אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רנה

תשובה רנד

עוד להנ"ל

עוד בדק לן מעלתו אם יכול לקנות ס"ת שכ' סופר אומן מופלא אי מוטב להניח לו לכתוב ע"י סופרי זמנינו ומעלתו דעתו דעת תורה נוטה דעדיף טפי לקנות מסופר אומן מופלא והנה הרמ"א ביו"ד סי' ע"ר כ' דהקונה ס"ת ולא הגיהה בה אות אחת אינו יוצא ידי המצוה והטו"ז שם סק"א העיר דברש"י מבואר דיוצא אלא דעדיף טפי שיכתוב אבל גם בקנה ס"ת יוצא וע"כ דעתה כתבו לכם אין הפי' דווקא כתיבה אלא הה"ד קני' בפרט להרא"ש דדרשינין טעמא דקרא משום לימוד וכן מוכח מדסגי בהגיהה בה אות אחת ואי כתיבה דווקא מאי מהני הגיהה אות אחת וע"כ דקרא מצוה מהמובחר נקט וכן נראה מדברי הנמוק"י אמנם בספר בני יונה נראה מדבריו שהסכים דאינו יוצא בזה וסובר דעיקר מצוה נעשה בכתיבה שמרבה ס"ת כשר בעולם וא"כ אין ראיות הנ"ל ראיות:

ובאמת דברי הבני יונה קשים במאי שרצה לומר שם בס"א דאם אין לו ספרים ללמוד א"צ לכתוב ס"ת מקו"ח דאם יש לו כבר רשאי למכור הס"ת כדי ללמוד תורה מכ"ש דפטור מכתיבה ולדבריו האי קו"ח פריכא הוא דבשלמא למכור כיון שקיים כבר המצוה ואפי' מוכר מצוה דילי' נשארת בכתיבה ולכך רשאי למכור ללמוד תורה דהרי מצות כתיבה נעשית ומצות לימודה הרי לצורך לימוד הוא מוכר אבל כשלא כתב עוד כלל כדי ללמוד תורה א"כ אין לו מצות כתיבה כלל ומבטל מצוה זאת ומנ"ל שיהי' רשאי לבטל וא"כ דברי הבני יונה סותרים זה את זה וצ"ע.

והנה מצאתי למעלתו תנא דמסייע לי' דהנה ראיתי בדברי הרמב"ם במנין המצות מצוה י"ח חידוש שכ' דמצוה מהמובחר שיכתוב בעצמו ואם א"א לו לכתוב בעצמו צריך שיקנהו או ישכור מי יכתבהו וכו' מבואר מדבריו דמשוה קניית ס"ת או לשכור סופר והי' אפשר לדחות בדוחק שיקנהו הכוונה אם יזדמן מגוי וכמו שכ' הטו"ז בשם מהרש"ל ושפיר קיים המצוה או ע"ד שכ' מעלתו לקנות מהודר טפי ותו דלפי הטעם שכ' המרדכי דהוה כחוטף מצוה דמחסר המצוה לחברו ואם כן בקונה ס"ת שירש פלוני מאבותיו דלא קיים בי' מצוה שפיר דמי ובכה"ג אפשר לומר שכיוון הרמב"ם אבל האמת יורה דרכו והראי' שהרמב"ם בחיבורו לא הביא כלל דבקנה הוי כחוטף מצוה מן השוק וע"כ דכוונת הש"ס דלא הוי מצוה כולי האי כאם כתב בעצמו וא"כ עכ"פ להרמב"ם בוודאי מחוייב הוא לקנות ס"ת המיופה ומכתב מפואר מסופר אומן.

ואפילו לשיטת רש"י ונימק"י יש לדון כיון דס"ת מהודר ומיופה טפי וזה דאורייתא ויליף לה הש"ס מקרא (בשבת קל"ג ע"ב) מואנוהו לבלר אומן ויש הידור מצוה שאפי' בדיעבד מעכב כמו שביאר הכפ"ת ריש פרק לולב הגזול וזה להניח לכתוב לעצמו לדעת רש"י וסייעתו כיון דסובר ע"כ דעתה כתבו לכם אין הפירוש לכתוב אלא הכוונה לקנות לכם ורק למצוה מן המובחר מטעם הנמוק"י או המרדכי זה אינו סברא דאורייתא והידור מצוה מה"ת וגדולה מזו אמרו אע"ג דמצוה בו יותר מבשלוחו מ"מ קי"ל באו"ח סי' רצ"ח דברוב עם הדרת מלך ואיכא הדור טפי מלצאת בעצמו: וכ"ש בס"ת דיש לחוש ע"י סופר שאינו אומן גדול לביטול מצוה כמו שאמרו פ"ק דעירובין דף י"ג ע"א בני הוי זהיר במלאכתך וכו' וא"כ דמיא להא דקי"ל באו"ח סי' תכ"ו והוא מתה"ד סי' ל"ה דהיכא דיש לחוש לביטול מצוה לא חיישינן למצוה מן המובחר ולפ' דברי התה"ד הנ"ל יש לדון לעולה אפילו בסופרים שקולים ושווים אם אתרמי לן השתא ס"ת שלם לקנות ויכול לשכור סופר שיכתוב לו הי' לן לדון אם לא נימא שיקנה השתא ולא ימתין לזמן מרובה כל שהויי מצוה לא משהינן ואפילו כדי לעשות מן המובחר יותר ויש לחלק קצת וצ"ע:

עכ"פ בנידון דידן דאיכא הידור בוודאי עדיף כנ"ל וכל זה לדעת רש"י ולפי הנראה מדברי הנמוק"י והמרדכי אמנם לפי מ"ש הרמ"א ולפי מאי שהחזיק אחריו הרב המובהק בס' בני יונה דסוברי' דאינו יוצא בס"ת קנוי' דצריך שירבה ס"ת כשר בעולם א"כ לא סגי בכל המעלות האלו ולכאורה יש להביא ראי' לדעתם דהרי לפי מ"ש מרן בתשובת חת"ס סימן רנ"ד ודעת השאלתות רשאי למכור ס"ת שהניחו לו אבותיו כדי לכתוב ס"ת אחרת וקשה אי יוצא בקנוי' א"כ הפוכי מטרת' ל"ל שימכור הוא ס"ת שהניחו לו אבותיו ויקח אחרת מה ל' הן ומה לי דמיהן אלא וודאי בכתיבה תליא מילתא מ"מ נראה לי דמלתא דלא שכיחא הוא אם מגיה ספר הזה מרישא לסיפא דלא ימצא בו שום דבר הצריך תיקון ואז יעלו בידו שניהם ויהי' יוצא ידי שניהם שיגיהה ס"ת הזה מרישא לסיפא וחפץ ה' בידו יצליח ויהי' כאלו קבלו מהר סיני הנראה לפי ענ"ד כתבתי.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה