"ב סעי' ג' כ' שם המחבר אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים פסול וכ' הא"ר וזוטא מדנקט פסול מוכח דאין לו תקנה ולא מהני להעביר עליו דיו ושכן כ' בספר ע"ת יעויי"ש ופשוט דטעמו משום דאמרי' בגיטין דף י"ט ר"י לר"ל דלא מהני בכה"ג גבי עדים וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וכ"כ מרן זצ"ל ביו"ד סי' רנ"ו וראיתי שפר"מ נ"י מביא ראי' ממאי דפסק בפי"א דשבת דדיו ע"ג סקרא חייב שתים ולפי מ"ש וכי מפני שאנו מדמין וכו' פרש"י דגם חטאת הוי ספק וע"כ דהרמב"ם לא פסק כר"י:
וזה אינו דהרמב"ם בפ"א מהלכות גירושין דין כ"ג פסק כר"י דאסור לרשום להם בדבר המתקיים ובאמת בס' קדושת ישראל על גיטין שם תמה על הרמב"ם בזה אבל לדידי תימה לי עליו מאז דהוא עצמו מביא דברי הרשב"א בגיטין דף כ' גבי גט שנכתב שלא לשמה והעביר עליו קולמוס וכו' ושם ברשב"א מבואר מפורש דלא כפירש"י אלא דכך השיב ר"י דאע"ג דבשבת חייב משום כותב אין ללמוד גם ממנו יעויי"ש וכן ראיתי שכ' ג"כ בתשב"ץ לפרש כן בח"א סי' קכ"ז וא"כ דברי הרמב"ם נכונים דלענין שבת פשיטא דחייב אלא דאין למילף גט ושאר ענינים מיני' ולי הי' נראה הטעם דהרי בשבת הוא חייב על רושם אפי' אינו כתב כדאיתא בפ' הבונה דף ק"ג ובפי' המשנה ובפ"א משבת וכן מבואר בב"י סי' ק"ל דדיו ע"ג סיקרא הוי ספק ולהרמ"ה הוי וודאי אינו גט:
וכן נראה מלשון הירושלמי דפריך על הא דאמר רב מקרעין להם נייר והלוא כתב הראשונים הוא ופי' במרדכי שם דהוי כתב ע"ג כתב ודיו ע"ג חק יריכות ונראה דלא גרע מדיו על גבי סיקרא ואפי"ה פריך בפשיטות ומזה נראה דהוי ראי' להרמ"ה דוודאי לא הוי כתב מיהו הרמ"ה לשיטתו דמפרש שם בטור מקרעין כפי' התוס' לעיל דף ט' א"כ איכ"ל קושית הירושלמי כפי' התוס' שם משום דאינו יכול לקיים ואני אמרתי דגם הרמ"ה סובר דהוי ספיקא אלא כיון שעי"ז הוי ס' מגורשת אמרינן דלתיקוני' שדרי' ולא לעוותי ונתבטל שליחותם לגמרי ולכך אינו גט ומיושב קושית הב"י ועכ"פ מידי ספיקא לכ"ע לא נפקא וא"כ דיו ע"ג צבע לענין ס"ת ותפילין ומזוזות פסול מספיקא דאורייתא.
אמנם יש לומר דהוי פסול וודאי דהרי הצבע חוצץ בין הדיו והקלף ואנן בעינן שיכתוב על הספר בדיו ובתשובת מרן חת"ס בחיו"ד סי' רנ"ו הביא מרן זצ"ל בשם הגאון מוה' שלמה קליגער זצ"ל בדיו שנתאדמה לפסול משום חציצה וכ' מרן זצ"ל דנראה דרושם אינו חוצץ אבל על הצבע שיש בה ממש נראה דפסול בוודאי בשלמא בגט דלא בפי' קלף וכשר הכתיבה על כל דבר המתקיים וכיון דסיקרא כדבר המתקיים הוא לא שייך פסול דחציצה ופלפלו רק אי כתב העליון דדיו הוי כתב אבל בס"ת ות"ומז פסול משום חציצה כן נראה לפיענ"ד:
ועתה אבוא למה שפלפל פר"מ נ"י אם לא העביר דיו על כולו ונהי דלהנ"ל אין נפקותא לענין סת"ם מ"מ נפקא מינה לענין גט אי הוי וודאי אינו גט ומעלתו נ"י שלא הביא ראי' ברורה לזה דפסול אלא שלשון רש"י משמע כן ולכאורה בס' גט פשוט באה"ע סי' קכ"ה אות ל"ד נראה דס"ל דכשר דכבר מבואר בש"ע שם סעי' ד' דאפילו מקצת מן האות הוא חק תוכות כיון שנגמר בהכשר כשר והב"ש שם ס"קה כ' דאפשר גם בהתחיל הפסול הדין כן לדעת הב"י וסייעתו אמנם הרד"ך ומהר"מ אלשקיר חולקין והאריכו לאסור וגם הפר"ח שם הסכים לאיסור והגט פשוט האריך וכ' בס"ק ל"ד דאם כתב בכשרות שיעור אות שלם איכ"ל דכ"ע מודים דכשר ואין זה המקצת הנכתב בפסול פוסל ומגרע השיעור אות שנכתב בכשרות וא"ב נראה דגם כאן ס"ל כן וא"כ גם מרש"י אין ראי' דאיכ"ל דמיירי במאי דצריך לשיעור השלמת האות וכעין תשובת מהרד"ך וסייעתו.
אמנם לדינא י"ל כדעת פר"מ נ"י דאם לא העביר על כולו לכ"ע פסול אי מסברא או מגמרא דהרי אפילו העביר על כולו יש דיעות וסברות דכתב הראשון הוא עיקר והכתב השני כמאן דליתא וא"כ נראה מאן דפליג דווקא אם העביר על כולו דיו הפנים חדשות ביטל התחתון אבל אם רק על מקצתו אפילו הוא שיעור אות מ"מ כיון שהתחתון עדיין רישומו וצורתו ניכר לכ"ע הוא עיקר ומבטל המקצת שעליו וזה נראה לפי ענ"ד הפירוש בירושלמי בפ' הבונה דמוקי הא מתני' דכתב ע"ג כתב פטור אפילו למ"ד כתב העליון דמיירי בכתב ע"ג כתב כנ"ל ובס' ק"ע לא ביאר שם כל הצורך ולפי ענ"ד היינו כנ"ל ומטעם הנ"ל.
ובס"ת תומ"ז נראה מסברא דפסול נמי מטעם אחר משום דכל יתר כנטול דמי והרי לפי"ז נחלק אות אחת לשנים ולשלשה ומטעם זה נחלקו על הראב"ד המובא במג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ג וס"ל דיתר חיבה פסול משום דכל יתר כנטול דמי ולפי ענ"ד נראה ראי' מדברי ראב"י שבמרדכי בגיטין על הא דמקרעין להם שמפרש הירושלמי הנ"ל ומשני בממלאים הקרעים דיו דכ' דאינו ממלא אלא עד הרשימה נראה דאם מעביר גם על הרשימה דפסול משום כתב ע"ג כתב ונעשה כולו עי"ז פסול ופסוקי אותיות לא מפסיקינו מקצתו כשר ומקצתו פסול ואפילו פסיקי תקיעה לא מפסיקינן לדעת הרבה פוסקים דאי הוי ס"ל להירושלמי דכה"ג כשר אמאי צריך לתרץ בממלא הקרעים לתרץ דהרי הרשימה הוי רק קו דק והוא מרחיב הכתב כדרך כתיבה וממילא מקצתו אינו כתב ע"ג כתב וכשר בו דהרי בלא"ה כ' התוס' בגיטין דף ט' ע"ב ד"ה מקרעין וכ' לפי פי' ר"ח דקושית הירושלמי הוא משום קיום וא"כ צריכין או להרחיב או לקצר ואי כה"ג כשר הוי מצי לשנויי לפי פי' המרדכי הקושיא דהוי כתב ע"ג כתב וגם בתוס' שם פלפלו בזה למה אינו פסול לפירש"י משום כתב ע"ג כתב ולא תי' כנ"ל וע"כ נראה מהתם דבכה"ג פסול מכ"ש בגוונא ונידון שלנו דיש עוד טעמים שכתבתי לעיל וא"כ בדין זה גם לי נראה כמ"ש פר"מ נ"י דבכה"ג פסול בוודאי:
אמנם מאי דפשיטא לי' לפר"מ נ"י דגם בשמות הקדושים רשאין להעביר דיו ע"ג סיקרא משום ב' טעמים א) דבכה"ג לא חשיב מחיקת השם ב) דהשם לא נתקדש דאדעתא דהכא לא אקדשי' לדידי פשיטא לי לאידך גיסא ומבואר כן מדברי מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רנ"ו בד"ה היוצא וכן כ' בתשב"ץ ח"א סי' קכ"ז בוודאי למ"ד מוחק ע"מ לתקן לית בי' איסור דלא תעשון כן שרי' וכבר פלפלו בזה וגם בתשובות מרן זצ"ל שם סי' רס"ד ורס"ז כ' חילוקים בזה ובנוב"י מהדו"ת סי' קפ"א כ' ג"כ חילוקים בזה וגם בנידון כזה הוי כתחילתו מכבה ואי פוסק הוי מוחק לגמרי רק בסוף הוא מתקן ודעתו לתקן וא"כ תליא בפלוגתא הנ"ל:
מ"ש עוד דהשם לא נתקדש אדעתא דהכי באמת שגם אני הקשיתי כן במקום אחר בכל השמות שנכתבו מעיקרא בטעות בחסר יחיר או שאר פסולין שלא יהיו קדושים וכל הפוסקים והתשובות זלאים מזה איך לעשות תקנה אבל כולם מודים שהשם בקדושתו וע"כ כל שכיוון לכתוב את השם וקידשו השם קודש ואפילו אם אין ראוי ע זה באותו מקום בס"ת מ"מ הוא קדוש קדושת עצמו דכל שם בס"ת יש בו ב' קדושות קדושת ס"ת וקדושה מצד עצמו שהוא שמו על השי"ת הגדול והנורא וא"כ נהי דלענין קדושת ס"ת יש בו טעות כל בהשם עצמו אין טעות וקדוש ובלא"ה כיון דטעותים שכיחו ובמידי דשכיח כל שלא הותנה הוי כסבר וקיבל ומאי לי טעות אחר או זה כ"ש לדעת הפוסקים דשם סתמא קדוש לענין איסור ובדבר דסתמא הוא לא מצינו דנאמר דאדעתא דהכי לא נעשה ויש עוד חילוקים ונ"פ זהו הנראה לפי ענ"ד פשוט דמדברי כל הפוסקים מוכח דאפילו נכתב בטעות אית בי' קדושה והנראה לפי ענ"ד כתבתי: